בת עין רכב

מס"ד אלקים אפילו רק אחד נשאר ג"ם ומיד כל המתייהר חכמתו מסתלקת. ממנו ומשתכחת ע"כ הזהיר הכתוב ביותר על בחי' ענוה ואמר לשמור בחי' ר"ק ומאו"ד כנ"ל ועי"ז לא ישלוט בו בחי' שכחה ואמר פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך לפן יסורו מלבבך שני לבבות ר"ל שני פעמים ל"ב עולה גימט' ס"ד ר"ל שלא תסורו ממספר ס"ד הנזכר בגמרא שמיני שבשמינית כדי שלא ישאר ג"ס שעל ידי בחי' ג"ס שולט השכחה ח"ו גם נוכל לפרש עו"ה עפ"י מאה"כ פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך וגו' ושכחת שעל ידי אכילה מרובה ותענוגי עוה"ז הגשמי נתרומם הלב וגוברת השכחה ולכן אמרו חז"ל כך הוא דרכה של תורה פת במלח תאכל וגו' ועוד אמרו חז"ל במ"ח דברים התורה נקנית ומהם במיעוט שיחה ומיעוט שינה ומיעוט תענוג ומיעוט ד"א ועל אלה המיעוטין רמז הכתוב רק השמר לך ר"ל שתשמור אזהרת חכמינו ז"ל בענין מיעוט היינו מיעוט אכילה מיעוט שיחה וכו' וכנ"ל ועתה נתבאר היטב עוד פסוק אחד שנאמר אנכי עומד בין ה' וביניכם כי יראתם מפני האש וגו' ר"ל שהוכיחם מרע"ה ואמר להם מה גרם לכם שהוצרכתם שיהיה אנכי עומד בין ה' וביניכם מחמת כי יראתם מפני האש ר"ל שיראה שלכם היתה פחותה רק מפני האש שמרמז על בחי' הדין ולא עליתם בהר פי' שלא עליתם במעלות של בה"ר שמרמז על בחי' הכנעה וענוה כמאחז"ל למה נתנה תורה על הר סיני מפני שנמוך מכל ההרים גם מרומז בס"ת של ל"ב נשב"ר ונדכ"ה אותיות בה"ר וזה רמז להם משרע"ה באומרו ולא עליתם בהר פי' שלא הייתם במעלה זו של בה"ר וגם לא במעלות לאמ"ר שמרמז על בחי' ירא"ה ה"ן כנ"ל גם מרומז במלת לאמר אותיות ל"א ר"ם ר"ל שלא יהיה בבחי' רם כ"א בבחי' ענוה ויראת הרוממות שנזכה לזה אמן כן יהי רצון

עוד נוכל לפרש בזה עדה"מ למה מספר תקט"ו תפלות התפלל משרע"ה הנה ידוע מאחז"ל לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה היינו שלא לשמה פי' שלא לקנטר ח"ו ולא לשום גדלות ח"ו אלא פי' שלומד ע"מ לקבל פרס כ"א לפי מדריגתו שמי שהוא עדיין בגשמיות לומד ע"מ לקבל פרס בעוה"ז הגשמי ומי שנזדכך יותר לומד ע"מ לקבל פרס בעוה"ב ובכוונה זו רשאי ללמוד שמתוך בחי' זו יגיע וישיג לבחי' לשמה ממש בחי' יראה פנימיות יראת בושת ושני הבחי' הנ"ל נקראים בשם שמים וארץ היינו בחי' א' שלא לשמה נקרא בחי' ארץ ובחי' לשמה נקרא בשם שמים בחי' גדולה ובשביל אלו ב' הבחי' נברא העולם כמאמר ב"ראשית ב' ראשי"ת ר"ל בשביל ב' בחי' ראשית היינו שני בחי' יראה הנ"ל ברא אלהים את השמים ואת הארץ היינו שני בחי' הנ"ל בעצמם נקראו שמים וארץ ובשבילם נברא העולם ובחי' הא' נקרא תפלה של יד שהוא בחי' יד בחי' מקבל היינו שכונתו לקבל פרס ובחי' השניה נקרא תפלה של ראש בחי' חכמה שמבין בחכמתו שאין זהו עיקר הכוונה ומכוין לשמה ממש ולא לקבל פרס ובחי' הראשונה הוא בחי' גלות פי' שהיראה הוא בבחי' גלות בחי' לבוש שנתלבש בכוונת קיבול פרס ובחי' השניה הוא בחי' גאולה שנגלה כבוד ה' שכל כוונתו אינו כ"א לשמה וזשאה"כ והיה ביום ההוא ונגלה כבוד ה' וגו' ר"ל שיהיה בחי' היראה בשלימות והוא בחי' מ"ם פתוחה מ"ם סתומה בחי' משיח א' משיח ב' היינו משיח ראשון הוא בחי' א' שאינה בשלימות ואח"כ יהיה בחי' משיח השני בחי' יראה בשלימות ומרומז בפסוק כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה פי' מיד ה' מרמז לשני ממי"ן כי יד ה' גימ' מ' ומ' שבראש התיבה מרמז לשני ממי"ן מם פתוחה מם סתומה בחי' משיח ראשון משיח שני כי אפילו בחי' ראשונה הוא ג"כ בחי' משיח בחי' גאולה נגד מה שהיה מקודם שלא למד אפילו שלא לשמה היינו שהיה לו חסרון אמונה אבל כשלומד עכ"פ שלא לשמה היינו ע"מ לקבל פרס הוא מצד אמונה שיש קיבול פרס לכן נקרא גם בחי' זו בתי' משיח בחי' גאולה ושני הבחי' יחד נקרא ב"כל בחי' ב"ן כי שניהם המה בחי' קדושה בחי' שם העצם יתברך גימ' ך"ו ושני השמות גימ' ב"ן גימ' ב"כל וזהו בכל חטאתיה ר"ל שבגלות היו חסרים בחי' בכל היינו חטאתיה מלשון חסרון שהיו חסרים שתי הבחי' קדושה בגלות וע"ז אמר נחמו נחמו שני נחמות נגד שני הבחי' משיח הנ"ל שתקבל מה' בחי' מי"ד ה' בחי' שני ממי"ן הנ"ל שני בחי'