בת עין קמד

את אשר חטא זה נקרא יום השמיני שמשמיני שהוא חי"ת נעשה ה"א ע"כ נקרא השמיני וזהו היתה שמחה לפני המקום כיום שנברא בו שמים וארץ ואו קרא וזימן לאהרן ולבניו שהיא בחי' חסד דרגא דאברהם שנתעורר בחי' חסד וגם נתגלה הי"ג מדות שהם מכונים בשם תקוני דיקנא כזקן מלא רחמים וזהו ולזקני ישראל ומה שנאמר בלשון רבים היא שנולד מדת הרחמים בכלל ישראל ג"כ להדבק במדותיו ית' וזשאה"כ זה הדבר אשר צוה צוה הוא לשון התחברות היינו להדבק במדותיו שהם במספר זה כי המדה הא' שהיא אל הוא בחי' אלהותו ית"ש מקור לכל המדות כמ"ש כמה פעמים ונשאר מספר זה ואז וירא אליכם כבוד ה' היא בחי' כבודו ותפארתו ית' הדרת זקן והנה יש ב' בחי' בחי' א' תשובה תתאה חרטה על עונותיו ותשובה זו היא בחי' ה"א שהחוזר בתשובה פותחין לו פתח והב' היא בחי' תשובה עילאה עשר פעמים ה"א וזהו וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' תספרו חמשים יום והלא אין סופרים אלא מ"ט יום וי"ל דהנה שבת הוא בחי' תשובה תשוב ה"א וזהו אלו שמרו ישראל שתי שבתות כראוי וכו' שהם מרמזין לב' בחי' תשובה הנ"ל מיד נגאלים מחרת אותיות תרחם שע"י תשובה נתעורר מדת רחום וחנון וגו' והעומר מרמז לבחי' תשובה א' מחמת שהוא עשירית האיפה בחי' עשירית מבחי' תשובה כנ"ל ב' איפה היא מרמז לבחי' תשובה ב' שהיא לב נשבר ונדכה שאיפה הוא לשון תמיהה שמתמה על עצמו איך מלאו לבו לעבור על רצון הבורא ית"ש הלא אם יסתר איש וכו' וזהו תספרו לשון הוספה שיראה כל אחד בימי הספירה לבא לבחי' תשובה הב' בחי' עשירית שהוא בחי' חמשים יום כנ"ל שנזכה לזה אמן כן יהי רצון

או יאמר עד"ז. ונפרש מתחלה הפסוק עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום. והנה הדקדוקין בזה הפסוק ידוע. ולהבין כ"ז הנה עיקר העבודה לה' הוא בחי' אמ"ת להדבק א"ע במדת אמת כי בחי' אמת הוא חותמו של הקב"ה שהוא אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון בחי' ראש תוך סוף כי כן הם אותיות אמ"ת א' הוא התחלת האותיות מ' הוא אמצע האותיות ת' הוא סוף האותיות של הא"ב בחי' היה הוה ויהיה וגם צריך האדם להדבק א"ע בבחי' חותמו של הקב"ה בחי' אמ"ת להיות דובר אמת בלבבו שידע ויבין היטב בעצמו שפלותו ומיעוט עבודתו לה' ויוכנע וישפל בעצמו בבחי' ענוה עי"ז וימשיך על עצמו בחי' קדושה עליונה ותתקבל תפלתו לרצון לפני ה' וזהו פי' הפסוק מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו שלכאורה אין לזה פירוש כלל מה הוא התמיה כ"כ על משה שהתפלל אדרבה כן הוא הנכון להתפלל בעת צרה וכי מה הי"ל למעבד כ"א להתפלל ולפי דברינו הנ"ל יתפרש על נכון שכך אמר לו הקב"ה למשה מה תצעק אלי רמז לו שבעבור שהתפלל אלי בבחי' מ"ה ובבחי' אמ"ת שגם ר"ת של מ"ה ת"צעק א"לי הוא אמ"ת פי' בעבור שהתפללת אלי בבחי' מ"ה ובבחי' אמ"ת לכן דבר אל בני ישראל ויסעו כי נתקבל תפלתך כמו שת"א קבלית צלותך ובחי' אמ"ת כיון שהיא מדה שביעית סל הי"ג מדות לכן נקראת בחי' שב"ת וזשאחז"ל אפילו ע"ה מתיירא לשקר בשבת כנ"ל כי שב"ת הוא מדה שביעית הנקראת אמת כנ"ל וזהו שהזהיר הקב"ה לישראל ואמר תספרו חמשים שר"ת של תספרו חמשים עם תיבת יו"ם גימ' חותמי לרמז לבחי' אמת חותמו של הקב"ה ובדרך זה נפרש הפסוק את ה' אלהיך תירא ודרז"ל לרבות ת"ח פי' את מרמז לבחי' תחילה וסוף היינו אות אל"ף הוא תחילה להאותיות ואות ת' הוא בחי' סוף כנ"ל היינו בחי' מה לפנים מה לאחור בחי' היה ויהיה וע"ז נאמר ובמכוסה ממך אל תחקור היינו שלא לחקור מה לפנים ומה לאחור וזהו את ה' אלהיך תירא פי' שתתיירא מה' אלהיך לחקור בו בחי' א"ת בחי' מה לפנים ומה לאחור ודרז"ל את לרבות ת"ח היינו שת"ח הצדיקים הגדולים דאעלו ונפקו להם ליתן רשות לחקור קצת כהרף עין בשביל תוספת קדושה ויראה. ולכל זה הוא העיקר שיהי' לו בתחלה בחי' עטה ובחי' אמת כנ"ל בחי' ענ"ו שהוא שמיני שבשמינית בשם ע"ב כמבואר בספר של הה"נ מלינץ ז"ל וזהו ביום השמיני קרא משה פי' שע"י בחי' ענ"ו שנקרא שמיני כנ"ל עי"ז הגיע משה לבחי' זו שיהי' לו כח זה נקרא