ברוך מרדכי חלק ב רפו

שקולה כתחיית המתים שהם בידו של הקב"ה ולא ביד השליח. ובזה אמרתי להבין תפלתינו אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם והנה ידוע שהגשמי' נקרא גבורות שמוכח כן בגמרא שהגשמים ירדו בגבורות וא"כ כיון בתחיית המתים מזכירן גבורות גשמים משום ששקולה כתחיית המתים ה"ה תחיית המתי' שקולה לגשמי' וכמו שגשמים יורדין בגבורה כן תחיית המתים נמי בגבורה ומדוע שקולין והוא כאשר בארתי שלא מסרו לשליח אלא ע"י הקב"ה בכבודי ובעצמו וזה שאנו מתפללים אתה "גבור" לעולם היינו בגבורה מחיה מתים אתה שאתה בעצמך מחיה ולא ע"י שליח רב להושיע וממילא הישועה רב שלא יחזור לעולם כי מה שהוא ע"י קב"ה בכבודו ובעצמו לא חזר לעולם ובכן אתת גבור הוא תחיית המתים בגבורה שאתה מחיה המתים רק אהה ובכן נשיב הרוח ומוריד הגשם קאי על אתה גם אתה בעצמך מוריד הגשם והפתח הגשם בידך היא ודומן להדדי ואתה גבור תרוייהו המה בגבורה יהבין כי נעים. ולפ"ז נראה לי דבר נחמד כי הקשתי אם ככה הוא כפירש רשיי דלכן הוא שקולה כתחיית המתי' משום שבזה חיי בני אדם שתבואה גדילה ע"י הגשם לפ"ז קשה ריש תענית ע"ב קאמר במערבא אף מפתח של פרנסה דכתיב פותח את ידיך וכו' ור' יוחנן מ"ט לא חשוב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה. וקשה לי א"כ למה קחשיב תחיית המתים כיון שכבר חשוב גשמים וגשמים היינו תחיית המתים כיון שהם חיי בני אדם כפירש רש"י ועוד ביותר קשה לחשוב רק תחיית המתים וגשמים היינו תחיית המתים ששקולה וצע"ג. וכאשר בארתי מאוד ניחא באמת אינו שקולה בענין שזה ענין אחר שהקב"ה מחיה המתים שכבר מתו והגשמים רק מחיה אשר חיים אבל כאשר בארתי לענין זה שקולה שזה ביד הקב"ה וגם גשמים ביד הקב"ה ולא בידי שליח כדברי רבי יוחנן ובכן שפיר לאחר שקאמר ר' יוחנן שהמה ביד הקב"ה תחיי' המתי' וגשמים אז שפיר קאמר ר' יוסף ששקולה גשמי' כתחיי' המתים ונכון וישר. ובאלה ניחא לכאורה קשה לרבי אבוהו תענית דף ז' שאמר גדול יום הגשמים מתחיית המתים א"כ קשה למה מזכירן הא אינו שקולין ולהנ"ל ניחא ששקולין משום מפתחות ביד הקב"ה ודוק. ובאלה נראה לענ"ד לומר זה סמיכת ר' יוחנן שתי מימרא אהדדי דהנה ר"י אמר מפני שיורדין בגבורה וכו' על זה הקשה הגמרא ומנא לן בתפלה דתני' לאהב' וכו' וא"כ עדיין קשה ומנא לן להזכיר בתחיית המתים וצריך לומר דסמכו על מס' ברכו' שמפ' שם מפני ששקול' כתחה"מ ומפני מה שקולי כתחיי' המתי' וכאשר בארתי מפני שהמה מפתחות ביד הקב"ה ולא ע"י שליח ולכן מיד אמר ר' יוחנן ג' מפתחות ביד הקב"ה מפתח של גשמים ותחיית המתים ובאלה יובן אם בתפלה מזכירן, מזכירן בתחיית המתים ששקולה בזה הענין ומזכירן בהדדי ודוק היטב. ובאמת יש לדקדק למה הביא הגמרא פה ר' יוחנן הו"ל תחלה לסיים לפרש המשנה עד שיגמר הו"ל להביא זה ר' יוחנן ולהנ"ל נעלה מאוד דשייכם להדדי. עיין פירש המשניות להרמב"ם ברכות שמפרש תחיית המתים הוא אתה גבור וגבור' גשמים הוא מוריד הגשם וכנה אותו במילת גבורה לגודל תועלת עכ"ל ותמהתי הלא הגמרא מפרש טעמא שנקנו גבור' גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וא"כ למה להרמב"ם לבקש טעם מדוע קרא בשם גבורות הרי הוא קושית הגמרא ריש תענית מאי גבורות גשמים ואמר ר' יוחנן מפני שיורדין בגבורה ומה ביקש הרמב"ם טעמא אחרינא הלא מקרא הוא ולכן נקט גבורות וצע"ג והנראה לענ"ד עפ"י דברי התוס' ריש תענית ד"ה וכתיב מכין הרים בכח נאדר בגבורה אכן יש להקשות אמאי נקנו גבורות טפי מכח והוה לית למימר מזכירן כח גשמים או ליתני גדולות גשמים רש לומר דתן הדין נקט גבורות משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולות עכ"ל התוס' והנה זה שרוצה פירש המשניות לפרש ויכנה אותו במילת גבורי כי קשה לו קושי' התוס' אם מקר' הזה הו"ל לומר כח או גדולת גשמים לכן מפ' ומתרץ כתירץ התוס' לגודל תועלתי היינו תועלת גדול שאיכא כח ואיכא נמי גדולות זה הוא תועלת גדול ולכן נקט גבורות גשמים ולא כח ונא גדולות גשמים בגבורות איכא תרתי כח וגדולות והבין כי נכון מאוד. גמרא תנא היכא קאי תנא התם קאי דקתני מזכירן גבורת גשמים בתחיית המתים ושואלין בברכ' השנים והבדלה בחונן הדעת דקדקתי פה על הגמרא למה הביא זה ושואלין בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת הו"ל רק להביא מה שצריך מזכירן גבורו' גשמים בתחיית המתים ודי וצ"ע. תוס' ד"ה וליתני מאמתי מזכירן וכי' תימא בברכות קתני כי הכא ומדוע לא מקשה הגמרא שם כמו הכא וליתני מזכירן על הגשמי' מאי גבורות, ונרא' לענ"ד לתרץ הא שם קאי על התפלה שנאמר ובתפלה אתה גבור על ה' שהוא גבור דמוריד הגשם שפיר קאמר שם מזכירן גבורות גשמים היינו גבורות באתה גבור לכן נקט גבורות גשמים משום דמזכיר באתה גבור שהוא גבורות ה'. אבל פה דקאמר דקאי על בחג נדונין על המים עיין כמו שאמר שם בגמרא כדי שירדני גשמי' שנה ולא נקט שם גבורות הקשה אמאי נקטו גבורות בשלמא אם קאי שם על ברכות אז שפיר נקטו גבורות בשורם דקאי שם על אתה גבור אבל עכשיו נאמין דקאי על ובחג נדונין על המים שפיר הקשה ודוק היטב. ובאלה נראה לי לומר דבר חידוד דהנה דקדקתי על הגמרא מדוע רוצה תחילה לומר דקאי על ברכות מזכירן גבורות גשמים וכאשר באמת הקשה הגמרא וליתני התם מ"ש דשקל עד הכא וכאשר פירש בסדר זרעים הוא וזה בסדר מועד ומדוע לא רצה מיד לתרץ דקאי על סדר מועד למסכת ראש השנה ובחג נדונין על המים ולהנ"ל מאוד נעלי אם קאי על ברכו' אז ליכא קושיא מדוע נקט גבורות גשמים דשם קאי על אתה גבור לכן נקט גבורות וכן כיון דהכא קאי על ברכות שפיר נקנו גבורות גשמים ולכן רוצה תחלה בזה כדי שיהי' נכון נמי דנקט גבורות אבל אם קאי על ובחג נדונין על המים הו"ל רק בפשיטות לומר מאמתי מזכירן על הגשמי' כמו שם לא נקט ובחג נדונין על גבורות מים אבל אעפ"כ הקשה הגמרא דיהי' קשה מדוע לא קאמר שם מאמתי וקא שבק עד הכא ואעפ"כ תי' התרצן דקאי על ובחג נדונין על המים, ובכן באמת מיד הקשה הגמרא אחר זה למה גבורות הו"ל למנקט מזכירן על הגשמי' ומתרץ ר' יוחנן מפני שיורדין בגבורו'. ובזה באמת ניחא נוסח התפלה שמתחיל באתה גבור ובזה מזכירן משיב הרוח ומוריד הגשם ולכן גם אתה גבור מפני הגשמים שיורדין בגבורה ודוק היטב. ובאלה נראה לענ"ד לתרץ דקדק א' שדקדקתי דגמרא תי' תנא התם קאי דקתני מזכירן גבורות גשמים וכו' וקתני מאמתי מזכירן גבורות גשמים זה מילת גבורות גשמים למה נקט הלא די אם תירץ ונקט וקתני מאמתי מזכירן ודי בזה.