בת עין קו
Bat Ayin 106 · בת עין · free full Hebrew text
Open in the reader →של הבוב"ה בדבר זה וזהו וחקקה בכף ידו של משה פי' מה שחקק נתן בכף ידו של משה והראה לו מדת הכנעתו וכן תעשה ג"כ אתה להיות לך מדת הכנעה ושפלות באמת כדי שתבא לבחי' ובו תדבק ומזה תוכל להדבק בי"ג מדות ותתעורר י"ג מכילין דרחמי על כל ישראל אכי"ר
לעמת המסגרת תהיין הטבעות הנה כתיב הן יראת ה' הוא אוצרו ארז"ל מלמד שאין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים. פי' כי לזאת היתה עיקר כוונת הבריאה בשביל היראה ועיקר היראה (הוא בחי' נקודה הנעלמה נקודה פנימיות שבלב ישראל בבחי' יראת בושת שמתבייש מגדולתו ית' ורוממותו ואם שאין לו בחי' יראה הנ"ל אזי הוא בוש בעצמו בלבו ודואג בקרבו על שאין לו בחי' זאת הראוי להיות בלב כל איש (וזהו בחי' אוצר שנקודה זו הוא טמון כאוצר בלב איש) וזהו בחי' אוצר אצל הקב"ה כאוצר זה שחביב על בעליו כן בחי' היראה היא חביבה מאוד אצל הקב"ה והנה אמרנו שג' בחי' יראה יש בין אנשים א' בחי' יראה תתאה מעונש גשמי ב' בחי' יראה מעונש רוחני לחיי עוה"ב ג' בחי' יראת בושת ולזה מרמז ג"פ תרומה הנאמר בפרשה זו ומדבר בהם מלמעלה למטה ויקחו ל"י תרומה ר"ל ליו"ד (הוא בחי' יראת בושת שמרמז באות יו"ד בחי' חכמה) תקחו את תרומתי הוא בחי' ב' בחי' יראה מעונש עוה"ב בחי' ג' וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פי' שתקח מהם אותה בחי' יראה שהיא אודות זהב וכסף ונחושת כי היא בחי' יראה התחתונה אם שהיא ג"כ בחי' טובה כי עכ"פ נראה שהוא מאמין בהשגחת הבורא אבל מדריגה קטנה היא מאוד לגבי האחרים הנ"ל וע"י יראות אלו נבנה המקדש כמאה"כ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואמחז"ל מלמד שהשכינה שורה בתוך כאו"א. ר"ל ע"י היראה (והנה כל אלו הבחי' שאמרנו כאן הם אצל אנשים כערכינו שצריכים להשתדל להגיע להם) אבל מרע"ה השיג למדה גדולה מכל אלו היינו שהגיע לבחי' יראה עד שנתבטל במציאות ולא ידע שהוא ירא והוא בחי' ביטול לגמרי וזשאה"כ ויקבור אותו בגי ג"י גימט' אח"ד ר"ל שנתבטל במציאות לבחי' אחד ולא ידע איש את קבורתו ר"ל שלא ידע מבחי' היראה שלו מגודל הביטול כל בחי' היראה שמשיגין בששת ימי המעשה ע"י התבוננות בגדולתו ית' וממשיכים מהמדות עליונות בחי' אור אלהי בכל יום מן המדה השייך לאותו יום) ובשבת מאיר עליו אור מקיף השומר אותו מכל צד שלא יגע בו זר המה הקליפות וזשאה"כ לעומ"ת המסגרת וגו' פי' עומ"ת גימטריא ששה פעמים אלהים שמרמז על בחי' יראה. עומ"ת מרמז על ששה פעמים יראה של כל ששת ימי המעשה המסגר"ת הוא בחי' אוצר שהוא סגור ומסוגר לבעלי' ר"ל מרמז ג"כ לבחי' יראה תהיין הטבעו"ת ר"ל טבע"ת הוא בחי' מקיף כדאיתא על טבעת הקדושין שהוא בחי' מקיף:
פרשת תצוה ואתה תצוה את בני ישראל וגו' ולהבין למה לא כתיב ואתה צ"ו שהוא לשון אזהרה למשה שיצוה אבל תצוה משמע שממילא יצוה ולא לשון אזהרה. דהנה כתיב בראשי"ת ברא כו' ואחז"ל בשביל יראה שנקראת ראשית כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' כו' בשביל יראת ה' ברא אלהים את כו' פי' שעיקר בריאת שמים וארץ בכדי שיהיה לאדם יראת ה' יראה עילאה יראת בושת שיתבונן תמיד איך שהבורא ית' מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מני' והוא מושל בכל ומחי' את כלם בכל עת ובכל רגע וכשיתבונן תמיד בכל עת בזה אזי בוודאי יפול עליו אימתה ופחד ויראה ובושה מפניו ית' ואח"כ יאהוב אותו ית' (בהתבוננו בחסדו הגדול) כו' וישתוקק לדבק בו ית' ע"י תורה ומצות וכן תמיד ירגיל אדם א"ע להתבונן בגדולתו ית' עד שיגיע למדת היראה יראת בושת ומזה יגיע אח"כ למדת אהבה אמיתית להשתוקק בו ית' עד כלות הנפש כי זהו עיקר העבודה וזה תכלית ועיקר בריאת שמים וארץ בראשי"ת בשביל יראה שנקראת ראשית כמאה"כ זה השער לה' צדיקים יבואו בו ומיראה יגיע לבחי' אהבה וזהו דאיתא בתיקוני זוהר בראשי"ת אהב"ה בחושבן זעיר פי' במ"ק בראשי"ת בגימ' אהב"ה כי מבחי' יראה יגיע גם לבחי' אהבה.