ברוך מרדכי חלק ב רצד

ולענ"ד בארתי גמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקני' הימנו נוחה על פי גמרא הזה תלמידי חכמים הוא עין אשר לא ראתה זה יין המשומר בענבי' מששת ימי הבראשית ומרמז לו ששכרו של יעקב שעסק בתורה כל ימיו הוא יין ישן כי זה אשר הוא מששת ימי הבראשית בוודאי יין ישן הוא שיזכה ליין ישן עין לא ראתה וכו' וזה שדעת זקנים היינו זקן שקנה תורה וחכמה ממנו נותן שמחו הזקנים התלמידי חכמים ששכרם שיזכה ליין המשומר מששת ימי הבראשית, ובני הנחמד המופלג בתורה חרוץ ומחודד נעים ותמים כבוד מו"ה שלמה ליב פריעד נ"י אמר לפרש קרא הזה על זיווגו של צדיק שם נאמר במקרא הזה רעיתי בין הבנים וגם מזכיר בנות וידוע ענבי גפן תלמידי חכמים המזוגי' עם תלמידי חכמים זה זווג נאה אשר אמרי בגמרא הוא דבר נאה ומתקבל וזה הבנים ובנות שהובא אל בית היין הייני ענבי גפן בענבי גפן דגלו עלי אהבה זה הוא אהבה האמיתי בין איש לאשתו שהשכינה שרוי ביניהם ויפה כיון. ואני עוד בארתי בזה מאמר חמרא וחי' בפומי דרבנן היינו תלמיד חכמים כל זמן שמזקינן דעתן ניתוסף עליהן והמה דומה ליין כל זמן שמזקן טעמו ביותר לשבח וזה חמרא וחי' בפומי דרבנן החמרא וחיים של רבנן דומה זה לזה כל זמן שמזקן טוב יותר. גמרא אמר רב כהנא חציף עלי מן דמפרש חטאה אך קשה דבריו הא כתיב מכסה פשעיו לא יצליח, והנה זה הוא קושית הגמרא יומא דף פ"ו ע"ב רמי רב כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטא' וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח לא קשיא וכו' מר זוטרא אמר כאן בחטא בין אדם לחבירו שם צריך להתודות כאן בחטא שבין אדם למקום לא צריך להתודות, ובארתי באלה לולא דמסתפינא על חטא שחטאנו לפניך בוידו פה וזה לכאורה אינו מובן הלא זה אינו חטא להתודות אבל כאמור בין אדם למקום אשרי כסוי חטא וזה על חטא שחטאנו לפניך היינו בין אדם למקום בוידי פה שהיינו מתודים פה אינו רשאי להתודות. ובזה בארתי דברי הושע שובה ישראל עד ה' אלקי' כי כשלת בעוניך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וזה שכיון מה שישראל חטא בין אדם למקום הוא רק שובה בלב בלא דברים להתוודת שובה ישראל עד ה' אלקי' כמוכח בגמרא עד ה' שרק ה' הוא העד היודע מחשבות אבל כי כשלת בעוניך היינו ישראל בעונת שלו בין אדם לחבירו קחו עמכם דברים שובה על ה' שם צריך להתודת. וזה בפ' השוב' בנצבי' סיים משה רבינו כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו וכוונה פעמים בפיך שצריך להתודות ופעמים רק בלב בלי להתודות כמחלק בגמרא בין אדם לחבירו ובין אדם למקום. וזה פה שאמר רב כהנא איירי בין אדם למקום כי אמר חציף מן דמפרש חטאה ולא אמר חטאיו אלא חטאה היינו בין אדם למקום הה שנאמר אשרי נשא פשע וכסוי חטאה ולא נאמר חטאיו לפשעיו אלא חטאה ופשע היינו בין אדם למקום שם לא להתודת אבל קרא שנאמר מכסה פשעיו לא יצליח היינו בין אדם לחבירו ולכן נאמר מכסה פשעיו היינו פשעיו שהוא פשע שלו בין אדם לחבירו שהמה פשעיהם והבין ובמה שאמרו פה שיזכה ליין המשומר בענבים לתלמידי חכמים מיקרי ענבי גפן. ובזה הבנתי סיומ' דמס' כתובות אמר רב חיי' בר אבא אמר רב עתידן כל אילנות סרק שבארץ ישראל יטענו פירות שנאמר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם בזה סיים כי עתידן יהא מלאה הארץ דעה ותורה אז יהי' ענבי גפן בענבי גפן תלמידי חכמי' וחוגים גם תלמיד' חכמים ואז זכרו ליין המשומר בענבים מששת ימי הבראשית תה עתידן כל אילני סרק שיטענו פירות הייני עמי הארצים ממך כולם יהי' חכמים וישאו פירות היינו תורה וחכמה ויהי' ענבי גפן בענבי גפן ואז יהי' התאנה והגפן נתנו חילם היינו נוצר התאנה יאכל פריה תלמידי חכמים העוסקי' בתורה יאכל פריה הה הגפן היינו שיזכו לגפן יין המשומר בענביו מששת ימי הבראשית וזה חילם, ולע"ד לדרוש נוטריקן ח'י'ל'ם' היא ח'כמים י'זכו ל'יין מ'שומר וזה חילם של הגפן וגם של תאנה כי בוצר תאינה יאכל פריה וזאת המסכת' שמתחיל בתולה נשאת שאיירי בנשואין של בני ישראל ומרמז הסוף על תחילת' שיהי' הנשואין ענבי גפן בענבי גפן ואז יזכו שהגפן יתנו חילם ליין המשומר בענביו מששה ימי הבראשית וזה יין ישן שדעת זקנים ממנו נוחים ישן מששת ימי בראשית זה ישן הוא וזה דעת זקנים זקני תלמידי חכמים ממנו נוחים. ובזה מתורץ קושית התוס' שם שהקשו לעיל מיני' הו"ל להביא זאת הקרא דאייר' לעיל מיני' ולענ"ד בזה רוצה לסיים לרות הסוף על תחילתה הנשואין המה משובחין עם ענבי גפן בענבי גפן ואז נתנו התאנה והגפן חילם כאשר בארתי:

אנא ה' זכינו ליין המשומר בענביו הבאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה אהבת תורה ואזכה להבין דעת קדושי' פנימה. גם עד זיקנה ושיבה אל יעזבנו, ובתורתך הקדוש' הן חלקינו. ובתורה ויראת שדי זכיני בכפלים, כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני ה' באור החיים, בה' הלכנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה, אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפך סלה, אלקי' יחנני ויברכיני יאיר פניו אתנו סלה, ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה. סליק פרק החמישי, בעזרת ה' גואלי וקדשי כבודי ומרים ראשי, למדינו וחכמינו לפרש פרק הששי: