בת עין קעח

שנת ת"ח ועדיין לא בא אך נ"ל שהמכוין הוא על בחי' ענוה שזאת מרמז על בחי' ענוה כנ"ל ויובל ג"כ מרמז על בחי' ענוה כנ"ל וזהו בשנת היובל הזאת פי' כשיהיה לכם בחי' ענוה אז תשובו איש אל אחוזתו לבחי' קדושה היינו כפי אחיזתו בקדושה ימשיך עליו קדושה מעלמא דחירות בחי' קדושה והנה בחי' א"י הוא בחי' קדושה ואינו יכול לבא לזה רק ע"י בחי' ענוה וזה מרמז הפסוק כי גימט' ל' תבאו אותיות אבות פי' שג' אבות כ"א כלול מעשר שאין דבר שבקדושה פחות מעשרה וג"פ עשר הוא למ"ד ותיבת נותן גימט' תול"ע וזה שאמר הכתוב כי תבואו אל הארץ פי' שע"י מה יכולים לבא אל הארץ הוא בחי' קדושה ע"י בחי' כי תבואו בחי' אבות בחי' ענוה ועוד מרמז התורה אשר אני נותן לבם נותן גימט' תולע פי' שאני נותן לכם מתנה טובה כזו היא בחי' קדושה רק בתנאי שיהיה לכם בחי' נותן בחי' תולע היה יהיה בעזרנו שנוכל לבא לבחי' זו עלמא דחירות

ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ וגו' בני ישראל עבדים עבדי הם וגו' להבין ענין כפל הלשון עבדים עבדי הם דהנה יש ב' בחי' עבד אחד מי שעובד את המלך מרחוק אבל אינו רואה את פני המלך ממש בחי' עבדים סתם ויש בחי' גדולה מזו שעובד את פני המלך ממש וזהו עבדי הם מלשון קורבות להמלך שהוא באה אחר בחי' עבדים סתם בחי' הראשונה הנ"ל היינו שבתחלה צריכים לזכך את כל האברים בבחי' עבדות לה' בחי' עבדים סתם בחי' א' הנ"ל ואח"כ יכולים להגיע לבחי' הב' בחי' עבדי הם בחי' ענוה שיהיה מרואי פני המלך ע"י בחי' ענוה ומרומז בתיבת עבדי הם גימט' ענוה וזהו בחי' יובל אותיות י"ו ל"ב שמרמז לבחי' לב נשבר והיינו כשנשבר בחי' לב נעשה י"ו מרמז לבחי' לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה וזהו שנאמר אצל אזהרת שמיטה ויובל וידבר ה' וגו' בהר סיני לאמר וגו' ב"הר הוא ר"ת של ל"ב נשב"ר ונדכ"ה מרמז לבחי' ענוה כנ"ל שע"י בחי' ענוה מגיעים לבחי' להיות מרואי פ המלך בחי' השראת השכינה וזהו שאחז"ל כל הנביאים לא נתנבאו אלא בכ"ה ר"ל כ"ה הוא מלשון רוח נכאה שאין לו כח וזכות מצד עצמו ובזה יתורץ משאחז"ל הוסיף עליהם משה שנתנבא בכ"ה ובזה הדבר. ולכאורה קשה ממ"נ אם זה הדבר היא בחי' גדולה מכ"ה יאמרו הוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר ולמה מזכיר שנתנבא בכה ואם זה הדבר הוא בחי' קטנה מן כ"ה או בשוה מה הוא ההוספה ולפי דרכינו ניחא שעיקר הנבואה באה רק ע"י בחי' כ"ה בחי' ענוה רק שהוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר ר"ל שהבין שגם בחי' כ"ה בחי' ענוה ג"כ אינה באה מצד כחו וזכותו רק מצד חסד ה' ועוד שגם בחי' ענוה אינה בשלימות כדאיתא בספר אוה"ח על ענו חסר יוד אמנם לבחי' ענוה שהוא בחי' יובל הנ"ל בחי' גאולה תתנו לארץ אינה בנקל לבא ולהגיע אצלה וכל אדם צריך להיות מתחלה בחי' עבדים סתם ולא יסבור בדעתו שח"ו אינו נחשב לכלום לפני ה' מחמת שאינו בשלימות העבודה וע"ז אה"כ ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ פי' ארץ מרמז על בחי' עבדות לה' שהוא רצון הבוב"ה כי ארץ הוא מלשון רצון היינו שבכל בחי' ארץ בחי' רצון ה' אחוזתכם היינו שיהיה לכם בחי' אחוזה בשום רצון ועבודת ה' גאולה תתנו לארץ היינו שבכל בחי' רצון ועבודת ה' יש בחי' גאולה בחי שפע וקדושת ה' ויכולים להגיע אח"כ מדריגה אחר מדריגה עד שיזכו לבחי' קדושה עליונה אמן סלה ולע"ל שיהיה אור הלבנה שבעתיים כאור החמה ותרגום יהונתן שבע פעמים שבע פעמים שבע מספר תלת מאה וארבעין ותלת הוא בחי' יובל בשלימות ולבחי' זו רמו קהלת ואמר ויתרון ארץ בכל הוא פי' ארץ הוא מלשון רצון כנ"ל ר"ל תכלית רצון ה' הוא שישתלם מספר ארץ עם מספר בכל שהוא עולה תלת מאה וארבעין ותלת' בחי' יובל בשלימות כנ"ל וזשאה"כ ובכל ארץ ר"ל כשיהיה בחי' בכל ארץ מספר שמ"ג שהוא בחי' יובל, בשלימות שיהיה לעתיד לבא אזי יהיה בחי' גאולה תתנו לארץ בשלימות כנ"ל שנזכה לזה ב"ב אכי"ר: דרוש לפרשת בחר ובחקותי

וספרת לך שבע וגו' והיו לך ימי שבע וגו'