בת עין רמד

בחי' ראש לגבי כל השנה ושאר ימי השנה הם בחי' אברים שנמשך חיותם מהראש ותפלה נקרא, לב כמאחז"ל על ולעבדו בכל לבבכם וגו' ומאחז"ל איזהו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה שצריכה להיות בלב נשבר ונדכה ובהכנעה וענוה ולזה רמזו רז"ל במתק לשונם באמרם אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ר"ל כובד גימט' ל"ב רא"ש מרמז לר"ה שהוא בחי' רא"ש כנ"ל ופי' אין עומדין להתפלל אלא מתוך אותה תפלה בחי' לב שימשיך מוחין ביום ר"ה שהוא בחי' ראש כנ"ל וע"ז מלמדנו הכ' איך להמשיך מוחין בר"ה ואמר אתם נצבים היום כולכם בר"ה ר"ל אתם מתייצבים בר"ה להתפלל ולהמשיך מוחין בחי' חסד בחי' כהן עליון על תפלות כל השנה וכך תעשו תתפללו בבחי' לפני ה' אלהיכם ר"ל בבחי' הכנעה ולב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה שתהיה התפילה עולה לפני ה' וזה מרומז בכתוב לפני ה' אלהיכם היינו יהו"ה אלהיכ"ם גימ' קל"ב ענוה גימט' קל"א שהוא המספר אשר לפני המספר קל"ב גימט' ה' אלהיכם ובזה יעורר בחי' כהן בחי' חסד למעלה להמשיכו למטה להשפיע בחי' מוחין חדשים על כל השנה ועד"ז נוכל לפרש ג"כ הפ' הנך שוכב עם אבותיך וגו' ולכאורה הל"ל תשכב עם אבותיך כי מדבר לנוכח גם מה שאה"כ וקם העם הזה וזנה וגו' ג"כ תמוה שמשמע שאמר הקב"ה כן דרך וודאי שיקום ויזנה וכי יסתלק הבחירה חלילה מיד האדם וה"ל למימר פן יקום וגו' ועוד קשה מה שאמר הכ' כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו וגו' וקשה איך מביא הכתוב ראי' מאשר עשו במדבר ארץ נחש שרף ועקרב מקו' בחי' קליפו' וטומאה ושם התגברות היצה"ר ומביא ראיה כזה למקום קדוש שהוא א"י שאין שום כח להקליפות נגד הקדושה ושם בוודאי לא יחטאו עוד והכתוב מביא ראיה ואמר כי ידעתי וגו' ולפי מה שאמרנו יתפשט הכל בס"ד עד"ז ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וגו' הנ"ך אותיות כה"ן ר"ל בחי' חסד היינו שהבטיחו הקב"ה שבחי' כהן בחי' חסד שוכבת עם בחי' האבות לזכור תמיד לבניהם כמאה"כ זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר ר"ל אפילו במדבר שהיא ארץ טמאה הלכת אחרי ואפילו אם ח"ו וקם העם הזה וזנה אחרי וגו' כי נתתי בידם הבחירה וע"כ אייסרם וחרה אפי וגו' עד והיה כי תמצאן אותו צרות וגו' אח"כ בוודאי וענתה השירה הזאת לפניו לעד ר"ל שילמוד התורה ועי"ז ישוב בתשובה כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ ר"ל כי עושה מצות ה' אפילו במדבר ארץ נחש שרף ועקרב בחי' קליפות והתגברות היצה"ר ואעפ"כ הלך אחרי ומכ"ש כשאביאנו אל ארץ הקדושה אשר שם הכנעת הקליפה והיצה"ר בוודאי יעשו תשובה שלימה ע"כ הנ"ך בחי' כהן בחי' חסד עם אבותיך בחי' חג"ת תמיד שוכב לפני לזכור להם זכות אבות להשפיע להם מוחין חדשים ולכתבם ולחתמם לחיים טובים ולשלום ולגאולה קרובה ב"ב אכי"ר

אמרו חז"ל בער"ה הקב"ה מוותר לישראל שליש עוונות בעשי"ת שליש ובהוש"ר שליש ע"כ והכל מקשים א"כ שוה ער"ה לעשי"ת ולהוש"ר ונ"ל ע"ד מה שאחז"ל מיעוטן בעריות ורובם בגזל וכולם בלה"ר וזהו מרומז במלת עג"ל לחטאת ר"ת ע"ריות ג"זל לה"ר ואותו שליש המועט שנכשלו בעריות הקב"ה מוותר בער"ה ברוב חסדו כי חפץ חסד הוא ורוצה לחדש העולם בבחי' תיקון וזהו א"א אלא ע"י שיתוקן בתחילה חטא עריות כידוע שפגם אדם הראשון היה ע"י עריות זוהמת הנחש ונעשה מן אור בא' עור בע' כי ע' מרמזת לעריות וכשמחל לו הקב"ה על אותו עון נעשה מן עור בעין אור בא' וע"כ בכל שנה ושנה הקב"ה כי חפץ חסד הוא ורוצה לחדש בנין העולם מוחל תחילה על חטא עריות וינטל ממנו הע' בחי' חושך ונעשה אור בא' בחי' אור ויהי אור ואח"כ מחדש השנה ומתקן העולם ורמז לדבר וראה את ערותה חסד הוא ר"ל שנעשה וראה מן תבת ערו"ה שנעשה מן ע' א' בחי' אור כנ"ל כי חסד הוא ר"ל למה עשה כן כי חסד הוא ובעשי"ת מוותר על השליש של גזל שנכשלו בו רובן ובהוש"ר על השליש הגדול של לה"ר שנכשלו בו כולן ובזמן המקדש היה נמחלים כל העוונות ע"י השעיר ונמחל גם החטא לה"ר וע"כ נתהפך הלשון של זהורית ללבן שמרמז על תיקון ברית הלשון