בת עין קח

נחושת בחי' נחש כנ"ל כתית למאור להמשיך אור וחיות בב' הבחי' הנ"ל שתיבת כתי"ת הוא ת"ך ת"י הוא בית ראשון ובית שני מרמז על ב' הבחי' הנ"ל להעלות נר תמיד להמשיך אור וחיות תמיד בלי הפסק אפילו רגע אחת היינו אפילו בשעת צרכי גשמיים ההכרחיים שא"א זולתם ומחמת זה יזכה להשראת השכינה אכי"ר

או יאמר על דרך עבודה אחר שהזהירם השי"ת על מעשה המשכן. לעשות מקדש ומשכן לשכינה כמאמר הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ע"כ הזהיר אותם לקדש עצמם להיות ראוים שתשכון בתוכם השכינה וצריכים להיות תמים עם ה' ופועל צדק לעשות מעשים טובים. וכל מעשיו ודיבוריו יהיו בלתי לה' לבדו כמאה"כ מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק וגומר. וזה הוא מרומז בפסוק ואתה תצו"ה. ר"ת של ה"ולך ת"מים ו"פועל צ"דק ואח"כ ויקחו אליך שמן זית זך פי' באור השמן זך תלכו תמיד ולא תלכו בחושך בלי הסתכלות בבחי' אלקות. אדרבה תסתכלו תמיד בכל דבר במקורו מקור החיים שמחייה ומהווה אותם ועי"ז יאיר עליכם שמן זית היינו שאז יהיה בחינת נון שערי בינה בשלימות להעלות נר תמיד לפני ה' אמן כי"ר

ויקחו אליך וגו' ויל"ד למה כתיב ויקחו אליך והו"ל למכתב סתם ויקחו שמן וגו' ולפרש כ"ו עדה"מ. הנה עיקר בריאת העולם היתה בשביל היראה כידוע אמנם השער הזה יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח וגו' לכן מזכירים בכל יום את השבת לקיים מ"ע זכור את יום השבת לקדשו ואומרים היום יום א' בשבת יום ב' בשבת כדי להמשיך בכל יום בחי' יראה מקדושת שבת וזהו בראשי"ת אותיות יר"א שב"ת מרמז שברה"ע היתה בשביל להמשיך יראה מקדושת שבת כנ"ל אמנם כל זה הוא אחר החורבן אבל בזמן שהיה בהמ"ק קיים היה המשכות היראה בקדושה בעולם גם בימי החול ע"י שנתעלו כל הארבע יסודות העולם א"מ"ר"ע לבחי' קדושתה ע"י ט"ל מלאכות המשכן גימט' הוי"ה אח"ד ונתיחדו כולם לה' אח"ד בבחי' קדושה ונעשה מזה בחי' מקיף קדושה להקיף ולהגן על ישראל מבחי' אחרים וזשאה"כ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכ"ם בתוך מ"ם סתומה שהוא בחי' מקיף הנ"ל פי' כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו וברא ד' יסודות א"מ"ר"ע כדי שיעלה האדם אותם לה' היינו יסוד מים שהוא חסד מרמז לבחי' (ענוה) חסד שיורד מחסד עליון (שיורד ממקום גבוה למקום נמוך) ויסוד אש בחי' גבורה שצריך האדם להתגבר על היצה"ר בחי' התגברות ימינא על שמאלא ויסוד רוח בחי' ממוצע (ת"ת) בחי' רוח ממללא (שיהיו כל דיבוריו לה' בתורה ותפלה) בלתי לה' ויסוד עפר שהוא מאני דכולהו כדאיתא בזוה"ק בחי' ענוה בשלימות שהוא עיקר השראת השכינ' הקדושה וכדאית' בספר של המגיד זללה"ה על מדרש מצא קן בראשו של אדם מהו אמר ואדמה על ראשו ופי' הוא ז"ל כאן מרמז לבחי' השראת הקדושה בחי' קונה שמים וארץ שאלו מהו היינו במה זכה לזה השיבו בבחי' ואדמה על ראשו היינו בחי' עפר מאני דכולהו בחי' ענוה כנ"ל כי עיקר השראת הקדושה אינה כ"א ע"י בחי' ענוה כנ"ל ובזה יכולים להעלות כל היסודות לבחי' קדושה ונעשה מן בחי' ד' יסודות בחי' מ"ם בחי' מקיף כנ"ל כי אין דבר שבקדושה פחות מעשר' וזהו שאחז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם היינו שכל בחי' מאמר ששורש התבה הוא אותיות א"מ"ר לרמז לג' יסודות א"מ"ר ויסוד עפר הוא מאני דכולהו כנ"ל יהיו נעשה מן כל אחד עשרה היינו שתעלה לקדושה ויהיה בחי' עשרה כנ"ל ויהיה ארבעה יסודות ארבעה פעמים עשר בחי' מ"ם סתומה בחי' מקיף כנ"ל ונעשה בחי' ק"ן על ראשו ומרומז בפסוק ויקחו לי תרומה וגו' לרמז להנ"ל היינו לי גימטר' מ' לרמז לבחי' מקיף בחי' מ"ם סתומה הנ"ל ויהיה בחי' תרומ"ה גי' ק"ן רא"ש מאת כל איש וגו' איש בגמטרי' ר"ת של א"ש ר"וח מי"ם ע"פר היינו שבחי' ק"ן רא"ש הנ"ל יהיה נעשה מאת כל בחי' ארבעה יסודות הנ"ל שהם נגד ארבעה אותיות של שם הגדול ב"ה ונגד בחי' א"מ"ר יש בישראל ג' בחי' כהן לוי ישראל וצריך להיות ג"כ התחברות ואחדות בהם ומשה עשה המשכן בכל הל"ט מלאכות מדברים של הארבע יסודות והעלם