בת עין רכא

משרע"ה איכה אשא לבדי וגו' היינו איכה אשא לבד, יו"ד היינו בחי' יו"ד קטנה המרמזת לבחי' ענוה פי' כיון שאין אני בבחי' ענוה איך אוכל לשאת טרחכם ומשאכם ולהיות ממונה על הצבור הבו לכם אנשים חכמים וגו' ואשימם בראשיכם כשיהיה בבחי' יו"ד אז יהיה ואשימם וכו' יה"ר שנזכה לזה לבחי' שפלות באמת אכי"ר: פרשת ואתחנן

ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר וגו' ודרז"ל שהתפלל משה תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן וי"ל למה התפלל כל כך תפלות וגם להבין מלת לאמר שלכאורה אין לו פירוש במקרא והנה ידוע מאחז"ל על בראשית בשביל היראה שנקראת ראשית ודקדקו חכמינו ז"ל באמרם היראה שנקראת ראשית פי' בשביל זה היראה דווקא נברא העולם ולא בשביל יראה אחרת ולהבין זה כי אית יראה ואית יראה אית יראה תתאה והוא יראת העונש שירא מן הדין והעונש ומחמת זה עובד ה' והגם שעובד ה' ביראה אבל עכ"פ יראה פחותה הוא מאוד ונקרא יראה אחרית כי הוא סוף המדריגות אבל אית יראה עילאה והיא יראת הרוממות שמתבונן ומעיין בגדולת ה' תמיד איך שכל העולם קמי' כלא ממש חשוב ובעבור זה נופלת עליו אימה ופחד ויראה ורעד ובושת לעמוד לפני ממ"ה הקב"ה ומשוה את ה' לנגדו תמיד כמאה"כ שויתי ה' לנגדי תמיד ומתבונן כ"כ עד שנעשה בטל בעצמו ואינו תופס מקום כלל נגד רוממותו ית' ויראה זו הוא מעולה ונקראת יראה ראשית שהוא ראש כל המדריגות ועל יראה זו רמז שלמה המע"ה בחכמתו ואמר הן יראת ה' וגו' שכן בארמי קורין לאחת הן כי יראה זו נקראת אחת מטעם הנ"ל ושתי היראות הנ"ל נרמזו בתפילין כי מלת תפלה הוא לשון התחברות מלשון נפתלתי כידוע ונקראת תפלה של יד ר"ל האדם מחבר א"ע לעבודת הבורא ב"ה מחמת היד ר"ל בחי' דין כמאה"כ על ידכה ודרז"ל יד כה"ה שמרמז על בחי' דין כידוע ומחמת אימת הדין מחבר האדם א"ע לעבודת הבוב"ה אבל תפילין של ראש מרמז על בחי' חיבור מחמת ראש ר"ל מחמת יראה הנ"ל הנקראת ראש וכנ"ל ויראה זו היו יכולים להשיג בא"י דווקא כמו שמרומז במלת ישראל ל"י רא"ש ר"ל היראה הנקראת ראש וע"ז היה משתוקק משרע"ה ליכנס לא"י בכדי להשיג שלימות היראה ע"י מצות התלוים בארץ והתפלל תקט"ו תפילות בכדי שיעלה מתפלה לתפלה כי תפלה הוא מלשון חיבור כנ"ל ועלה מתפלה של יד לתפלה של ראש עד מדריגות גבוהות מאוד עד שבוודאי השיג שלימות היראה ובושת והכנעה יתירה עד שנתבטל במציאות נגד רוממותו ית' ולא תפס מקום כלל בעיניו עד שאמר ונחנו מה וכמו שמעיד עליו הכתוב והאיש משה ענו מאוד רק שהא בהא תליא שמחמת רוב ענותנותו כסבור היה שעדיין לא הגיע לשלימות היראה וע"כ השתוקק משה ליכנס לא"י ולהשיג שלימות היראה כנ"ל וזהו שרמז משרע"ה ואמר ואתחנן אל ה' ר"ל שחיבר א"ע בכמה תפלות וחיבורים ועלה מדריגות הרבה כנ"ל עד שהגיע מבחי' י"ד לבחי' רא"ש היינו מיראה תתאה לבחי' יראה עילאה וזהו תקט"ו תפלות שהמספר של י"ד רא"ש עולה תקט"ו בעת ההוא לאמ"ר ר"ל בשביל לאמ"ר גימ' ירא"ה ה"ן להשיג אותה מדריגה הנקראה יראה הן שהיא בא"י דווקא כנ"ל ומזה נבא לביאור הכתוב רק השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו' וידוע מאחז"ל כל אכין ורקין מעוטין וצ"ל רק הנאמר כאן הוא ג"כ מיעוט ומה ממעט ולפי מה שאמרנו ניחא שהזהרנו הכתוב רק השמר ר"ל שנשמר את בחי' רק בחי' מיעוט פי' בחי' הכנעה וענוה הבאה מחמת יראת בושת הנ"ל שבא לו מצד התבוננותו בגדולת הבורא ית' כנ"ל וכפל הכתוב באזהרה ושמור נפשך מאוד גימ' מ"ה כמו שאמר מרע"ה ונחנו מ"ה וע"ד שאחז"ל מאוד מאוד הוי שפל רוח כי מאד נקרא בחי' הכנעה ושפלות ואמר הכתוב פן תשכח את הדברים וגו' כמאמר חז"ל כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת הימנו כי השליטה של השכחה אינה אלא במקום הס"א ולא במקום הקדושה כלל ה"כ אי שכחה לפני כסא כבודך וע"ז אמרו חז"ל תלמיד חכם מותר להיות לו גאוה. שמיני שבשמינית דווקא מספר ח' פעמים ח' ס"ד אבל אם תחלוק על פחות