ברוך מרדכי חלק ב רעט

אבל אבנט של כלאים זה וודאי לדעת הרמב"ם דאוסר אף שלא בשעת עבודה אם עבד בה עבודה או לא עבד בה עבודה כלל דוודאי אם ללבוש לכהן השוחט בו ושחיטה ע"כ לאו עבודה היא משא"כ כה"ג ביוה"כ דאין כשירה אלא בו וגם השחיטה צריך דווקא בו ודין שפיר דיוכל ללבוש אפילו כלאים אף שאבנט היה של בוץ אבל החושן הי' כלאים אבל בכהן הדיוט בוודאי לא ילבוש ב"כ היינו האבנט של כלאים בשעת שחיטה, ולענ"ד גם שאר בגדי כהונה לא ילבוש בשעת שחיטה לדעת תוס' יומא דף ס"ט שהבאתי. ובכן הראיה נכונה מאוד דע"כ כהן השוחט לא יוכל לקבל הדם כי השמיט צריך להיו' בלא בגדי כלאי' או אפי' בלא בגדי כהונה ואיך ילבוש לקבלה בין כך ובין כך ישפוך הדם חוצה וגם למרוק ע"י אחר מה"ט אינו יוכל כאשר פירשתי והבין זאת וגם כמה ספיקא דינא שיוכל לברר מתוס' המבין יבין ויברר וידין אותו לכף זכות. ולאחר העיון אמינא עוד ראי' ברורה דכהן השוחט לא יוכל לקבל הדם מסוגיא אשר לפנינו פה ברכות, וראשון אטייל קצת לחדודי מה שנראה פה סוגיא הנ"ל דהנה ראשון עיוני היה רצוני לתרץ פה קושית הצל"ח ושאר אחרונים וכי שייך דהלכתא הנוהג מימות משה שעלי נעלם ממנו הלכה זו דזר כשירה בשחיטה וגם הקשה הצל"ח לפי דעת מהאר"י בפסקים סי' רל"ח הובא בהגהת רמ"א בסי' רמ"ב ס"ג דתלמיד יוכל לחלוק על רבו אם יש לו ראיה ע"ש והרי כאן שמואל חולק על רבו בגוף הדין ושמואל הי' לו ראיה מוכרחת עכ"ל. ואמרתי באמת גם לעלי לא נעלם זאת דיש לומר דעלי רק ביקש כהן שיהי' מוכן פה לזריק' ולקבלה ולא היה בדעתו שישחוט אלא דיהי' פה כהן מיוחד לקבלה ולזריקה ואז ישחוט אפילו ישראל וכוונתו הכי הוא קראו לכהן ליתא שיהי' פה וישחוט אז אפי' ישראל אלא דכהן יהיה פה מוכן ויהי' מדוקדק הלשון שנקט קראו לכהן ליתי ולשחוט הו"ל לומר קראו לכהן לשחוט מאי זה ליתא ולשחוט אע"כ דכיון קראו לכהן ליתא דיהי' פה ואז ולשחוט אפי' ישראל. ולכאורה יש לומר דלכן ציוה שמואל דישחוט זר ולא כהן דהוא למד כן מדברי עלי מדקאמר עלי קראו לכהן ליתא ולשחוט ולא אמר קראו לכהן ולשחוט אע"כ כיון דרק להיות כהן פה שיקבל את הדה וממילא ישחוט נמי ישראל, והנה יש לומר שמואל למד זאת מדברי רבו והנה במפרש דברי רבו ע"כ לא חייב ולכן שאל אותו עלי מנא לן הא ובזה יבחן אם הורה הלכה בפני רבו אם שמואל ישוב מדברי מורי ורבי למדתי ככה כך הוא מדויק מדברי רבי שאמר קראו לכהן ליתא ולשחוט. ובאמת חקרתי נמי בדין ומצאתי שגם הכתוב להכי כיון לא היה צריך לעונשו והיה שפיר ובאמת עלי רוצה בזה כדי שלא לעונשו אבל שמואל השיב מפסוק והקריבו הכהנים ולא דייק כלל דברי רבו לכן אמר שפיר קאמרת כי גם אנכי כוונתי לאלה אבל מורה הלכה בפני רבו את מדוע לא תלית בי ומדוע לא דקדקתי בדברי הלא גם אנכי דברתי כן וע"כ רק אתה רוצה להראות הלכה בשמך ובפני רבך ושפיר דקאמרת מורה הלכה בפני רבו את ודוק היטב. אך לאחר העיון התבוננתי על מקומו ואננו להנ"ל קשה לי היכא איירי פה דכבר איכא כהן אחד לפנינו דאל"כ איך היתר שמואל לשחוט הפר על ידי ישראל וכאשר ביאור הפ"י באמת שחטו הפר ע"י ישראל ומי היה מקבל הדם הא המה היה מהדרים אחר כהן לשחוט ואמר שמואל דלא צריך להדר וא"כ ע"כ איירי דהיה כבר פה כהן אחד אלא דמהדרים עוד אחר כהן לשחיטה ואמר שמואל למה כהן למשחט די בשחיטת ישראל ובכהן אחד סגי וא"כ כיון דאיירי דע"כ איכא פה כהן אחר לפנינו עדיין קשה על עלי למה קאמר קראו לכהן ליתא ולשחוט הא ע"כ איירי דאיכא כהן אחד וזה יהיה מקבל וישראל ישחוט ולמה לקרא לכהן ואי דלא היה פה כהן כלל א"כ איך שחטו אז בישראל איה הכהן לזריקה אלא ע"כ דכיון עלי שישחוט הכהן והן אמת יש פה כהן אחד והוא כיון דאחד ישחוט ואחד יזרוק וע"ז שפיר קאמר שמואל למה לנו לאהדור' בתר כהן לשחיטה די בכהן אחד אשר פה שהוא יזרוק וישראל ישחוט. ובזה ראיה ברור' לדברי ספק שלי דע"כ כהן ששוחט לא יוכל לקבל הדם ולזרוק דאל"כ דע"כ איירי דיש פה כהן לפנינו אחד לכל הפחות דאל"כ היך ציו' שמואל דלא להדר בתר כהן ובאמת כן עשו וישחטו בישראל ומי היה מקריב וזורק אלא ע"כ דיש פה כהן אחד לקבלת הדם ולזריקה וא"כ מדוע ביקש עלי כהן לשחיטה ומדוע לא ישחוט אותו הכהן שמוכן להקריב ולזרוק אלא ע"כ דאותו הכהן ששוחט לא יוכל לקבל הדם ואם שחיטה צריכה בכהן אז צריכה תרי כהנים מיד כהן לקבלה וא"כ שפיר עלי דרוצה דווקא שישחוט הכהן לא היה די בכהן המוכן לקבלת הדם ולזריקה כי זה לא יוכל לשחוט ונכון וברור. ואף שיש לדחוק ולומר דשמואל דחזי דמהדר בתר כהן למשחט היינו באמת לא היה מתחילה שום כהן ועלי מבוקש שיהי' רק כהן א' מזומן לזריקה וישראל ישחוט ואז לאחר זה מצאו כהן אחד וביקש עוד כהן אחד כי המה חשבו תרי כהנים צריכם וזה שהשיב להם שמואל למה כהן לשחיטה די במה שמצאו לזריקה זה דחוק מאוד לפרש כן עיקר חסר מן הספר ובפרט גם אם מפרשין כן נמי מדויק היטב דע"כ לא רשאי הכהן השוחט לזרוק ולקבל דאל"כ כיון דאיירי דמצאו כהן א' ואז הלכו וחפשו עוד אחר כהן לשחיטה כיון דמצאו כבר כהן אחד למה להם עוד כהן הוא ישחוט והוא יקבל ויזרוק אלא ע"כ זה בוודאי לא רשאי לעשות כן אם כהן צריך להיות שוחט צריך נמי שיקבל ושמואל דהשיב להם שחיטה כשירה בזר משמואל נמי משמע אי לאו דשחיטה כשירה בזר שפיר עשו דביקשו אחר כהן עוד לזריקה ולמה הלא די בזה הכהן שהוא לפנינו לשחוט וגם לקבל ולזרוק אלא ע"כ דלא רשאי לעשות כן כהן השוחט לא רשאי לזרוק ולקבל ונכון וברור, גם למרוק ע"י ישראל או ע"י אחר א"א דלמרוק בוודאי מותר ע"י ישראל ולמה בקשו עוד כהן אלא גם זה אסור ודוק היטב. ואפשר לומר דעלי היה רוצה לזרוק בעצמו ושחטו הפר רק אחר שבא עלי שם והודה דשפיר אמר שמואל אז וישחטו ע"י ישראל ועלי הי' זורק בעצמו א"כ גם מעלי מדויק דין שלנו מדוע לא שחט ג"כ עלי אלא ע"כ דלא רשאי כן לעשות אבל עלי בעצמו ע"כ לא היה זורק דנקט וישחטו את הפר ואז הביא הנער אל עלי וכן משמע מפ"י לאחר ששחטו באו לפני עלי עיין היטב. ובפרט יש לומר דלא היה רגיל בכך כל השנה בעצמו לשחוט או לקרב או דכבר זקן היה. ובלאו הכי כבר דקדקתי לעיל כך קראו לכהן א' הו"ל לקרות שני כהנים אחד לזריקה ואחד לשחיטה כי כהן ששוחט אינו רשאי ואי דהיה כבר פה כהן אחד מיוחד א"כ למה לי למימר קראו לכהן לשחוט דילמא ישחוט זה הכהן אשר הוא פה וקראו לכהן לזרוק ואפשר בזה יש לדקדק מה שאמר קראו לכהן ליתא ולשחוט ולא אמר קראו לכהן ולשחוט אלא ע"כ דכיון קראו לכהן ליתא שיהי' עוד אחד פה ולשחוט