בת עין קעז

אכילה זו, צריכים לכסוף ולהשתוקק מאוד שעיקר בריאת האכילה היה בשביל זה כדי שע"י אכילה יהיה קשור ודבוק בבחי' קדושה לעורר ז' מדות עליונים אבל בלא בחי' אכילה מקדושת ז' המינים מפירות א"י היה קשה מאוד לידבק בבחי' קדושה לעורר ז' מדות עליונים וזהו וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף היינו כשלא נזרע ולא ולא יהיה לנו מפירות א"י לאכול באיזה בחי' נוכל לעורר בחי' ז' מדות הקדושים ע"ז אמרה התורה וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית כדי שיהיה לכם לאכול מפירות א"י לידבק על ידם לבחי' קדושה עליונה העולה מכל מה שכתבנו שבקי' אבילה הוא עבדות גדול לידבק ע"י לבחי' קדושה ע"י פירות א"י ובח"ל בחי' שבת הוא בחי' א"י שע"י אכילת שבת יכול לדבק א"ט לבחי' קדושה עליונה כמו ע"י אכילת פירות א"י ובחול יכול לדבק א"ע לבחי' קדושה ג"כ ע"י אכילה ע"י שיזכור תמיד בחי' א"י וזהו וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר היינו לומר להם שיש שני בחי' עבדות ה' אחד שצריך לעבוד את ה' בתורה ומצות ומעשים טובים ב שצריך לעבוד את ה' בבחי' גשמיות היינו ג"כ ע"י אכילה ושתיה ושני בחי' עבדות הנ"ל מרומזים בתיבת הר סיני שתיבת סיני גימט' ב"פ אדני שמורה על קבלת עומ"ש וזהו כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ואכלתם מפירות הארץ אני מזהיר אתכם שיהיה לכם בחי' ושבתה הארץ שבת לה' היינו שיהיה אצלכם אכילת פירות א"י כמו אכילת שבת היינו לדבק א"ע ע"י אכילה לבחי' קדושה ולעורר ז' מדות העליונים הקדושות ע"י ו' מינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל שנזכה לזה אמן כן יהי רצון

כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וגו'. בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו. ונ"ל דהנה עיקר בחי' קדושה הוא בחי' ענוה שאז הוא בחי' השראת השכינה שהבורא ברוך הוא משרה שכינתו עליו לכך הוא בחי' קדושה ובחי' ענוה מכונה בשם יובל שעיקר בחי' ענוה הוא לב נשבר וכששובר בחי' ל"ב לחצאין נעשה ב"פ י"ו ולזה מרמז תיבת יובל י"ו ל"ב שצריך לשבור בחי' לב לבא לבחי' י"ו לעילא י"ו לתתא ונעשה מזה א כי א ג"כ י"ו לעילא י"ו לתתא ואות א' מרמז על אלופו של עולם וזה הכלל שמי שיש לו בחי' ענוה בוודאי ממאס בדברי' המותריים ומסתפק במעוטו ונוכל לומר שזה פי' כוונת האריז"ל לב חכם לימין פי' לאותיות שקודם ל"ב הוא אך ולב כסיל לשמאל פי' לאותיות שאחר לב הוא אותיות ג"ם ע"כ דבריו ז"ל וא"ל בדרך זה דהנה בחי' ענוה מכונה בשם אך שהוא מיעוט כמאמר הגמרא אכין ורקין מעוטין הן ובחי' גסות מכונה בשם גם שגם הוא ריבוי וזה הכלל שע"י בחי' ענוה יוכל לבא לבחי' קדושה ומחמת בחי' קדושה אינו ירא מהחצונים ונעשה בחי' דרור בחי' עלמא דחירות וזהו וקראתם דרור בארץ לכל יושבי' יובל היא קודש תהיה לכם פי' וקראתם דרור שתראו לבא לבחי' עלמא דחירות שהוא בחי' קדושה שתיבת דרור גימט' קדוש ומאיזה בחי' יוכל לבא לבחי' זו ע"י יובל הוא כמ"ש למעלה יובל הוא י"ו ל"ב בחי' ל"ב נשבר ואז קודש תהיה לכם תהיה בבחי' קדושה הוא עלמא דחרות והנה בחי' ענוה מכונה בשם חשק כמאמר הגמ' חושקני בכם שאתם ממעיטים עצמיכם לפני נתתי גדולה לאברהם אמר ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה לדוד אמר ואנכי תולעת ולא איש וזה עולת תמיד עול"ת אותיות תול"ע תמיד פי' שתמיד צריכים להיות בבחי' תולע היא בחי' הכנעה וצא ולמד מבחי' הכנעה שהיה בהר סיני וזה העשויה בהר סיני שבהר סיני היה בחי' ענוה שהבוב"ה השרה שכינתו על הנמוך שבהרים וזהו תביאמ"ו וכ' בסידורים ישנים ת"ב. י"א. מ"ו פסיק בין כל ב' אותיות ונ"ל שזהו הכוונה י"א פעמים מ"ו גימט' תול"ע הוא בחי' ענוה וגם תביאמו הוא אותיות בא"מת י"ו הוא מדת לב לשבר פי' כשיש לו בחי' י"ו בחי' שפלות באמת או תטעמו בהר נחלתך פי' מזה יוכל לבא לבחי' נחלה שהוא בחי' קדושה ובחי' ענוה מכונה בשם זאת גימט' חשק גם בחי' ענוה הוא בחי' אבות כמאה"כ רק באבותיך חשק ה' ובחי' חשק הוא בחי' ענוה כנ"ל וזהו בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ואי' בזוה"ק שזה מרמז על הגאולה שיהיה בשנת ת"ח ולכאורה אינו מובן שכבר עבר