בת עין קעט
Bat Ayin 179 · בת עין · free full Hebrew text
Open in the reader →אם בחקותי וגו' ויש לדקדק בפסוקים אלו א' מלת ימי מיותר הוא גם יש להבין בפסוק וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ תעזב וגו' ולכאורה אין לו פי' שמשמע שמחמת וזכרתי את בריתי לכן והארץ תעזב ולהבין זה נקדים דהנה כתיב כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם וזה קאי על ירושלים עיר הקודש שנקראת לבנון ע"ש שמלבין עונותיהם של ישראל ונקראת לבא דעלמא כמשל האדם שעיקר חיותו תלוי בדם הנפש שבלב ומשם יתחלק החיות לכל האברים כך ירושלים עיר הקודש הוא לבא דעלמא ושם הוא עיקר החיות ושפע טוב שכל החיות הן חיות רוחני הן חיות גשמי הוא בא תחלה לירושלים בבחי' לב ואח"כ מתחלק בפרט לכל העולם הן בחי' קדושה הן בחי' גשמיות וכן בעולמות העליונים וד"ל והוא נק' יובל עלמא דחירו בחי' י"ו ל"ב ר"ל בחי' לב ובתוכו י"ו שמרמז על שני הבחי' הנ"ל כי יוד מורה על בחי' קדושה ואו מורה על המשכת חיים תתאה כמאמר יו"ד לגבי ה"א ואו לגבי ה"א וכשיש בבחי' ירושלים ב' המשכות הנ"ל נק' בחי' יובל ל"ב י"ו ובחי' זו ממשיכין בכל יום ע"י שמע ישראל יחודא עילאה בשכמל"ו יחודא תתאה שהוא בחי' ירושלים שהם מ"ט אתוון דיחודא כידוע וזהו וספרת לך ר"ל שתספור ועי"ז והיו לך ימי שבע וגו' תשע וארבעים שנה מרמז למ"ט אתוון דיחודא עילאה ותתאה ר"ל שכל הימים בכל יום ויום צריך האדם להמשיך מ"ט אתוון דיחודא בבחי' ירושלים ונעשה בחי' יובל ל"ב י"ו כי זה עיקר עבודת האדם בכל יום ובכל שעה לבנות בחי' ירושלים כידוע שתהיה בחי' יובל וגם נקראת חקת כמאמה"כ הן על כפים חקותיך וגו' דקאי על ירושלים ופי' הכתוב הן על כפים ר"ל כפים הם יד ימין ויד שמאל בחי' חסד וגבורה בחי' אברהם ויצחק היינו אהוי"ר שעל ידם נחקקה ונבראת ירושלים ולכך נקראת חקת גם נק' "חקל "תפוחין קדישין ר"ת ח"ק"ת וזהו פי' הכתוב וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם וגו' והארץ תעזב מהם וגו' ר"ל ע"י ברית אברהם ויצחק בחי' חו"ג עי"ז והארץ תעזב מלשון ישועה כמו עזוב תעזוב היינו ע"י חו"ג נעשה הישועה לבחי' ירושלים בחי' ארץ שהיתה שמחה בתחלה וזהו ותרץ את שבתותיה וגו' וע"י בחי' חו"ג תהיה עזובה ישועה וזה אם בחוקותי תלכו ר"ל שתמיד תלכו באותה בחי' לעשות בחי' חוקת עם י"ו שתהיה בתוכה בחי' י"ו ונעשה בחוקותי ואף שתיבת בחקותי נכתב בלא ואו מ"מ החולם מורה על אות ואו גם מרמז ע"י מה תעשה זאת ע"ז אמר ע"י בחי' תלכו גימט' אברהם יצחק כנ"ל ואז ממילא ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ופירש"י בלילי רביעית ובלילי שבתות וגו' פי' גשם מרמז לבחי' אור שעל ידי הספירה הנ"ל כמאמה"כ שבע שנים שבע פעמים. פי' שבע פעמים שבע פעמים שבע. ע"ד הכתוב והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה וכו' שבעתים ואיתא בתרגום יונתן שבעתים פי' ז' פעמים ז' פעמים ז' מספר תלת מאה וארבעין ותלת עולה גימט' גש"ם וזהו בחי' והיה אור החמה כאור שבעת וגו' שמרמז על בחי' אור הנ"ל שבא ע"י יחודא דמ"ט אתוון אל ויהיה אור חדש על ציון תאיר פי' שיומשך אור א מבחי' חו"ג כנ"ל ויהיה בחי' י"ו בבחי' ל"ב בבחי' ירושלים וזהו בלילי רביעית ובלילי שבתות כידוע שה"א אחרונה שבשם מרמז על ירושלים נק' לפעמים רביעית כי הוא אות רביעית שבשם העצה ב"ה ונקראת לילי שבתות ע"ש שהוא בחי' שבת נייחא דעלמא ואז כשיתמלא בחי' ירושלים עם בחי' י"ו אזי ורדפתם וגו' כי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו כי ע"י מעשה האדם הטובים נתהפך מאויב וילקח אות ואו ממנו שמורה על המשכת החיים לאויב ונעשה מן אויב איב גימטריא אהבה וגם שיהיה בידך הואו לבחי' חרב להרוג את המזיקין והמקטריגים שנזכה לזה אכי"ר:
אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' והשיג לכם וגו' ויל"ד בכאן א' אמרו ונתתי גשמיכם בעתם ולא אמר מטר כמ"ש ונתתי מטר ארצכם וכן יש כתובים רבים בלשון מטר וכאן שינה הכתוב לכתוב