ברוך מרדכי חלק ב רפה

הוא לשון בקשה תה שקשה לגמרא מ"ט מזכירן דרך הזכרה ולא בדרך שאלה ומתרץ הגמרא מפני שהוא שקולה כתחיית המתים לכן קבעו בתחיית המתים וא"כ כיון שקבעו בברכה זו בתחיית המתים וברכה הזה הוא כולה לשון שבח ולא בקשה כמו שמוכח אתה גבור לעולם לכן רק מזכירן גבורות גשמים ולא בלשון שאלה זה הברכה הוא נמי כולו שבח משא"כ ברכת ותן טל ומטר שם בברכת השנים וא"כ ברכת השנים הוא נמי בשאלה ובכן נמי ותן כל ומטר והבין. וממילא מתורץ נמי מ"ט קבעוה בתחיית המתים בקנה אחד ושפיר לפ"ז עולה תירוצו לר' יוחנן שם בתעני' כאשר בארתי וליכא להקשות הא ע"כ לא שייך לקבעי בברכה השנים משום ברכת השני' הוא בקשה אבל הקושי' היא אם היא פרנסי הו"ל באמת לקבוע ברכת השנים ולא בדרך הזכרה אלא לשון שאלה ותו רוח וגשם לברכה ולמה קבעו בתחיי' המתים הלא ביותר הו"ל לקבוע משים פרנסה בברכת השנים ובלשון שאלה לר"י אלא ע"כ כדאמרן בתחיית המתים איכא תרתי ראשון שהגשמים יורדן בגביר' כמוכח בקרא ושייך לאתה גבור שנית ששקולה כתחיית המתים וכל כהנ"ל ודוק היטב. ואפשר לומר דהמקשן לכן סתם בלשונו וכולל בקושיתו תרתי מדוע מזכירן ולא שואלין וגם בקביעות התפלה של הזכרה ושפיר מתרץ תרתי והכל עולה יפה. ראיתי בצל"ח עוד מתמה על תירץ הגמרא שהוא סתם מאוד שמתרץ רב יוסף מפני ששקולה כתחיית המתים ולא מפרש באיזה דבר ומפני מה שהוא שקולה כתחייה המתים ולענ"ד נראה לומר כי מבואר בגמרא תענית דף ב' אמר רבי יוחנן ג' מפתחות ביד של הקב"ה מפתח של גשמים ומפתח של תחיית המתים ומפתח של חיה, הנה ראינו לענין שמפתח ביד הקב"ה שקולין המה כי גשמים ותחיי' המתי' ביד הקב"ה והבין. ולדעתי יש לפרש בזה הכוונה ונאמן אתה להחיות מתים דייקא רק אתה ולא ע"י שליח ברוך אתה ה' מחי' המתי' רק אתה ולא אחר, אך לפ"ז קשה לי למערבא שם דאמרו גם מפתח של פרנס' א"כ קשה א"כ גם פרנסה דומה לתחיית המתים וקשה מדוע לא קבעו יתן טל ומטר בתחיית המתים ובדרך הזכרה ויש לומר דתרתי לא רצו לקבעו בברכה אחת, ועוד טל ומטר הוא בברכת השנים דדומה לפרנסה והא דלא נקט איפכא כבר מתרצין פה איכא אתה גבור וגם זה גבורות והכל נעלה. ונראה לי לומר דה"ט דר' יוסף דאמר מתוך שהוא שקולה כתחיית המתים כמוכח גמרא כתובו' דף קי"א ע"ב כי טל אורת טלי' וכו' כל המשמש באור תורה אור תורה מחיהו וכל שאין משמש באור תורה אור תורה אין מחיהו וקאי שם אשלפניו ומתים בל יחיו היינו בתחיית המתים וקא מפרש ע"י תורה דווק' תחיית המתים ודקאי על אור תורה שיחי' המתי' הנה רב יוסף לשיטתו נ"כ אמר במס' תענית דף ז' על דברי רב קטינא שתין הגשמים נעצרין אלא משום ביטול תורה רב יוסף אמר מהכא ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים רוח עברה ותטהרם ואין אור אלא תורה ונאמר כי נר מצוה ותורה אור וכו' רב יוסף לשיטתו שפיר קאמר ששקולה כתחיית המתים תחיית המתים תלוי דווקא באור תורה כמקרא כי טל אורת וגשמים תלוי באור תורה ועתה לא ראו אור בהיר וכיון תחיית המתים תלו באור תורה וגם גשמים תלוי באור תורה שקולין הן ונכון בעהי"ת ובאלי' נרא' ההמשך של תפלתינו באתה גבור וכו' ונאמן אתה להחיו' מתי' ואגב אזכיר פה שבארתי בחדושי לתענית על הגמרא הזה שבעון ביטול תורה הגשמים נעצרין זה שאמר בפרקי אבות אם אין תורה אין קמח ואם אין קמח אין תורה היינו אם אין תורה בביטל תורה גשמים נעצרין אז אין קמח ואם אין קמח תדע שאין תורה וע"כ גשמים נעצרין ואין קמח. ולפי"ז אם יש גשמים ויש גבורות גשמים שהקב"ה מוריד הגשם ע"כ אין ביטל תורה דרק אז יש קמח אם יש תורה ויש אז גשמי' וממילא כיון שאין ביטל תורה אז אור תורה מחייה ויש תחיית המתים באור תורה תלוי תחיית המתים וזה שסיים בתפלה לאחר הזכרת גשם שיורד הגשם ע"כ יש אור תורה ובכן ונאמן אתה להחיות מתי' והבין. עוד יש לומר ששקולין הן עפ"י גמרא סנהדרין דף קי"ג גמרא ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית בעי רחמין למיתן ליה אקליד' דתחיי' המתים אמר ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח וכו' חיה וגשמים ותחיית המתים יאמרו שתים ביד התלמיד ואחת ביד הרב אייתא הא ושקל האי, יהנה ראינו דע"כ שוין הן דאל"כ לא היה מחליפן לא טוב ברע ולא רע בטוב אלא כי הדדי נינהו תחיית המתים ומפתח של גשמים לכן היה מחליף הש"י זה בזה והבין אייתא הא ושקל האי אלמא דשוין הן. אך קשה לפ"ז גמרא תענית דף ז' ע"א אמר רבי אבוה גדול יום הגשמים מתחה"מ דאלו תחיית המתים לצדיקי' וכו' ולפ"ז קשה איך נתן אליהו המפתח של גשמים ולקח תחיית המתים הא מחליף טוב ברע דגשמים גדול מתחיה המתים וצריך לומר הוראת שעה היתה אליהו היה צריך לכך להחיות הילד והיחלף אף עפ"כ אבל אייתא הא ושקל האי משמע דשוין הן וצ"ע כל אלה. ואגב דאתא פה זה הגמרא אציע מה שהקשתי שם בתענית דהנה במערבא אמרו אף מפתח של פרנסה הוא ביד הקב"ה וקשה לי לבני מערבא גמרא סנהדרין הזה שאמר שנים ביד התלמיד וא' ביד הרב היינו גשמים ותחיית המתים ביד התלמיד ומפתח של חיה ביד הקב"ה הא לבני מערבא ד' מפתחו' הן גם מפתח של פרנסה שהוא ביד הקב"ה וא"כ נשאר תרי ביד הרב מפתח כל חיה ומפתח של פרנסה ותרי ביד אליהו מפתח של תחיית המתי' ומפתח של גשמים ואיך שייך חד ביד הרב וע"כ כר"י גשמים היינו פרנס' וצ"ע ויש ליישב ואין להאריך. ובארתי פה להעתיק מחדושי שחנני ה' באותו ענין במס' תענית ריש פירקא. גמרא תנא היכא קאי הא תנא התה קאי דקתני מזכירן גבורות גשמים בתחיית מתים, והנה שם בברכות תניא מזכירן גבורות גשמים בתחיית המתי' והר שם לא פירש רש"י מידי ופה מפרש בגמרא מפ' טעמא מדוע גבורות גשמים נם שם בברכו' הו"ל לרש"י מיד לפרש כמפרש טעמא במס' תענית. והנה איתא שם בגמרא מ"ט אמר רב יוסף מתוך ששקולה כתחיית המתים לפיכך קבעו בתחיית המתים, והנה חפשתי מ"ט שקולה כתחיית המתים גם פה לא מפרש רש"י מידי מדוע שקולה אבל מצאתי במס' תענית דף ז' אמר רבי אבוהו וכו' ופליגי דרב יוסף דאמר רב יוסף מתוך שהוא שקולה כתחיי' המתי' קבעוהו בתחיית המתים ובכן גם פה הי' צריכין לפרש כן והנה הטעם הוא כמו שפירש רש"י בתענית הנ"ל דלכן שקולה כתחיית המתים משום שבזה חיי בני אדם שתבואה גדלה ע"י הגשם, ולי נראה עוד טעם נכון מדוע שקולה כתחיי' המתי' כי פה אמר ר' יוחנן ג' מפתחו' בידי של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמי' ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים ולפי אלה גשמים