בת עין קז

וכ"ז יכולין להשיג ע"י קדושת שבת ע"כ בראשית אותיות יר"א שב"ת ואיתא בגמרא על פסוק ותחסרהו מעט כו' אחז"ל חמשים שערי בינה נבראו וכולם נתנו למשה חסר אחד ולכאורה קשה לישנא וכול"ם אם חסר אחד אינו כולם והיה ראוי לומר ולא נתנו למשה כ"א מ"ט אלא הענין הוא (כי א"ם לבינה תקרא) א"ם הוא בחי' יראה לשון אימה ופחד א"ב הוא בחי' אהבה כידוע: שצריך להיות לכל אדם א"ב וא"ם רוחניים היינו בחי' יראה ואהבה לה' כנ"ל ושניהם ביחד א"ב וא"ם גימ' חמשים והן המה החמשים שערי בינה שנמסרו למשה בחי' יראה ואהבה אמיתים יראה ואהבה עילאה מצד שהשיג בגדולת הבורא ית' ועי"ז היה ירא מפניו ותמיד נשתוקק לדבק בו ית' באהבה רבה וחפיצה ותשוקה נפלאה עד כלות הנפש ממש וכל מה שנתדבק יותר במעלה ומדריגה נשתוקק עוד יותר ויותר ותמיד היה בעיניו חסר שרצה עוד אהב"ה והתדבקות יותר וזה שאחז"ל כול"ם נתנו למשה פי' א"ב וא"ם היינו ירא"ה ואהב"ה אמיתי וע"ז חסר אח"ד גימ' אהב"ה פי' בעיניו היה חסר מגודל תשוקתו לו ית' כנ"ל וזה היה ענין המקדש והמשכן שאמר ה' ועשו לי מקדש ושכנתי כו' כי מקדש הוא בחי' יראה שע"י המקדש יגיעו בני ישראל לבחי' ליראה כמאה"כ ואת שבתותי תשמרו ומקדשי תירא"ו שהוא בחי' יראה בחי' היכ"ל (וכשיגיעו למדת היראה אמיתיות אז יגיעו ג"כ לבחי' אהבה כנ"ל) ואז יהיה וה' בהיכ"ל קדשו בחי' אהב"ה וירא"ה בחי' יחודא דתרין שמהן כידוע ענין יחוד קוב"ה ושכינתיה וזה ג"כ נרמז במלת בראשית אותיות בי"ת רא"ש פי' בי"ת בחי' מקדש בחי' יראה כנ"ל רא"ש הוא בחי' אהב"ה כנ"ל וזשאה"כ ואת"ה תצו"ה את בני ישראל ויקחו אליך שמן. פי' אחר שהזהיר השי"ת על עשיית המשכן אמר שבזה את"ה תצו"ה פי' תהיה נמשך לבני ישראל בחי' בי"ת רא"ש כי את"ה גימ' בי"ת תצו"ה גימ' רא"ש בחי' יראה ואהבה ואז ויקחו אלי"ך שמ"ן פי' שיקחו אליך שם נ' היינו חמשים שערי בינה בחי' א"ב וא"ם כנ"ל בשלימות וזשאה"כ (ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפו"ד אפו"ד גימ' ע"א סוד וה' בהיכ"ל קדשו יחודא דתרין שמהן יחוד קב"ה ושכינתיה כנ"ל) וזשאה"כ וחשב אפודת"ו אשר עליו כמעשהו ממנו יהי' זהב תכלת כו' פי' וחש"ב לשון מחשבה שיחשוב באפודתו בבחי' אפו"ד בחי' יחוד קב"ה ושכינתיה אשר עליו כמעשהו פי' במעשיו אשר יעשה מצו"ת ה' שיהיה לשם יחוד קב"ה כו' כנ"ל ואז ממנו יהי"ה נמשך לו כל טוב זה"ב ת"כלת כו' אמן כי"ר

או יאמר עד"ז ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד וי"ל למה לא התחיל הסדרה וידבר ה' אליו נהי ששם של משה אי אפשר להזכיר בזה הסדרה כמ"ש עכ"פ היה צריך להתחיל וידבר בלשון התחלה כי לשון ואתה תצוה מורה כאילו הוא באמצע ענין מחובר למה שלמעלה ונוכל לומר ע"ד מוסר ועבודה שבאמת הוא מחובר למה שלמעלה דהנה יש שני בחי' בעבדות הש"י בחי' א' שאוכל ועושה שאר תאוות ונהנה מעוה"ז בשעת עשיית התאווה וממלא תאוותו רק שעיקר כוונתו במה שנהנה שיהיה לו כח לעבוד את ה' בתורה ותפלה ושאר מצות ואעפ"י שיש לזה הבחי' ג"כ התחברות לבחי' אלהות אעפי"כ אינו בשלימות והוא מבחי' נחש שהטיל בה זוהמא ובחי' ב' שאפילו בשעה שאוכל ושותה אינו נהנה כלל מעוה"ז רק מה שנהנה מעט מהעוה"ז הוא לפי קיום הגוף להחיות את נפשו במיעוט שינה במיעוט תענוג ואפילו במיעוט זה ההכרח יש לו אימה ויראה והכנעה ובושה בשעת עשיית הדבר הגשמי הזה והכלל שאינו נפרד ח"ו רגע אחד מהתחברות לבו"ע ב"ה וזה הבחי' ב' הוא בחי' המשכן השראת השכינה כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א וכשהוא בבחי' הב' הוא ממשיך עליו אור וחיות בחי' השראת השכינה. שהוא בחי' משכן והבחי' הא' נקרא חצר המשכן שמזה הבחי' יכול לבא לפני ולפנים וזהו ולכל יתדות החצר נחושת ואתה תצוה יתד הוא התחברות וזהו ולכל יתדות החצר אעפ"י שבבחי' חצר יש לו ג"כ התחברות לבוב"ה אעפ"כ הוא בחי' נחושת היינו מבחי' נחש שהטיל בה זוהמא וצריך האדם השלם לילך דרגא בתר דרגא ע"כ אמר הכ' ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך שיהיה בחי' עבדות שלהם בבחי' כסף זהב ר"ת ז"ך לא בבחי'