ברוך מרדכי חלק ב רפ

היינו ולשחוט איזה שירצה או הראשון או השני ועדיין מדוייק דכהן אחד לא יוכל לעשות שחיטה וגם זריקה, שוב לחדודי היה נראה לומר לפי סברתי לעיל שביארתי דלכן לא יוכל כהן השוחט לקבל הדם כי אסור בשחיטה בלבישת האבנט של כלאי' ובקבל' כבר צריך להיות ועד שילבוש ישפוך מהדם, והנה כל זה דלא רשאי לכהן השוחט ללבוש כלאים אם אמרינן שחיטה כשירה בזר אז שחיטה אינו מעבודת הקודש הקרבה אבל לפי טעות עלי דשחיטה צריך להיות בכהן א"כ שחיטה הוא מעבודת כהנים ורשאי ללובשו כלאים וא"כ שפיר דיוכל נמי לזרוק ולקבל הדם אותו הכהן בעצמו וא"כ עלי שפיר דלא מבקש אלא כהן אחד אבל שמואל מהדר למה לכם לאהדורא בתר כהן לשחיטה היינו אתם צריכם לאהדורא בתר כהן לזריקה ולא לשחיטה כי שחיטה כשירה בזר וא"כ בכהן השוחט אינו די כי אז צריך עוד כהן לקבלה ויהיה צריכם לכם שני כהנים ולפי דברי סגי בכהן אחד המקבל וישראל ישחוט ולמד להם הדין לפי הלכה ושפיר קאמר מורה הלכה את וכו' ודוק לחדודי ובענין הזה שעשעתי עם רב חביבי רעי יקירי הרב הגאון הגדול תפארת ישראל כבוד מו"ה אליעזר ראזנער נ"י ראש ב"ד דק"ק נייטרא יע"א והוא כתב לי ורוצה לפשוט ספק זה אם כהן השוחט יוכל בעצמו לקבל הדם מגמרא יומא כ"ה ע"ב וז"ל הגמרא איבעיא להו מי מקבל שוחט מקבל דאי אמרת זורק מקבל אגב חביבות' לא מקבל ליה לכולי דם או דילמ' זורק מקבל דלמא שחט זר עכ"ל משמע מבורר דאי לאו דזימנין דשחט זר יותר טוב דהשוחט מקבל אלמ' דשוחט יוכל לקבל הדם ולא חששו דלא יקבל כל הדם. והשבתי לו באמת זה גופא הוא הספק דלכן שוחט יקבל דאי אמרת זורק יקבל אגב חביבות' לא מקבל ליה לכולי דם א"כ עדיין ס' קלקל הוא מה מיתר אם השוחט לא יקבל בעצמו דחיישינן דלא יוכל לקבל כל הדם ומה יעשה יאמר דזורק יקבל הא בזורק איכא הך חששא אגב חביבותו לא מקבל כל הדם וא"כ עדיין יש לומר אם הזורק מקבל עוד פחו' מקבל מדם מהשוחט בעצמו יקבל כי אגב חביבותו לא יקבל כל הדם ויקבל פחות יותר מאשר שוחט בעצמו יקבל וספק השקול גם בה"ג ולמסקנא דלא חיישינן לזרוק דלא יקבל כל הדם עדיין המקבל במקומו, או דאבעיא הגמרא הוא שוחט יקבל ובאמת ימרוק אחר על ידו ואז יוכל לקבל כל הדם ואף דמוכח בתוס' יומא ל"ג ד"ה למה דלכתחילה אין עושין כן ודילמא גם פה מצוה למרוק ע"י אחר ויקבל השוחט בעצמו כי יש לנו חשש אם הזורק יקבל אגב חביבות' לא יקבל כל הדם משום זה החשש ביותר טוב דשוחט יקבל כל הדם וימרוק ע"י אחר ובוודאי אם אין לנו שום חשש לכתחל' אין עושין כן למרוק ע"י אחר אבל משום הך חששא דהזורק לא יקבל כל הדם יהיה השוחט בעצמי יקבל והיינו שימרוק ע"י אחר ונכון ולא מדויק מידי ולמסקנ' דמוכח שם דלא חיישינן דזורק לא יקבל כל הדם בוודאי נשאר עדיין ספק שלי במקומה דלא נכון לכתחל' לעשו' כן שימרוק ע"י אחר. שוב הקשה הרב הגאון הנ"ל לפי דברי שביארתי לעיל דע"כ אותו השוחט לא יוכל לקבל הדם כיון בשעת שחיטה אסור ללבוש כלאים ואם כן בשעת קבלה כבר צריך ללבוש ואז לובש כלאי' וישפוך הדם וכן מוכח בחתם סופר דאסור ללבוש כלאים בשעת שחיטה כן רוצה לומר ח"ס. והקשה הרב הנ"ל לפי דברי וגם לפי הח"ס דאסור ללבוש כלאים א"כ קשה גמרא יומא הנ"ל דהקשה דאבעיא להו הגמרא מי מקבל שוחט מקבל או זורק מקבל משום דזיונין דשחט זר למה למימר זמנין דשחט זר יותר הו"ל למימר משום דאז לובש בגדי כהונ' א"א לקבל כל הדם עכ"ל. והשבתי לו דלא קשה כלום אדרבה תבלין נחמד לדברי ולדברי חתם סופר לענ"ד חידוד אמרתי דזה הוא גופא ספק של הגמ' באבעי' דלכאורה הקשתי מאי מבעיא הגמרא או דילמא זורק מקבל דאי אמרת שוחט מקבל זמנין דשחט זר וע"כ הפורש ע"כ בה"ג צריך לקבל ע"י אחר והקשתי באמת כן אם ישחוט זר יקבל ע"י אחר אבל באמת אם ישחוט כהן עדיין ביותר טוב דיקבל אותו הכהן בעצמו דחיישינן אעפ"כ דאגב חביבות' לא מקבל כל הדם וא"כ דמוכח דמותר לעשות כן מזר ששוחט אז ע"כ יקבל הזורק, הנ' באמת מותר לעשות כן אבל עדיין הספק מהיות טוב ביותר טוב יעשה אם גם השוחט הוא יקבל כי אעמ"י דמותר לעשות כן חששא היא דילמא הזורק לא יקבל אגב חביבות' כל הדם ועדיין האיך יפשוט מהך דזר ששוחט. ולהנ"ל יש לומר דאבעי הגמרא היה באופן אחר ובאמת כאשר בארתי אם כלאים אסור בעבודת השחיטה ושחיטה לא מקרי עבודה אז אסור ללבוש כלאים בשחיטה וממילא לא יוכל השוחט בשום אופן לקבל הדם בעצמו דעד דילבוש ישפוך מהדם חוצ' אך מהיכא מוכח דעבודת השחיטה אינו עבודה כל זה אם אמרינן דזר כשר בשחיטה ואז השחיט' אינו מעבוד' אבל אם אמרינן דזר אסור לשחוט אז בוודאי שחיטה מעבוד' וזה שטען הגמרא זמנין דשחט זר והיינו ששחיט' כשירה בזר ואם כן אם השחיטה כשירה בזר ע"כ השחיטה אינו מעבודת הקרבן ואם כן ע"כ לא יוכל השוחט לקבל דאסור בשעת שחיטה ללבוש בגדי כלאים ועד שילבוש ישפוך מהדם וזה גופ' הוא אבעי' הגמ' אם שחיטה מקרי מעבודת הקרבה אעפ"כ משום דשייך ג"כ לעבדת הקרבן מ"מ מקרי הכשר עבודה או דילמא כיון דזמנין שחט זר ע"כ עבודת השחיטה השייך בזר לא שייך לקרבן לחשוב לעבודת הקודש ע"כ אותו הכהן ששוחט לא יוכל לקבל. ובהיות כן מתורץ קושיתי דהקשתי מה זה דזר שוחט אז לא יוכל לקבל אבל עדיין הס' בכהן ששוחט אם לא יקבל הוא כי יותר טוב ומהיות טוב ולהנ"ל נעלה אם זר שוחט כוונת הגמרא ע"כ בשום אופן לא יוכל הכהן השוחט לקבל הדם מחמת המלבישים כבארנו לנכון וזה דרך חידוד. ולפ"ז מתורץ דלמה יאמר הגמרא זמנין שוחט זר מדוע לא קאמר מצד המלבישים דלא יוכל ללבוש אבל כל זה הוא דווק' אם הקדים זר שוחט נמי אבל בלא זה לא שייך לומר כן ודוק היטב. ובפשיטות יש לתרץ דהרי גם אם רוצה לומר האבעי' מצד טעמו דלא יוכל ללבוש צריך להקדים זמנין דשוחט זר אזי מיד יאמר משום זמנין דשוחט זר ואף שיהי' בכוונת הגמרא כמובן בפשט כפי' רש"י מ"מ שפיר דלא קאי זה הספק משום דכהן לא יוכל ללבוש דאז נמי צריך להקדים זמנין דשוחט זר וא"כ מיד קאמר בזה הספק דזמנין שוחט זר ודי ויפה ונכון דברי וגם דברי ח"ס בלי פיקפוק. ולפ"ז למסקנא דפשט הגמרא מבן קטין דע"כ אותו ששוחט לא יקבל כי אם הזורק יקבל בוודאי יש לומר טעמא ונמוקי עמו משום דע"כ אותו ששוחט לא יוכל לקבל בעצמו משום דאסור ללבוש כלאים ואיך יקבל אז דצריך ללבוש ואדרבה ראיה לדברינו דאסור ללבוש כלאים בעבודת השחיטה או דיש גם כן ראיה לדברינו דע"כ אותו ששוחט לא יוכל לקבל כל הדם כי אם מי שמורק ע"י אחר תה לא נכון לעשו' כן לחתחל' ונכון לענ"ד.