בת עין רמה

ונכתבים לחיים טובים ולשלום אמן

הנה המפורשים הקשו מה תועלת יש אם מוותר שליש בער"ה ובעשי"ת עכ"פ עוד חוטא נקרא ונ"ל הנה למשל כשאדם חייב לחבירו ג' מאות זהו' ואין לו במה לשלם אפילו פ"א ובא לבקש מאתו שימחול לו ואין לו כח לבקש מחילה כי מסוה הבושה על פניו אם אין לו בידו כלום לשלם לו באיזה פנים יבקש מחילה על כולם וכשהמלוה רואה אותו שרוצה לקרב אליו ולבקש מאתו מחילה כי הוא יודע ערכו אשר אין לו במה לשלם ובושה גדולה הוא לו לקרב אליו לכן נכמרו רחמיו על הלוה ומוחל לו תיכף מעצמו שליש כדי שיראה הלוה שהמלוה הוא רחמן ובזה יגש אליו לבקש מאתו מחילה על הנשאר מצד שידע שהמלוה הוא רחמן וגם מצד שהוא חייב לו פחות מעט ואח"כ כשמבקש מאתו מחילה מוחל לו עוד שליש בכדי שיבקש עוד על השאר כי רוצה הוא בבקשתו ותפלתו עד שמוחל לו הכל כן השי"ת מוחל לנו מעט מעט ורוצה בתפלתנו שיקובלו לרצון לפניו אמן: פרשת וילך

וילך משה וגו' ומתרגם ואזל משה לבית אולפני וצריכים להבין האיך מרומז זה בפסוק הנה כתיב כי נר מצוה ותורה אור שנמשלה המצוה לבחי' צר ותורה לאור והענין הוא נ"ר הוא בחי' צמצום האור שהאור הוא לפי ערך הנר ובחי' אור הוא בלי צמצום כ"כ והמצוה הוא המשכת האור מלמעלה על האבר שעושה בו המצוה היינו שבתחלה כשהאדם מתבונן בשכלו איך שהבוב"ה נתן לו כח בכל איבריו ושכל במוחו וכל החיות של האדם אינו כ"א מהבוב"ה וכ"ז לא ברא כ"א לכבודו בכדי לעבדו ית' וע"י מחשבה זו ממשיך מלמעלה בחי' קדושה שתשכון על אותו האבר שיעשה בו המצוה זה נקרא בחי' וא"ו בחי' המשכה מלמעלה לגבי האבר שהוא בחי' ה"א המקבל הקדושה ונעשה האבר בחי' משכן לקדושה והוא בחי' וא"ו לגבי ה"א ואחר שנעשה המצוה בקדושה וטהרה עולה כח האבר ההוא למעל' ליכלל בקדושה וזהו בחי' ה"א לגבי וא"ו ונעשה יחוד למעלה בחי' יחוד קוב"ה ושכינתיה וזהו בחי' מצוה שנמשך אור העליון בצמצום לשכון על אותו אבר אבל תורה הוא נמשל לבחי' אור בלי צמצום היינו כי כשהאדם לומד בכל רצונו בלתי לה' לבדו ואינו רוצה כלל בהודיית בני אדם כ"א לעשות רצון הבוב"ה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים לשמה ממש אז הקב"ה יושב ושונה כנגדו והוא בחי' אור בלי צמצום כלל וכלל והעיקר הוא שיהיה למודו רק לה' לבד ולא לשום בחי' הודיית בני אדם כלל וכלל וזה א"א רק כאשר מבין ויודע איך שכל תענוגי עוה"ז וכבוד הבריות הכל הבל ואין בו תועלת כלל רק מה שהוא ההכרח לצורך עבדות ה' היא העיקר עבדות הבוב"ה וכל עניני עוה"ז הוא טפל לזה וכאשר מתבונן בזה היטב אז יוכל להגיע לבחי' לימוד התורה לשמה וזשאה"כ כי אתם המעט מכל העמים פי' רז"ל שאתם ממעיטין עצמיכם לפני פי' שאתם יודעים ומבינים שכל עניני עוה"ז הוא המעט פי' טפל לגבי מעלה כנ"ל וזהו שאמר דוד המע"ה מה אנוש כי חזכרנו וגו' ותחסרהו מעט מאלהים וגו' פי' שחסרת ממנו בחי' מעט הנ"ל וכבוד והדר תעטרהו היינו שיש לו כבוד והדר ונעשה זה אצלו העיקר לכן א"א לאדם לעבוד בלי פני' בשלימות וזה ענין הפגם בבחי' הו"ד ולזה עיקר העבודה הוא לתקן בחי' הו"ד הנ"ל שלא יהיה לו כוונה על הוד של בני אדם כנ"ל וזהו בחי' רגלין בחי' קיום העולם שהעולם נברא בשביל האבות בחי' חג"ת וקיום העולם הוא בחי' רגלין בחי' נביאים בחי' משה ואהרן בחי' נצח והוד והנה משרע"ה תיקן אות' בשלימות והתפלל גם בעד אהרן ונתן הוד למשה בשלימות כמאה"כ בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרז"ל היום מלאו ימי פי' שתקן ימיו בתיקון מלא ושלם כמו שהיה רצון הבוב"ה וזהו וילך משה פי' שתיקן משה בחי' הליכה בחי' רגלין בחי' נצח הוד בשלימות כנ"ל והיתה תורתו בשלימות והיה ממשיך אור ה' בלי הסתר וצמצום כלל וזהו שמתרגם ואזל משה למשכן בית אולפני פי' שנעשה בחי' משכן ע"י בית אולפני בחי' תורה שלמד כנ"ל בשלימות והיה שנותיו