ברוך מרדכי חלק ב רעו

והנה יצא מפיו קדשו של ח"ס דכהן בשאר ימות השנה אסור לקבל דם אם שוחט וגם למרוק לכתחיל' אסור ולא גיל' לנו מקור הדין וגם טעמ' וסבר' לא גילה לנו וע"כ טעם וסברא הוא כי כאשר צריך לקבל כל הדם צריך לשחוט כל הסמנין גם עם הורידן כדי שיצא כל הדם לחוץ וברוב לא סני וא"כ איך יקבל הוא בעצמו דעד שישפוך כל הסמנים ישפוך מדם הרב' ורק כה"ג ביוה"כ דא"א בענין אחר שם מותר למרוק ע"י אחר אבל בשאר ימות השנה ע"כ צריך אחר לקבל הדם כי לזרוק לכתחילה אסור וכאשר ביאר התוספו' יומא דף ל"ג בד"ה למה שהבאתי ותוס' חולין דף כ"ט ע"ב שהבאתי לדוחק בדבר וזהו סבר' חתם סופר והיחלט כן מסברא דנפשי וא"כ לחתם סופר ע"כ צריך עיון גמ' זבחים שהבאתי וגם הרמב"ם שהבאתי צ"ע דשם משמע אמת ששוחט מקבל הדם וצ"ע. ולאחר העיון אמרתי ראיה ברורה וגמורה דע"כ אותו ששוחט לא יוכל לקבל הדם לזריק' דהנה כבר הקדמנו פה קושי' שהובא בחתם סופר בשם המפרשים דילמא שמואל בא לאפרושי מאיסורא דאם עבודת השחיטה מותרת בזר ואינו מעבודת הקרבה אז אסור ללבוש בהן לכהן בבגדי כהונה של כלאים שהוא האבנט ורק בשעת עבוד' שרי לכהן בגדי כהונ' של כלאי' והנה אנכי עומד בזה לברר אם עבודת השחיטה כאשר באמת הוא לדינא מותר לזרים אזי אסור לכהן ללבוש כלאים אם הוא שוחט הקרבן כי זה אינו מהקרבה דידחה כי כן סברת כמה גדולים. וא"כ לפ"ז ע"כ מוכח כהן השוחט קרבן לא יוכל הוא לקבל דמו כי בשעת שחיטה אסור ללבוש כלאים האבנט כמוכח ומשעה שקיבל הדם כבר הוא עבודה צריך להיות בגדי כהונה האבנט וכו' וא"כ כשסיים לשחוט אז לא היה לבש בבגדי כהונה כי כלאים האבנט ולקבל הדם צריך אז ללבוש ואיך ילבוש אז אדהכי והכי ישפוך מהדם לחוץ הלא צריך להיו' זריז וזהיר להיו' קבלת הדם כלי אפי' בלי לחסור קורטב כמוכח גמ' זבחי' הנ"ל כדי שיקבל כל הדם כולו וא"כ בשעת שחיטה ע"כ לא הי' רשאי ללבוש בגדי כלאים של כהונה ובשעת קבלה ע"כ צריך להיות ילבוש וא"כ משסיים לשחוט צריך ללבוש האבנט אדהכי והכי ישפוך הדם לחוץ ולא יוכל מיד לקבל ובוודאי אם כהן שוחט קרבן לדינ' דזר כשיר' בשחיטה ואינו מעבוד' הקרבן אז אסור ללבוש לכהן האבנט של כלאים וצריך אח"כ ע"כ כהן אחר המקבל את הדם כאשר בארנו דעד שילבוש לקבלה האבנט ישפוך מהדם לחוץ ואפילו קורטב אחד לא רשאי אף בלבישת אבנט זמן מועט הוא מ"מ אסור לעשות כן תה ראיה מוכרעת. והנה לפ"ז גם למרוק ע"י ישראל א"א או למרוק ע"י כהן אחר אי אפשר דהוא מקבל מיד הדם כששחט רוב הסמנים הא צריך אז ללבוש בגדי כהונה האבנט ואף אם אחר מורק מ"מ ישפוך מהדם עד שילבוש האבנט וע"כ צריך אחר לקבל הדם. ובזה אני מתמה מאוד על ח"ס הנ"ל שהבאתי שכ' בלשונו אם לא בכה"ג ביוה"כ שאחר מורק שחיטה ע"י וזה אין עושין לכתחילה בשאר ימות השנ' אלא השוחט הוא המורק וכו' מה זה דקאמר דזה אין עושין לכתחילה בשאר ימות השנה הלא בשום אופן לא יוכל לעשות כן דימרק אחר ע"י בשאר ימות השנה אם כהן שוחט הא כעת גם החתם סופר מסכים דאסור ללבוש כלאים בעבודת השחיטה וא"כ אף גם אם אחר מורק על ידו האיך יקבל כהן השוחט הדם מיד הא אינו לבוש בבגדי כהונה ובקבלה צריך בגדי כהונה ובשחיטה אסור בגדי כהונה ואם גם אחר מורק עדיין לא יוכל מיד לקבל כי צריך ללבוש בגדי כהונה ועד שילבוש יחסור מהדם וישפוך כהנ"ל שהבאתי ובשום אופן לא יוכל לעשות כן אם לא כה"ג ביוה"כ דאז עבודת השחיטה נמי בו ומעבודה הוא ויוכל מיד ללבוש בגדי כהונה ואף בלא"ה האבנט של כהן גדול לא הי' כלאים כי היה של בוץ אבל לדעת הראב"ד האפוד וחושן היה של כלאים אבל כה"ג כיון דכל עבודת יום הכפורים רק בו וא"כ גם השחיטה רק בו וכיון דאז מוטל רק עליו גם השחיטה בה"ג שפיר דיוכל אחר למרוק על ידו משא"כ בשאר כל ימות השנה דשחיטה כשירה גם בזרים והזר יוכל לשחוט ואינו מצוה בכהן בה"ג לא יוכל אפילו למרוק מטעמא שביארנו. והנה לכאור' הי' נרא' בדעתי לומר דזה שהיחלט ח"ס שא"א להשוחט לקבל דם בעצמו יהי' נמי מזה הסברא שכתבתי משום לבישת הבגדים דיחסור מהדם כאשר בארתי דאז שילבוש יחזור מהדם והרי שם קיימא הח"ס דאסור ללבוש בשעת עבודת השחיטה אבל לאחר שסיים החתם סופר שלבישת כלאים לצורך עבודה לית איסור כלל א"כ עדיין לא ידענו גם אם הח"ס מסכים דכהן ששחט לא יקבל הדם אבל אם זה יהי' בכוונת הח"ס א"כ לא הי' אומר וזה אין עושין לכתחלה למרוק בשאר ימות השנה כאשר ביארתי דאז בשום אופן לא יוכל לעשות כן אך גם דיש לומר אף בשלובש בשעת שחיטה האבנט והי' עובר על איסור כלאים מכל מקום עבודתו לא מחולל ובדעביד שפיר דמי וא"כ עדיין רק לכתחילה אין עושין כן אבל על זה לא שייך לומר לכתחילה לדעתי כי זה אסור הוא לעשות כן וע"כ צ"ע לחתם סופר הנ"ל וע"כ לענ"ד לא כיון להנ"ל וצ"ע. והנה לענ"ד לפי מה שסיים ח"ס דמותר ללבוש בעבודת השחיטה לכהן בגדי כהונה של כלאי' יהי' לכאורה ראייתי נדחה, אבל לע"ד ראייתי עדיין קיים דגם ח"ס רק סיים דאפילו אם יניחו בטעותם דשחיט' צריכה כהונה ובגדי' מ"מ אין כוונ' להנות וליכא איסור' ובוודאי לבישת כלאים לצורך עבודה לית איסור כלל אבל גם אלה אני אומר באמת כוונת חתם סופר רק בדעביד אם היה לובש כלאים לא עשה איסור אבל אעפ"כ אני אומר לזה ג"כ הח"ס מודה כאשר אנו קיימין דשחיט' כשיר' בזרי' דאם יבו' כהן לשאול אם שוחט אם הוא ילביש האבנט בוודאי אי אמרי' דלא ילבש האבנט כי כיון שעבוד' כשיר' בזרי' ובוודאי המה לא ילבושו וכשיר' בלא זה למה ילביש כלאים אם אינו מצוה ללבוש היחפץ ה' בכלאים באינו של מצות עבודה ולמה ילביש, הח"ס היחלט אף אם טעה וסובר דצריך שילבש לא עבר על כלאים ולא שייך לאפרושא מאיסורא וכן גבי מכס דיש לו לפטרו ממכס אבל לא להנות ממנו. אבל אעפ"כ ראינו שלא בשעת עבודה אינו רשאי ללבוש אלא לצורך הקרבה ואם רוצה הכהן להתפלל בבגדי כהונה ולומר שהוא יעבוד ה' באוחז בגדי קודש בוודאי אסור ללבוש משום כלאים ושחיטה לאו צורך עבודה הוא וראיה נכונה מאוד, ולפ"ז בוודאי שפיר גם בפייס הרמב"ם דנקט להדיא והשני העומד בצידו הוא מקבל הדם כי גם כוונת הרמב"ם כי השוחט ע"כ לא יוכל לקבל הדם מטעמא דאמרנו דאינו מלובש בבגדי כהונה והעומד בצידו יוכל לשער ללבוש עד שיגמור שחיטתו ויקבל מיד הדם. וכיון שבאנו לענין הזה אמרתי לא אמנע עצמי לברר מקור דבר הזה דלבושת כלאים שלא בשעת עבודה אי אסור או מותר ואמרתי בזה דבר נאה בסוגי' הזה שאנו עוסקין ובדרך חתם סופר הלכתי וה' ינחני בדרך מישר. דחתם סופר כבר הבאתי בסי' ס"ט הקש' פה על גמרא ברכות ויבוא וכו' מה זה דמחזירן אחר כהן לשחיט' הלא בעזר' שכיח' כהני' טובא מישראל ומה שתירץ ומה שסיים אז הודרני' בי' דלאו מילתא הוא דממ"נ אי המקבל עומד לבש וכו' והנה למסקנא עדין