ברוך מרדכי חלק ב רפג

תפלה הוא רק ככה אם בני עושין בסדר הזה בתפל' כך היה משה מבין מפי הקב"ה ואמר משה כך היה הכוונה באמירה זו שגם אמירה יהיה לרצון ולא המיד' ממש על זה ויאמר ה' סלחתי כדבריך סלחתי כאשר עתה כדבריך אמרת הי"ג מדות אף שאינו המדה ממש בישראל אעפ"כ כדברך יהי' כן בדברי' נמי אני מרצ' ומכפר וזה שאנו אומרין סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך דרק כאלו היה מתדמי' לך במדת החסד ובי"ג מדותיך ומדוע כאשר נשא לעם הזה ממצרים ועד הנה "ושם נאמר" דייקא רק היה באמירה באמירת י"ג מדות ג"כ היתה אז מכפר ולא בדמיון המדה ממש והיינו ושם נאמר ע"כ הי' רק באמירת י"ג מדות כן גם היום חוס נא עלינו באמירת י"ג מדות תכפר לנו ויאמר ה' סלחתי כדבריך גם כאשר אתה תדבר ותבין באמירה לסלוח והבין, וזה שאנו מבקשי' בעת הנורה הזה מאחר שבע"ה אנו אין לנו דמיון מי אל כמוך רק באמירה מקיימין ואומרין שבחיך י"ג מדותיך וכן תכפר כי תמיד היתה מכפר באמירה ושם נאמר גם שם ממצרים ועד הנה היה רק באמירה והבין. וזה שאנו אומרין תאזין שועתינו תקשיב ממנו מאמר דייקא גם המאמר תקשיב ואמירה שעלה לפניך לרצון כיום ויקרא בשם ה' ושם נאמר דייקא גם שם רק נאמר ה' ה' אל רחום ואף שלא השוה לגמרי כמדותך ואמירה נמי תזכיר לטובה למחול ולסלוח והבין. ובזה בארתי לחדודי מה שאנו אומרים אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כמו שהדעת לענו מקדם כמו שכתוב וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' וכו', כי הנה בארתי מרישא דגמרא דקאמר מלמד שהקב"ה נתעטף כשליח ציבור והראה למשה סדר תפל' מרישא זה משמע להדיא דנקט סדר תפלה בתפלה בעלמא סגי באמירה סגי לסלוח, רק מסיפא דנקט ועושין לפני כסדר הזה יהי' קצת לומר עושין ממש במדה ומחזיקין ממש בי"ג מדות אבל משה תפס לשון ראשון שהקדוש ב"ה הראה לו סדר תפלה והכוונה רק על התפלה על אמירה וזה שנקט אל הורית לומר שלש עשרה שאתה הורית באמירה "לומר" סגי אם גם בעו"ה גבר חטאנו ולא זכינו לדמות במדתך אתה רחום גם באמירת שלש עשר' לסלוח וזכור לנו היום ברית שלש עשרה כמו שהודעת לעניו היינו למשה מקדם היינו מקדם מתחילת דבריך מרישא שקאמר שנתעטף והראה לו למשה רק סדר תפלה והיינו מקדם ומזה משמע בסדר תפלה סגי באמיר' כמו שכתב ויקרא בשם ה' בקריא' לבד סגי והבין, והארכתי בדרוש למוסר השכל להשוות אל ה' ולדמות במידותיו אז בטוח אל ישיב רקם הן מרישא הן מסיפא. ובזה יש לפרש פה גמרא ויאמר ה' סלחתי כדברך היינו שחזר הקב"ה והודה למשה דייקא מה שמשה אמר שבאמירה נמי סגי לזה הודה לו הקב"ה סלחתי כדבריך דייקא כמו שאתה אומר באמירה סגי, תנא דבי ר' ישמעאל עתידים אומות העולם לומר כן דייקא עתידים גם האומות העולם יאמרו כן באמירה ה' ה' אל רחום גם המה ישבחו באמירה כאלה למען לסלוח גם להם היינו יאמרו כן וכוונה מה יאמרו כן ה' ה' אל רחום גם המה יאמרו כן אשרי תלמיד שרבו מודה לו אשרי למשה שהקב"ה הודה לו שככה נמי סגי ובכן גם האומות יאמרו כן ואולם חי אנו אמר רבא אמר ר' יצחק מלמד שאמר לו למשה משה החייתני בדבריך דייקא במה שאמרת הי"ג מדות ג"כ החית לרחם עליהם והיינו כדבריך באמירה נמי סגי כדברך שאמרת הי"ג מדות נמי די והבין. ואף שקצת יוצא מידי פשוטו אבל לדקדק צריך מה שאמר יאמרו כן הו"ל לומר עתידן אומות העולם לומר מילת כן מיותר לכן דחקתי קצת ובארתי לדרוש הזה הענין יוכל להיות אמת שגם אומת העולם יאמרו בעתידות הי"ג מידות:

גמרא דרש רב שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל מנ"ל ממשה וכו' דכתיב ואתחנן אל ה' וכתיב ה' אלקי' אתה החילות ובארתי ע"ד שבארתי הרש"י שם ואתחנן אעפ"י שיש לצדיקי' לתלו' במעשיה' הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם ובארתי הכוונה שטעמו ונמוקו עמו כי גם למעשיהם הטובים הקב"ה עוזרו כמבואר גמרא לולי הקב"ה עוזרו אין אדם יוכל לעמוד מפני יצרו וא"כ כיון שהקב"ה מסייע ואיך יבקש שכר עבור זה. אבל יש לומר עדיין יש לבקש בזכות מעשיה' הטובי' היינו עבור התחלת מעש' הטוב כי הבא לטהר מסייע לו הקב"ה אבל הבן אדם צריך לפתוח פתח והקב"ה עוזרו לגמור ולזה כיון הפסוק פה והיינו ואתחנן אל ה' במתנ' חנם ואעפ"י שיש לבקשם במעשי' הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם וטעמא בארנו כי גם למעשיהם הטובים הקב"ה מסייע אבל לזה עדיין נשאר מדוע לא יבקשו על ההתחלת המצוה וזה אמר משה אתה החילות גם אתה המתחיל גם התחלה שלך הוא לכן רק ביקש מתנת חנם. והנה מכל אלה למדנו דאל יבקש אדם צרכיו בזכות עצמו אלא במתנת חנם כי האדם צריך תמיד לחשוב זכות ליכא. והנה אם אנו מספרין שבחו של הקב"ה כמו משה אז ידענו על זכות עצמינו אין לנו לבקש כי הוא האל הגדול והוא המסייע והוא המתחיל והוא הגומר וזה שאמר ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה שהכל מאת ה' הוא וזה שבחו ואחר כך יתפלל ואז בטוח לא יבקש בזכות עצמו ויבקש רק מתנת חנם ויהי' תפלתו אז מקובל ומרוצה. גמרא אמר רמי בר חמא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ וכו' ולענ"ד האיך שייך שראה האדם שלא נענה אולי ימלא ה' בקשתו למחר או לעת אחר או אולי לטובה היא שלא נענה כי קצר עין אדם לראות מה טובו וה' יודע נסתרות לפניו גלוי הטובות והרעו' אלא הנראה לענ"ד כמוכח לקמן שאמר אם שגורה תפלתו בפי יודע אני שמקובל ואם לאו מטורף וא"כ אם ראה אדה שהתפלל ותפלתו אינו שגורה בפיו אזי אינו נענה וסי' הוא שלא יענה ה' לו לבקשתו לכן אמר אעפ"כ אל יתיאש מן הרחמים אלא יחזור ויתפלל דייק' ואולי בפעם השני יהיה תפלתו שגורה ואז יענה ואף שתחילתו לא היה שגורה אלא אעפ"כ אם מתפלל אז ויהיה שגורה יענה ה' שנאמר קוה אל ה וכו' גם בתפלת השניה ויש לומר יחזור ויתפלל היינו יחזור תפלתו שיהי' שגורה ואז יתפלל ויענה היינו יחזור פעם ופעמים שיהיה שגורה והבין. ולפ"ז קשה לי על מתני' לקמן דף ל"ד ע"ב אמרו עלי על ר' חנינא בר דוסא שהי' מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מניין אתה יודע אמר להם אם שגור' תפלתו בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע שהוא מטורף הלא למה מתייאש מן הרחמים אם אינו שגורה הלא יוכל עוד הפעם להתפלל ויתפלל עד שיהי' שגורה כמוכח קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך הלא אם לא נענה בפעם הראשון יוכל להיות נענה בתפלתו השני אבל יש לומר דילמא גם בפעם השני וגם בפעם השלישי אולי לא היתה שגורה וזה דוחק ולא משמע כן. תוס' ד"ה כל המאריך בתפלתו ומעיין בה תימא וכו' ולענ"ד יש לחלק בהתפלל עבור רבים וכאשר אמר אביי לעיל לעולם ישתתף אדם בהד' ציבור'