בת עין קמג

כשחוטא האדם ואח"כ תיכף משים ללבו מה שפעל ועשה ומבין גודל הפגם ומתחרט מאוד ולבו נשבר בקרבו ע"ז ומודה ועוזב ומתפלל לה' בלב שלם ומעורר בחי' חסד ורחמים רבים מלמעלה ונתכפר לו ועל בחי' זו אמר דהמע"ה כי אפפו עלי רעות עד אין מספר וגו' עצמו משערות ראשי ולבי עזבני פי' כך אמר דהמע"ה אעפ"י שאפפו עלי רעות היינו העבירות עד שאין לי בחי' מספ"ר היינו להיות בבחי' צאן החביבה על בעלה שמונה אותם כנ"ל מ"מ בחי' לב"י עזבני היינו לב"י מרמז לבחי' צור לבב"י וחלקי אלהים לעולם היינו בחי' חלק ה' שיש בקרבי זהו עזבנ"י (מלשון עזוב תעזוב עמו לשון עז"ר וסעד) והיה לי לעזר ולסעד להתחרט מיד ולהבין מה שפגמתי ולשוב בתשובה שלימה לכן רצה ה' להצילני וגו'. ובחי' הב' הוא כשהחוטא אינו רואה את נגעו כלל וזהו טומאה ממש ולבחי' זו רמז דהמע"ה בפסוק השיגוני עונותי ולא יכלתי לראות היינו שהחוטא אינו יכול לראות עוונותיו והוה טומאה ממש וע"ז צריכים עזר משמים לצאת מטומאה זו וע"ז אנו מתפללים שיטהר אותנו ה' משני הבחי' הנ"ל כדי שנשיג בחי' ספיר"ת העמ"ר היינו ע"י בחי' עמ"ר גימט' י"פ א"ל בחי' חסד אל שימשיך עלינו חסדו שנזכה לבחי' תשובה בשלימות ועי"ז ממילא יהיה לנו בחי' ספיר"ה הנ"ל כצאן החביבה על בעלה ומרומז בפסוק אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך. היינו אחל"י גימ' מ"ט מרמז לבחי' ספירת העומר מ"ט יום וע"י בחי' הספירה נזכה שיכונו דרכי לשמור חקי"ך גימ' חל"ק היינו להיות נקרא חל"ק ה' ממש גם חקיך מרמז לבחי' חסד גבורה ביחד בחי' דעת הנ"ל היינו חקי"ך שורש המלה הוא ח"ק וכשנתחלף הק' לג' (שהם ממוצא א) נעשה ח"ג ר"ת של ח"סד ג"בורה מרמז לבחי' דע"ת הנ"ל שנזכה לזה כיר"א

או יאמר עד"ז הנה בס' אוה"ח איתא שהודיעם בזה שגם היות שהיה הדבר קשה מאוד בעיני משה ליתן הכהונה לאהרן מה שהיה מקודם שלו כמאמר הכתוב הלא אהרן אחיך הלוי ואעפ"כ טהור לב לא איחר הדבר רק תיכף בהיות הבוקר ובצרוף ההדרגות שהוא לאהרן ולבניו ובמעמד כל זקני ישראל שהוא היפוך הטבעיות שבאדם יעו"ש בלשונו הזך והקדוש והנה כ"ז היה מחמת שבעת ההוא קיבל עונשו על שסירב בשליחותו של מקום ב"ה קיבל ה באהבה עצומה בשמחה רבה ודבר זה מבואר בדבריו ז"ל בעצמו בפרשת תצוה בפ' ואתה הקרב אליך וגו' ע"ש בדבריו וע"פ דבריו נראה לפרש עוד ונקדים לפרש מאמר הגמרא אותו היום היתה שמזה לפני המקום כיום שנבראו וכו' וקשה מפני מה דרשו ע"ז ויהי ביום הלא כמה פעמים כתוב בתורה ויהי ביום וי"ל דהנה כתוב בתורה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וגו' ודרז"ל בה"א בראם גם באברהם והנה שתי בחי' אלו אחת הם שהה"א מרמז על התשובה כמו שדרז"ל שלכך נברא בה"א שאם חזר בו אני פותח לו פתח ותשובה קדמה לעולם כמ"ש בזוהר הקדוש וכי למגנא אתקרינא ארך אפים ורב חסד עד לא בראתי עלמא בראתי תשובה וכו' והמגיד זללה"ה אמר שלכך נקראת אימא שהוא האם שקודמת לולד ומחמת התשובה נתעורר בחי' חסד כי חפץ חסד הוא ולכך נברא העולם בגין דיתקרי רחום בגין דיתקרי חנון והכל הוא ע"י בחי' תשובה כמבואר בדברי הזוה"ק הנ"ל ולזה בה"א בראם ובאברהם הכל אחד הוא ונוכל לומר שבהתחבר הה"א אל החי"ת שהיה מקודם ועולה מספרו י"ג מרמז לי"ג מדה"ר שנתגלה על ידו כמאמר הזוה"ק הנ"ל וגם נוכל לפרש יותר שבהיות התשובה מאהבה היא חשובה יותר שזדונות נעשה לו כזכיות והה"א והחי"ת אח"ד הוא ומספרם י"ג מדה"ר וזה בה"א בראם ובאברהם ולזה ארץ קדמה לשמים מקום שבעלי תשובה עומדים וכו' ובזה יש לפרש ויהי ערב ויהי בוקר וגו' שמקודם נאמר ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה ומבואר במדרש לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים אבל כשיתגל' בחי' תשובה והוא יום אחד כמבואר לעיל אז ערב קודם לבוקר והנה בחי' לות ה"א הזאת היתה בבריה"ע היא נקראת שמחה, שהיא אותיות חמשה מרמז לאות ה"א וגם מרמז בו ש"ם ח"ה וזה היתה השמחה בגין דיתקרי רחום וכו' והנה משרע"ה בעת קבלת עונשו בשמחה עצומה ובזריזות כדי לתקן