בת עין רמו

של משה מאה ועשרים שנה כמספר נקודות של בחי' הוד שהוא שורק הנקרא קבוץ לרמז על קבוץ גליות ב"ב וזהו הנה מקום אתי ודרז"ל מקומו של הקב"ה טפל לו היינו שמקום שכינתו ית' הוא המקום שהוא טפל לו שאינו מחשיב א"ע כלל וזהו וי"לך מש"ה גימ' את"י שנזכה לוה כיה"ר

עוד נ"ל ע"ד מוסר דהנה איתא בזוה"ק מצות שבת שקולה לקביל אורייתא כולא מאן דנטר שבתא כאלו נטר אורייתא כולא וכו' וצל"ד למה מצות שבת שקולה כנגד אורייתא כולא וא"ל עד"ז דהנה איתא בשעת מתן תורה כשאמרו ישראל נעשה ונשמע היו המלאכים מכתירין לכ"א מישראל שני כתרים אחד נגד נעשה ואחד נגד נשמע ויש להבין ענין כתר שהיו מכתירין לישראל עד"ז שבחי' כת"ר הוא בחי' מקיף שלא יצא חוץ לגבול שהיא בחי' יראה שירא לצאת ח"ו מרשות היחיד בעולמו לרה"ר שהוא הסט"א ומאמין באמו"ש באחדות הבוב"ה שהוא מכה"כ ומחייה ומהווה כל הנבראים כמ"ש ואתה מחיה את כולם זה הבחי' כתר הוא שהיו מכתירין לישראל ע"י בחי' אהוי"ר והתפארות מאת הש"י שלא יצאו חוץ לגבול ח"ו ובחי' זו צריכה להיות הן בבחי' עשיה שהוא מעשה ודיבור הן בבחי' שמיעה שהיא בבחי' מחשבה וזה שהיו מכתירין שני כתרים לכל או"א וזכו לזה מחמת שאמרו נעשה ונשמע ונוכל לומר שע"ז מרמז מצות שופר שתוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין שתיבת שופר עם תיבת י"ד שאוחז בו השופר גימ' ת"ר ותמונת השופר הוא כ"ף לרמז על בחי' כתר בחי' מקיף שלא יצא חוץ לגבול ע"י מדות הנ"ל וזהו תוקעין ומריעין כשהן עומדין שצריך להיות בבחי' מקיף בבחי' מחשבה שהוא בחי' עמידה שהוא בלחש ותוקעין ומריעין כשהן יושבין היינו שצריך להיות בבחי' מקיף בבחי' כתר בחי' מעשה וע"ז מרמז שופר גדול שופר קטן היינו שצריך להיות בבחי' יראה שהוא עיקר עבודה שתכלית בריאת כל העולמות היה בשביל זה כמ"ש והאלהים עשה שייראו מלפניו הן בבחי' מעשה ודיבור פה שהוא בבחי' קטן והן בבחי' מחשבה שהוא בחי' גדול וזה מרומז בתיבת השופ"ר גימט' עש"ה ירא"ה שאלהים עשה ומחיה ומהווה את כל העולמות מאין ליש בכל רגע ורגע רק בשביל היראה ונוכל לומר בד"ז שצריך להיות מקיף בבחי' מעשה ובבחי' מחשבה ב"פ הק"ף גימט' ש"ע מרמז על ש"ע נהורין עילאין זהו מרומז בתיבת שופר גימט' ש"ע ירא"ה פי' שמצות שופר מרמז שצריך להיות בבחי' יראה כדי שיוכל לבא לבחי' ש"ע נהורין עילאין ונחזור לעניננו שבשעת מ"ת כשאמרו ישראל נעשה ונשמע היה להם בחי' שני הכתרים הנ"ל ואח"כ כשחטאו כתיב ויתנצלו ב"י את עדים וגו' רק בשבת כששומר שבת כהלכתו במדו"מ יכול לבא ג"כ לבחי' זו לכך מאן דנטר שבתא כמאן דנטר אורייתא כולא והענין עד"ז מחמת ששומר א"ע מט"ל מלאכות שהם גימ' ג"פ אחד מרמז שמאמין באמו"ש באחדות השי"ת ומקשר א"ע בג' בחי' אבות אהו"י והתפארות שלא ליצא חוץ לגבול ח"ו ונ"ל שלכך כשחל ר"ה בשבת אין צריך לתקוע שמבחי' שבת יכול לבא ג"כ לב' בחי' כתר הנ"ל והיה צריך להיות רשות רק מחמת הגזרה שמא יוציאנו לרה"ר שהוא מקום הסט"א לכך אינו רשאי וזהו וילך משה דהנה כנ"י יש מהם ג' בחי' כהנים לוים ישראלים ר"ת יל"ך שהוא מרמז נגד ג' בחי' אבות הנ"ל וזהו וילך משה שמשה היה בבחי' מקיף בג' בחי' אלו שלא יצא חוץ לגבול ח"ו מחמת בחי' שבת כנ"ל וידבר את הדברים האלה פי' הדברים האלה מרמז על בחי' שמירת שבת מט"ל מלאכות כמו שדרז"ל וזהו וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל פי' שדיבור אל כל ישראל להיות בבחי' טבת לשמור א"ע מט"ל מלאכות לגרום שיוכלו לקשר א"ע בבחי' אבות אהוי"ר והתפארות שלא יצאו חוץ לגבול מבחי' רשות היחיד בעולמו לבחי' רשות הרבים מקום הסט"א ובזכות זה ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן סלה כי"ר:

דרוש לראש השנה

מן המצר קראתי יה וגו' פי' הן המה הבחינות קדושות שהן במצר שלא להאיר לעולמות ולנו בעבור התגברות הקליפות בעו"ה וחתם הקב"ה במצר את האורות ובחי' הקדושים בכדי שלא יינקו