ברוך מרדכי חלק ב רעח

גם שלא בשעת עבודה מותר לעמוד עליו וראי' גדולת שזה כוונת הרמב"ם דנקט בגדי כהונה מותר להנות לפיכך לובשים ביום עבדתו הא אפילו אם בגדי כהונ' אסור להנות בהם מותר ללובשם ביום עבודתו לעבודה צריך בגדי כהונה אלא ע"כ דכוונתו קשור על סופו לפיכך לובשים ביום עבודה אפילו שלא לצורך עבודה מותר אז לעמוד עליו הבגדים ונכון וברור ודברי הש"מ צ"ע אבל האבנט אסור ללובשו אלא בשעת עבודת אז ע"כ לענ"ד כוונתו אפילו הי' כבר מלובש בתוכו לצורך עבודה אעפ"כ שלא בשעת עבודה צריך להסיר מעליו. ואמת אנכי מתמה למצוא סברא לחלק הלא כל טעמא דבגדי כהונה מותר שלא בשעת עבוד' כמוכח גמרא קידושין שלא ניתן תורה למלאכי השרת פירש שיוכל להזהירן ולהסירן מיד לאחר עבודה ואם כן גם באבנט של כלאים שייך זאת שלא ניתנו התור' למ"ה להזהר ולהסירן מיד אחר עבודה ובאבנט נמי יוכל לומר כיון שכבר לבוש בתוכו לא יהי' איסור ג"כ שלא בשעת עבודה. ובזה היה כראה לי לומר הא דאסור ללבוש אבנט משום כלאים היינו לכתחל' שלא בשעת עבוד' ובזה נראה הא דאסור ללבוש אבנט משום כלאים היינו לכתחילה שלא בשעת עבודה אבל אם כבר לבוש כלאי' לצורך עבודה לא ניתן תורה למלאכי השרת וגם האבנט מותר אז להשהו' עליו, ולפ"ז יהי' מאוד ניח' סוגי' דברכו' גם אם כלאים אסור לכתחיל' ללבוש שלא בשעת עבודה יוכל איירי שביקש כהן שכבר עבד עבודה זו כחתם סופר ואז מותר לעמוד אפי' שעה או שתים כיון דכבר לבוש ונכון. אבל מה אעשה הר בארתי מהרמב"ם לא משמע ככה שפרשתי שכוונת הרמב"ם ע"כ על שאר בגדי כהונה ביום עבודה אם לבוש כבר בעבודתו אז מותר לעמוד עליו גם שלא בשעת עבודה דאל"כ למה נקט הרמב"ם לפיכך לובשם ביום עבודתו פשיטא בעבודה דיוכל ללבוש והו"ל רק למנקט מותר להנות בהם לפיכך לובשים שלא בשעת עבודה אלא ע"כ בארנו דכוונתו דווקא בה"ג מותר כדעת התוס' אם כבר הוא לבוש לעבודה אז מותר להשהות עליו וא"כ עלה קאי אבל אבנט אסור משום שעטנז משמע אפלו בה"ג אסור האבנט אף שהיה כבר לבש לצורך עבודה אעפ"כ אסור להשהות עליו ותמוה בעיני מדוע לא קאמר נמי הסבי' לא ניתן התורה למלאכי השרת וכי אפשר להזהר ולהסיר מיד ומדוע האבנט אסור גם אחר העבודה. ואפשר לחלק ולומר לביש האבנט הוא זמן פורת מאוד כמבואר חתם סופר ואפשר בזה יש להזהר ולהסיר מיד לאחר עבודה מה שא"כ כל בגדי כהונה דצריך זמן להסירה בה"ג לא ניתן תורה למ"ה ולפי דברי שער המלך שהובן הכוונה בהרמב"ם דהרמב"ם מתיר בגדי כהונה שלא בשעת עבוד' כלל אפי' לא היה לבש לצורך עבודה ג"כ מותר ללבוש מיד. ובה"ג יש לומר הא דאסור הרמב"ם האבנט יש לומר רק אסור אם לובש שלא לצורך עבודה כלל אבל אם כבר היה עליו האבנט לצורך עבוד' לא ניתן תור' למלאכי השרת אבל לענ"ד לא כן כיון הרמב"ם כאשר בארתי. והנה שם סוף הלכות כלאים מפרש להדיא כהנים שלבשו שלא בשעת עבודה בה"נ לוקין משום אבנט והנה פה רק אומר אסור ולא דלוקין יש לומר שם איירי שלא בשעת עבודה כלל ופה יוכל לאיירי דווקא בשעת עבודה אז להניח עליו שלא בשעת עבוד' בה"ג קל ביותר ורק איסור הוא ואיסור הוא משום דהוא קל להסיר אבל אעפ"כ לא ניתן תורה למלאכי השרת ומלקות ליכא אבל כל אלה צריך עיון גדול ורוחב לבב ירחיב. וכעת כתבתי בא לבית מדרשי חד מתלמידי חמד דישיב גדולה ק"ק פרעסבורג יע"א והשיב לי שיש לחלק בין האבנט לבגדי כהונה ב"כ מוכח בגמ' שניתן לתנו' בהן וכיון דניתן להנות אם גם יעמוד עליו וליכא איסר אלא לכתחילה אעפ"כ אסור כיון שבגדי כהונה המה לא ילבשו שלא בשעת עבוד' ותי' מן הראוי שלא ילבשו שלא לצורך עבודה דבגדי כהונה המה אף שמותרת בהנאה אבל לא ניתן תור' למלאכי השרת ובאמת מותר' הם אבל האבנט שהוא של כלאים דיש עליו איסור תורה של כלאים בוודאי שלא בשעת עבודה אף שהיה עליו בשעת עבודה אסור אז כדי להנצל מאיסור דאוריי' כלאים. ולענ"ד אין לחלק ככה כי אם באמת בגדי כהונ' מותרין בהנאה וניתנו להנות מדוע לא ילבשו נמי קודם העבודה בבית המקדש. והנראה דככ' צריך לפרש בגדי כהונה לכן מייתא התנא לעולם הם אסורים אלא ע"כ דהתורה רק אסרה שלא לצורך עבוד' כלל אז בוודאי קודש הם בלתי להתקישם לענין אחר אבל אם כבר היה עליו בה"ג בוודאי לא היה אסור אז להסיר ביום עבודתו בה"ג ניתנו להנות בה"ג לא אסרה מעולם כי לככה קיימו להלביש' לשם תורה וכיון דלככה קיימו לא יוכל בה"ג לאסור ומעולם לא אסרה בה"ג אלא כיון דכבר עליו לצורך עבודה לא צריך מיד להסירם. אבל כלאים יש לומר כיון דכבר אסרה התורת כלאים בכל מקום ואף דפה התורה רק בשעת העבודה התירה אבל שלא בשעת עבודה ע"כ. איסורא לא פקע מינה וזה אפשר להבין ולחלוק אבל גם זה דחוק וצ"ע גדול שהקשה לי על הרמב"ם למה נקט דלבשו ביום עבודתו פשיטא, ועל הרמב"ם. אפשר לומר דנקט ביום עבודתו ומדוע לא נקט דלבשו בעבודתו אלא הנראה דהרמב"ם ככה אשמעינן הנה באמת מתוס' מוכח דלא ניתנו תור' דלא יוכל להזהירו להסירן וכן סובר הרמב"ם נמי הסברא אם ילבישו בגדי כהונה לצורך עבודת ג"כ לא ניתנו התורת למלאכי השרת דיכוון מיד שילבוש באותו רגע ילך לעבודתו גם זה לא יוכל לכוין ואפשר דיעמוד זמן פורתי בלי עבוד' דעוד לא יעבוד ואם כן ג"כ לא ניתנו תורה למלאכי השרת וכיון דצריך ללבוש לעבודה לא איכפת ליה אם גם יכבוש זמן מקודם רק דיעשה באותו יום בבגדי כהונה הזה עבודתו ולא ילביש שלא לצורך עבודה כלל וזה שנקט לפיכך לובשים ביום עבודתו ולא נקט בשעת עבודתו אלא ביום עבודתו יוכל מיד ביום ללבוש אפי' שלא נעשה מיד עבודה אלא דיעשה באותו יום ובזה נמי שייך סברת התוס' כהנ"ל ותוספות רק אמר שלא לצורך עבודה לכתחילה ללובשו ע"ז בוודאי יש להזהר ודוק היטב אולי לנכון כוונתי, ובזה יש ג"כ הרבה ליישב בסוגיא דברכות הזה ואין פנאי להאריך וה' יורנו נפלאות מתורתו הקדושה. היוצא מכל אלה נראה לענ"ד בוודאי כהן השוחט וכל היכא דנקט כהן ששוחט קרבן במתני' ע"כ לא היה לובש האבנט של כלאים ולענ"ד כל בגדי כהונה לא היה לובש כי לכתחילה שלא לצורך עבודה לא לובשים לדעת התוספ' ועל זה יש להזהר אם לא כאשר בארתי פה להרמב"ם אם יעשה גם אחר זה עבוד' דמותר מיד ללבוש ע"כ שם במתני' דרק י"ג כתני' זכו בו ואותו כהן ששוחט לא עשת עבודה אחרת ג"כ לא ילבשו בגדי כהונה אפילו כאשר בארנו להרמב"ם ופשוט הוא שלא לצורך עבודה על התחלת לבושו יוכל להזהר.