ברוך מרדכי חלק ב שד

וכקושית הש"ך מ"מ לא איכפת ליה רק ללוה יען שהמלוה סומך על נאמנתו לא העיז לכפור (ועיין רש"י אין אדם מעיז דווקא בפקדון) ובפרט י"ל ע"פ סברת רשב"א כיון שיש לו חזקה שליח עושה שליחתו י"ל ג"כ עפ"י שמבואר אם יש לו חזקה מסייע אדם מעיד וא"כ י"ל בשלמא למשלח יש לו חזקה למסייע ששליח עשה שליחתו משא"כ מלוה ומתי' קושי' הלבוש. עיין מה שהקשה הש"ך לסברת מהרי"ט הא מגו כה"ג להפסיד אחד ולהרויח א' לא אמרינן דלמא לזה רצה להרויח ועיין נב"י שהקשה על תי' תוס' כיון שצריך שבועה אין עדות הא עכ"פ להימנא במגו ולפי ענ"ד י"ל וודאי גמרא לא אמרינן שיהיה נאמנת משום מגו דשני עדים לא צריכים מגו רק גמ' אמר כן שיוכל לומר לזה כמו לזה ובכן לא הוי נוגעים ואסיק כיון שצריך שבועה א"כ הוי נוגעים וע"ז הקשה התוספות שפיר לשבע עתה וע"ז תירץ תוס' שפיר שדין עדות אין להם וא"כ אם הנאמנות רק בשבועה ולזה י"ל את האמנת לי בשבועה אני לא אמין כמו שמבואר שם אפי' בעל' עליו לשמרה, ומיושב קושית נוב"י והנ"מ אם רגיל המשלח להאמין אותם או שלוה המשלח ודוק. ול"צ לתרץ לב"י ולפ"ז י"ל הרי"ף בכתף אם שחבירו רגיל להאמין אצלו אבל באמת י"ל ע"פ ביאור הש"ך הנ"ל שכוונת גמ' אם נאמן שיתן למשלח שבועה א"כ י"ל נוגעים הם וע"כ צריך גם עתה לשבע וממילא אין כאן עדות, ולפי"ז י"ל מה שהקש' תוס' שהרי רש"י סובר אף ע"ג מגו דחשיד אממונא לא חשיד אשבועה, ולכאורה י"ל לפענ"ד אע"ג שחשיד נמי אשבועה מ"מ לא שביק התירה ואכל אסור' אם סבר שלא יצטרך שבוע' מוטב לו וא"כ ממילא נוגעים בעדות אבל באמת י"ל גם אשבועה לא חשיד ולא הקש' התוס' לשבע עתה דלא נאמן להם גם על השבועה מגו דחשיד אממונא חשיד נמי אשבועה רק גמרא סבר דנאמנת להם במגו שיכול להרוויח השבועה אם ל"ל לשבע גם עתה. מה שהקש' בש"ך על מהרי"ט מגמ' דידן חזינן שאפי' מגו כה"ג אמרינן י"ל דגמרא לא אמר שיהיה נאמן במגו אלא שאינו נוגעים שיוכל לומר גם אהדרני ללוה א"כ לא נוגעים וממילא הם נאמני' בתורת עדות וא"כ דלמא למשלח רצה להפסיד ולא ללוה עכ"פ הם איני נוגעים אם כן מסתמא קושטא קאמרי דאם לא כן בכל עדות נוגעים הם דילמא רצה להפסיד על זה שהעידו, בשלמא אי נאמנין מצד מגו י"ל כסברת מהרי"ט ודוק נכון הוא מאוד וא"כ מיושב נמי קושית התוס' מגו דבי תרי לא אמרינן י"ל כל זה אם בתורת מגו נאמנין להם אז אין מגו אבל הכא רק בתורת עדות ולא צריך מגו רק שנוגעים הם על זה אמרינן דאינו נוגעים דיוכל לומר כמו שירצה אבל לא להאמין להם משום מגו אלא דע"כ אינו נוגעים דאינו הכרח להם לטעון בה"ג דווקא והוה עדות גמור והדברים ברורים. (וגם אנכי בחדושי לקידושין כוונתי לזה בעהי"ת ברוך ה' שהלכתי בדרך אבי הגאון זצ"ל ושם בארתי דמכווין מאוד בזה הרש"י שנקט בצח לשונו הטהור יכלו למימר נמי יהבינא למלוה ודבריהם קימין ובתורת עדות דייקא הכוונה רק בתורת עדות ולא מכח מגו וזה רק מהני ככתב בלשונו שאינם נוגעין בעדותן ובארתי בזה על דרך אחר עוד הרבה ליישב עיין בחדושי, אנא ה"ק מרדכי בן הגאון המחבר זצ"ל) וגם הרי"ף תרצתי בעה"י. ולפי"ז מיושב קושית הפלאה אם למלוה לא צריך שישבע ממילא גם ללוה מהימן במגו דאי בעי אמר פרעני למלוה ע"ז י"ל כסברת מהרי"ט בה"ג לא מהימן כיון שהדין נותן שצריך לשבע ללוה לא מהני בתורת עדות דהא המה בעלי דברים אחר תקנה אם לא ישבע צריך לפרעו בעדים א"כ י"ל שפיר בה"ג לא אמרינן מגו דמעלי להאי וקשה להאי וגם בי' תרי לא אמרינן מגו כקושית תוס' ודוק כי נכון מאוד בעהי"ת ולפי הנ"ל אזדא מה שראיתי להקשות על רש"י שאמר אם אמר פרעני ללוה צריך לשבע ע"כ אמר למלוה ולא ישבע לווה לא אמר בפשיטות כיון ללוה צריך לשבע וממילא הוה עד הצריך שבועה, ולפי הנ"ל ע"כ מהימני דהא נשבעים וכקושית נב"י משא"כ השתא יוכל לומר כתירץ נוב"י או כתרוצי הנ"ל כיון דלא מצד מגו קאתי מהימן שפיר רק לא בתורת עדות ודוק. וגם בפנקס חדושי הלכה כוונתי בעה"י לתרץ קושית הפלאה בענין הנ"ל וגם תרצתי בזה מרדכי:

שוב ראיתי בנב"י בתשובת ח"מ ממש כדברי וז"ל אלא שי"ל א"כ מה הקשה התוס' בשני עדים לא אמרינן מגו הא הכא לא מצד מגו מהימן. גם מה שאמרתי לעיל קצת לתרץ קושית תוס' שאינו נאמן בשבועה משום שחשיד אממון ליכא שהרי באמת עתה נשבעים ומה מהני שבועה וי"ל למלות כן נמי חשיד אשבועה משא"כ הלוה ע"כ האמין להם ולכל הפחות בשבוע' איגרא דברי רש"י לע"ג כהנ"ל וכתבתי כל זאת ברהיטה עד יהיה עת בעה"י לעיין בכולו. שלשה סוגי' הזה חדושי אדוני אבי הגאון הקדוש מו"ה מאיר זצ"ל. ובחלק שלישי עוד ידי נטוי' להדפיס בל"נ בעה"י מחדושיו וזכות אאמ"ו הצדיק הקדוש הזה יעמוד לי ולזרעי ע"ע אמן, וכמה פעמים נפל טעות כי חסר מן הכתב ישן נושן:

אברך את ה' בכל לבבי שיזכנו להביא מנחתי לאדוני אבי מ"ו הגאון הקדוש בצינא קדישא ופרישא כבוד מו"ה מאיר זצוק"ל להדפיס גם בספר הזה חלק שני בג' סוגיות חדושי תורה משמו הקדוש אשר יצא מלבו טהור שלמד וחדוש יעלה זאת לנחת רוח לנשמתו הטהורה והקדושה וזכותו הקדוש כי הי' לדין יסוד עולם, וזכות אביו אבי זקני הגאון בצינא קדישא כבוד מו"ה אברהם זצוק"ל שהיה דיינא רבא ובמקום רב בק"ק באסקאוויטיץ אשר הי נקרא בפי כולם רבי אברהם הקדוש, כי היה קדוש ישראל תלמיד חכם גדול רם ונשא, וזכות אבי אבי זקני מצד אמו הצדקת ז"ל קדוש ישראל הגאון הצדיק כבוד מו"ה מרדכי סערעד זצוק"ל שהי' דיינא רבא דק"ק סערדאהעל עיר מולדתי ושם מנוחתי, וזכות אבותי למעלה גאוני' וקדושי' מדור דור ז"ל יעמוד לי שלא ימוש תורה הקדוש' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי ע"ע, ויקיים מקרא שכתוב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בו יום ה' הגדול והנורה והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם וגם מאמר חכמינו אם זכו אחישנו ונזכה לראות מהר בנין ציון וירושלים ובנין בית מקדשינו ותפארתינו אשר בו יאיר אור התורה ועבודה במהרה בימינו אמן:

לסיים חלק שני בשם ה' עוד דבר אחד שחדשתי בעה"ית לסיומא דמס' ברכות להבין ולפ' ההדרן עלך. ונראה עפ"י דברי הגאון מהרי"א חלק שני סי' רמ"ח בד"ה ונ"ל טעם כללי על רבינו הקדוש