בת עין יג
Bat Ayin 13 · בת עין · free full Hebrew text
Open in the reader →עד שמרוב אהבת ה' ותשוקה גדולה לא יפנה לבבו כלל לשום אהבה ממנה מחמת גודל המדורה בלבבו בתשוקה וחמדה עד"ה כרשפי אש שלהבת י"ה אשר מוחו ולבו קשורים ומצומדים באהבת ה' ואיך יערב לו שום דבר זולתו ומה שיאכל הוא מן ההכרח גדול לשבור רעבונו שבכח האכילה ההיא יוכל לעבוד את ה' ית' ולהעלות הנצוצות שבמאכל ההוא לשם ה' וכן בכל דבר ודבר לא יעשנה כ"א כאשר ימצא בה מקום לה' ואם לא ימצא לא יעשנה ואינו מביט כ"א על עבודת ה' הנמצא בהם כי אין יחיד כיחודו ובכ"מ שם הוא וזהו בכל דרכיך דעהו ר"ל בחי' דעת היינו בכל דרכיך ועסקיך אפי' בבחי' וגשמיות כנ"ל יהיה כוונתך לשם ה' לבדו כמאה"כ בכל עת יהיו בגדיך לבנים ר"ל אפילו בעת עסקיך בעניני גשמיות ובגופניות יהיה כוונתך לשם ה' לחבר בחי' רוחניות בחי' לובן העליון שהוא בחי' חסד לבחי' גשמיות שהוא בחי' גבורה ויהיה בחי' דעת וזהו בחי' אמת חותמו של הקב"ה שהוא אותיות של א"ב ראש תוך סוף ר"ל חיבור ויחוד בחי' חסד שהוא ראש לבחי' גבורה שהיא סוף בבחי' דעת שהיא תוך וזה מרומז בפסוק אלה תולדות נ"ח ר"ת גימ' אמת יוד שאות יוד מרמזת על בחי' הקדושה הכוללו כי אין דבר שבקדוש' פחות מיוד ר"ל מי שעשה כנ"ל לשום מגמתו תמיד לחבר חו"ג בחי' גשמיות לבחי' רוחניות זה הוא בבחי' אמת יוד וזהו נח נייחא בעילאי נייחא בתתאי ר"ל שאפי' בבחי' הגשמיות עשה נייחא לחברו ולקשרו ולייחדו לבחי' הקדוש' שבו שמחיה ומהווה אותו מאין ליש ועי"ז נתחברו ונתייחדו שני הבחינות חו"ג ונמתקו הגבורות ובחי' זה מכונה בשם כופ"ר כ"ו פ"ר ר"ל כ"ו מרמז על שם העצם ית' שממתיק פ"ר דינים כי פ"ר מרמז על בחי' גבורות מל' הפר יפיר בחי' ביטול כי הגבורות אין להם קיום והנה תיבת נח מרמז על בחי' הקדושה שממנה נתהוו ונתקיימו כל תולדות שמים וארץ ובחי' אמת הוא המקיימם וזהו תחתיים שנים ושלישים תעשה ר"ל שהקב"ה הזהירנו על בחי' זו לחבר בחי' חסד שהוא העליון עם בחי' גבורה שהוא תחתיים בבחי' דעת בחי' ממוצע וזהו וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר ר"ל שתתחבר בחי' בית בחי' הקדושה ומחוץ ר"ל בחי' חוץ בחי' גשמיות בכופר ר"ל עם אותה בחי' הנקרא כופר שהוא המתקת הגבורות היינו שיתיחדו וימתקו בחי' גבורות בחי' פ"ר בשם העצם ב"ה שהוא גימ' כ"ו שהוא מקור החסד כנ"ל יה"ר שנזכה לזה אמן: פרשה לך לך
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך אמרז"ל לא היה מי שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון הענין הוא שאברהם התחיל לקראו בשם א"ד בחי' מלכות שקיבל אברהם עליו בחי' מלכותו ית' אבל לפני אברהם לא היה מי שיקראו אדון שיהיה נתייחד מלכותו ית' עליו כי אם על אברהם והטעם כי ענין מלך אינו יכול להיות כי אם על מי שהוא בבחי' דמיון להמלך כי היתכן שיהיה נקרא האדם מלך על בהמות שאינו בדמיון לו רק מי שהוא מלך על בני אדם כמוהו זה נקרא מלך ולכן אינו שייך ג"כ שיתייחד הקב"ה בבחי' מלך על בשר ודם שאינו ערך לו כלל ושום דמיון כלל רק הקב"ה ברוב רחמיו וברוב חסדיו רצה לייחד מלכותו ית' על ישראל עם קדושו דייקא כמאמר הכתוב, כה אמר ה' מלך ישראל וגו' ישראל דייקא שנקראים אד"ם לשון אדמ"ה לעליון בחי' דמיון לבחי' קדושה עליונה שהם מופשטים מגשמיות ודבקים במדותיו ית' כמאה"כ ואתם הדבקים בה' ודרז"ל הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחו' וכו' פי' שבזה הם דומים קצת לבחי' עליונה ועי"ז מייחד הקב"ה מלכותו ית' עלינו ונתן לנו את השבת מה הקב"ה עושה מלאכתו ששת ימים וביום השביעי שבת וגם ישראל עושין כן שובתים ביום השביעי ומסיחים דעתם מגשמיות כאלו כל מלאכתם עשוי' ומדבקים מחשבתם לבחי' קדושה וזהו שאמר הכתוב אות היא ביני ובין בני ישראל וגו' פי' שהוא בחי' דמיון כביכול היינו אחר שהישראל המה בבחי' קדושה והתפשטות הגשמיות לכן יכולים ג"כ לקבל ולשמור השבת בבחי' התדמות וקבלת מלכות שמים בשלימות ולכן נאמר כי לה' המלוכה ומושל בגוים שעל הגוים נקרא רק בחי' מושל פי' שהוא מושל עליהם אבל לשון מלך אינו שייך כי אם על בחי' דמיון כנ"ל ולכן אומרים בשבת דווקא ישמחו במלכותך שומרי שבת כי דווקא על ידי בחי' שבת יוכלו לזמר ולשמוח בבחי' מלכות להיותו נקרא אז מלך ישראל כנ"ל: