בת עין יב

בחי' מעשה ונח היה מייחד אלו הג' בחי' בלתי לה' לבדו בבחי' אמת ראש תוך סוף כנאמר לעיל ואז כשמתקשר ומתייחד ג' בחי' ק לבחי' קדושה עליונה לבחי' אמת תוכו כברו נקרא אדם עבור בחי' אמת כי א' של אדם הוא נגד א' של אמת ד' של אדם הוא נגד מ"ם של אמת כי י' פעמים ד' עולה מ"ם מ"ם של אדם נעשה ת' של אמת כי י' פעמים מ"ם עולה ת' וזהו וכן חותמו של הקב"ה אמת וכן מחנה ישראל היו שרוים. ג"כ בדרך זה הארון והמקדש היא פנימיות שהוא מרמז על המחשבה ומחנה לויה היא בחי' שנייה ומרמז על בחי' דבור שהוא בחי' שנייה ומחנה ישראל היא בחי' שלישית מרמז על בחי' מעשה שהיא בחי' שלישית וזה מרומז בפסוק עשה לך תבת עצי גפ"ר ר"ת גוף פה ראש פי' שתעשה לך בחי' קדושה להמשיך מן קדושה עלאה שהוא בחי' אמת להג' לבושים המרומז בתבת גפ"ר בבחי' גוף המרומז לבחי' מעשה ובפה שמרמז על הדיבור והראש שמרמז על המחשב' וזהו עשה לך תבת עשה ל' תיקון ר"ל שתתקן לך להמשיך בחי' קדושה עלאה המרומז בלשון תבת לג' בחי' המרומז במלת גפר שכולם יהיה בבחי' אמת שיהא תוכו כברו מרום המעלות עד סוף כל המדריגות אמן:

ונוכל לומר שזה מרומז בפסוק אלה תולדות נח וכו' ויולד נח את שם את חם ואת יפת עד"ז דהנה בחי' שבת מכונה בשם נח בחי' נייחא בעליונים נייחא בתחתונים וע"י בחי' נייחא שבשבת יבוא לידי בחי' אמת בג' לבושין מוד"מ וזה מרומז בפסוק אשר ברא אלהים לעשות ס"ת אמת ר"ל שהוא ית' ברא את השבת שעי"ז יוכל לבא לבחי' אמת וזהו ויולד נח ר"ל נח שבשבת מוליד שלשה בנים מרמז על הג' לבושין הנ"ל שיהיה יכולת ביד האדם העובד את ה' להמשיך מקדושה עילאה בחי' אמת מחיה ומהוה שהוא דבר הקיים לג' בחי' אלו מדו"מ והפסוק מפרש מה הם הג' לבושין את שם את חם ואת יפת דהנה איתא במשנה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים ונוכל לומר שזה מרמז שצריך האדם לקדש ולטהר הג' לבושין אלו בכל בחי' עובדותיו תוכו כברו בבחי' אמת אשר המה מרומזים נגד ג' בחי' שלמעלה ממך וזהו דע מה למעלה ממך עין רואה להורות האיך לקדש ואמר דע מה למעלה ממך עין רואה בחי' מחשבה ראייה רוחניות ר"ל שיתקן ויקדש בחי' מחשבה שיהיה כל מחשבותיו בלתי לה' לבדו לעשות רצונו באמת נגד עין רואה שלמעלה אוזן שומעת מרמז על בחי' דיבור שהדיבור נמשך מחוש השמיעה כנאמר לעיל שצריך לתקן בחי' הדיבור נגד אוזן שומעת שלמעלה וכל מעשיך בספר נכתבים מרמז לבחי' מעשה שיתקן לה' כל הג' לבושין אלו היינו שצריך לתקן בחי' מעשה נגד כל מעשיך בספר נכתבים שלמעלה שכל הג' לבושין אלו צריך לקדש ולטהר בקדושה עילאה בבחי' אמת וזהו מאמר הכתוב את ש"ם בגימטריא ספ"ר נגד בחי' מעשה אשר המה בספר נכתבים את חם מרמז על בתי' מחשבה ראייה רוחניות כי ח"ם הוא ראייה בלשון תרגום חמא. ואת יפת מרמז לבחי' דיבור כי יפת. מלשון תפארת כמו שתפארת הוא ממוצע בין חו"ג כך בחי' דבור הוא ממוצע בין בחי' מחשבה שהוא רק רוחני ובין בחי' מעשה שהיא רק גשמי ועוד נוכל לומר שיפת מרמז על בחי' דבור עד"ז שבחי' דבור מכונה בשם אדנ"י בחי' אדני שפתי תפתח כמאמר מלכות פה ומלכות מרמז על אדני ית' ובחי' דבור שהוא מכונה בשם אדני נמשך מבחי' שמיעה וזהו מרומז בשם יפת גימ' אדני שמיעה היינו בחי' דיבור הנמשך מבחי' שמיעה ושלשה לבושין אלו בבחי' אמת יוכל להוליד ע"י בחי' נייחא שבשבת יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון אמן

וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר הטעם איתא במדרש פשוט וידוע הוא ונרמז בו עוד סוד. כדאיתא ונתנו איש כופר נפשו וכו' ונוכל לומר עד"ז דהנה עיקר עבדות השם הוא בכל דרכיך דעהו הן בבאי' רוחניות הן בבחי' גשמיות להכניס הכל תחת רשות היחיד יחודו של עולם לעבוד השי"ת בשניהם הן ברוחניות הוא בחי' חסד שהוא לאהוב ה' אהבה נפלאה לעבדו בתורה ותפלה ומצות ומע"ט וג"ח הן בגופו הן בממונו לשם ה' והן בגשמיות בחי' גבורה בעשותו את כל תאוות עוה"ז מאכילה ושתיה וכדומה מצרכיו ההכרחים יהיה מעשהו בכוונה לעבודתו ית' וזהו בחי' דעת חו"ג מחוברים יחד ע"י שמייחד ומחבר בחי' גשמיות לבחי' רוחניות שהוא לכבוש כל תאוותיו והנאותיו מהעוה"ז שלא יכסוף ויאהב שום דבר מדברים ההם רק כמו אש יבער לבבו לאהבת דביקת נפטו אל בוראו