ברוך מרדכי חלק ב רפד

שם עיין ויתפלל בעד שלום חבירו ואם לא ימלא אז אינו כאב לב כל כך אבל אם תפלתו הוא רק עבור עצמו ומעיין בה בה"ג יבוא לידי כאב לב וקצת משמע מרש"י פה שנקט ומעיין בה וכו' כשאדם מצפה ואין תאותו בא דייקא רק תאותו שהוא מתפלל בעד עצמו, אבל לפ"ז מאי מקשה ממשה שאמר ואתפלל אל ה' משה בוודאי ביקש בעד רבים שפיר דמאריך בתפלתו אבל ר' יוחנן דאמר כל המאריך בתפלתו אפשר איירי דהתפלל רק בתפלתו בעבור עצמו בה"ג בא לידי כאב לב, אבל יש לומר הגמ' שפיר מקשה מדנקט ר' יוחנן כל המאריך מלשון כל משמע בכל תפלה הוא כן בין ביחיד בין ברבים ואם כן לפ"ז עדיין קושית התוס' נמי במקומה עומדת ודוק. גמרא ת"ר חסידים הראשונים היו שוהן שעה אחת ומתפללים שעה אחת וחוזרין ושוהן שעה א' וכי מאחר ששוהן תשע שעות ביום וכו' אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת. ואמרתי באלה לפרש כוונת דוד הע"ה שאמר בתהלים פ"ו תפלה לדוד הטה ה' אזנך עניני כי עני ואביון אני שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך וכו' חניני כי אליך אקרא כל היום, ואמרתי דדוד כיון להנ"ל כיון שהוא היה חסיד והתפלל כחסידים הראשונים ט' שעו' ביום לכן התפלל עניני וכו' כי מלאכתי מי יעשה לכן אתה עניני והושע וגם התורה הוא הנפש התפלל שמרה נפשי כי תורתי תהא משתמרת מה שנוגע לנפשי הוא התורה כמוכח בגמ' שתורתו משתמרת לכן ביקש שמרה נפשי כי חסיד אני היינו שאנכי עוסק כחסידים הושע עבדך כי אתה צריך להושיע ולהתברך מלאכתי וגם לשמור התורה המשתמר לנפשי יען כי אליך אקרא כל היום דייקא כי חסיד אני ואליך אקר' כל היום כמעט כל היום מתפלל אני לפניך היינו ט' שעות ביום וצריך אתה לשמור הכל מלאכתי ותורתי והבין:

בעהי"ת חידושי בסוגי' הזכרת הבדל' וגשמים ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים דף ל"ג מזכירן גבורות גשמים בתחיית המתים ושאל בברכת השנים והבדל' בחונן הדעת דקדקתי למה נקט הבדלה בחונן הדעת באחרונה דלא הוה כסדר, ונראה משום בהבדלה בחונן הדעת יש פלוגתא ר"ע אומר ברכה רביעית בפני עצמה ור"א אומר בהודאה לכן נקט באחרונה כדי שיהיה הפלוגתא עלה קאי מניה וביה. גבורות גשמים שם בתענית הקש' מאי גבורו' גשמי' דליתני מאימתי מזכירן על הגשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה, ועיין שם תוספ' דהקשה מדוע לא מקשה כן בברכות פה דקתני מזכירן גבורות גשמים וכו' ויעיין פה בפני יהושע שמתרץ דפה הוה ידעינן דלשון גבורות הוא משום שיורדין בגבורה דלכן מזכירן באתה גבור. ולענ"ד עדיין קשה האיך מקשה הגמ' שם בתענית למה נקט גבורות גשמים הו"ל לתרץ משום דמזכירן באתה גבור לכן מקרי גבורות גשמים ומילתא אגב אורחא קמ"ל באיזה ברכ' מזכיר וכאן דנקט גבורו' גשמים אנא ידענו באתה גבור הוא מזכיר ולכן קתני גבורות גשמים בשלמא פה בברכו' שפיר קא השיב הפ"י דלא יוכל לתרץ משום דהוא אתה גבור קבעוהו באתה גבור דיש לומר דזה רק תחילת ברכה ולמה קבעו הרי עיקר הילך אחר הסוף הברכ' אבל כיון שפה כבר קיימ' דלכן קבעו משום תחיית המתים וא"כ ע"כ קבעו באתה גבור ודילמא משום הכי נקט גבורות גשמים שם בתענ' משום דקבעו באתה גבור ולמה לר' יוחנן לתרץ מפני שיורדין בגבורות ומדוע לא משני בפשיטות משום דקבעו ע"כ משום תחיית המתים באתה גבור לכן מקרי גבירו' גשמים. והנראה לענ"ד לתרץ הדק היטב דהנה לכאורה הקשתי הא מגמ' פה מוכח שאלה בברכ' השנים מ"ט אמר רב יוסף מתוך שהוא פרנסה לפיכך קבעוהו בברכת פרנסה ולפ"ז הקשתי על ר' יוחנן שם בתעני' ריש פרק א' אמרו אף מפתח של פרנסה ביד הקב"ה ור"י מ"ט לא קא חשיב אמר לך גשמים היינו פרנסה, ולפ"ז לר' יוחנן דגשמים היינו פרנסה קשה לענ"ד למה לא קבעו בברכת הפרנסה והו"ל לקבוע גבורות גשמים בברכת השני' מאחר שגשמים נמי פרנסה הוא, אבל הנראה לענ"ד לתרץ דפה איכא תרתי כיון דגשמים מקרי גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה וגם שקולה כתחיית המתים א"כ איכא פה תרתי אתה גבור שהוא גבורה וגם גשמים גבורה וגם דומה לתחיי' המתין ושייך נמי לסוף הברכה מחייה המתים לכן ביותר קבעו פה מצד תרי טעמא מלהזכיר בברכת השנים דאיכא רק טעמא חדא משום פרנסה. ואמרתי הא תינח אם גשמים מקרי גבורות מפני שיורדין בגבורה ושפיר שייך דצריך להזכיר באתה גבור משום דאיכא נמי גבורה אבל אם אמרינן דלכן מקרי גבורות גשמים משום דמזכירן באתה גבול קשה מנ"ל להזכיר באתה גבור משום תחיית המתים הו"ל להזכיר בברכת השנים ומשום ברכת השנים רבי יוחנן לשיטתו דסובר גשמים היינו פרנסה, ולפ"ז שפיר מתורץ קושיתי שהקשתי למה שם בתענית לתרץ משום שיורדין בגבורה הו"ל לומר משום דמזכירן באתה גבור הא שם מתרץ ר' יוחנן הוא ורבי יוחנן לשיטתו שפיר מתרץ כן דר"י סובר גשמים היינו פרנסה וקשה א"כ מנ"ל באמת דמזכירן באתה גבור משום תחיית המתים הו"ל ביותר טוב להזכיר ברכת השנים משום גשמים פרנסה היא וע"כ צריך ר' יוחנן לתרץ גבורות גשמים לכן הוא מפני שיורדין בגבורות וא"כ ממילא אז מתורץ מדוע מזכירן בתחיית המתים ולא בברכת השני' משום בתחיי' המתים איכא תרתי אתה גבור וגם גשמים שקולה לתחיית המתים ואיכא תרתי כאמור ונכון וישר פה והכל על מקומו בשלום ודוק היטב, אך לאחר העיון אמרתי אולי אין מקום לקושיתי כלל לר"י מדוע לא מזכירן גבורות גשמים בברכ' השני' ויש לומר משום דגבורות גשמים המה רק הזכרה ושבח, וברכת השנים המה שאלה ומבקשי' ברך עלינו את השנה לכן קבעו בתחיי' המתים שגם זה הוא שבח ולא בקש' אבל עדיין יש להקשו' כן כי חזינא בימי תשובה אף בברכ' ראשונה שהמה רק שבח לה' אף עפ"כ אמרינן בתוכו בקשה זכרינו וא"כ ה"ה דהי' יוכל נמי בברכת השנים לכלול אלא ע"כ כדאמרן. שוב יש לי לומר כי הגמ' פה מקשה מ"ט מזכירן גבורות גשמים ומתרץ גמרא אמר רב יוסף מתוך ששקולה כתחיית המתים וכו' והנה כבר הקשה בצל"ח שהמקשן מאוד סתם לשונו כי אם קושית המקשה רק על קבועות המקום של גשמים א"כ חסר העיקר מן הספר שהרי לא קאמר בתחיית המתים מ"ט רק אמר מזכירן גבורות גשמים מ"ט ואנכי הוספתי להקשו' מדוע לא מקשה כמו שמקשה בשאל' בברכת השנים מ"ט כמו כן הו"ל פה להקשות מזכירן גבורות גשמים בתה"מ מ"ט עיין בצל"ח. והנראה לענ"ד באמת קושית הגמרא היה פה דבר אחר הנה ותן טל ומטר אמרינן בלשון שאלה ובלשון בקשה וא"כ קשה לגמ' מדוע לא אמרינן נמי ותן רוח וגשם לברכה בלשון שאלה ומדוע רק מזכירן גבורות גשמים שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח כמבואר רש"י במתני' ושאל' ותן טל ומטר