ברוך מרדכי חלק ב רעד

ולענ"ד מאוד קשה תירץ הצל"ח האיך שייך לומר דיש כאן שיה' מצוה לאהדורא בתר כהן וסובר שמואל לשחוט ע"י ישראל כדי שלא יהי' שיהו המצוה ולענ"ד ע"כ אינו שיה' המצוה כלל הא ע"כ מיד בשחיטה אף ששחט ישראל עכ"פ צריך להיות כהן מונן עומד לקבלת הדם כי מיד צריך לקבל את הדם תיכף ומיד ומקבלה ואילך מצות כהונה ואיך שייך שיהו הא ע"כ צריך להיות פה כהן ואם כן ישחוט מיד הכהן ויקבל, אבל אמרתי הצל"ח היטב תירץ דהנראה לענ"ד כהן ששוחט זה לא רשאי לקבל את הדם צריך אחר לקבלת הדם כי מבואר לגבי יוה"כ במתניתן יומא דף ל"א ע"ב בד"ה פשט ירד וכו' הביאו לו תמיד קרצו ומרק אחר שחיט' על ידו פי' רש"י ומרק אחר וגמר כהן אחר שחיטה לפי שאין קבלת כשירה אלא בכהן גדול וצריך למהר ולקבל ומוכח שם בגמ' ל' ע"ב מאי קרצו וכו' בכמה אמר עולא ברוב שנים וכי מאחר דאפילו פסולי מדרבנן ליכא למה לי למרק מצוה למרוק יעיין רש"י כדי להוציא הדם יפה וגם תוס' שם מצוה למרק כדי לקבל כל הדם, והנה מפה משמע להדיא דצריך לגבי שחיטה לכל הפחות אחד למרוק והשוחט בעצמו אם הוא שוחט כולו לא יוכל לקבל כל הדם אלא אם יש אחד שמורק או אחר שקיבל כן היא בעבודת יוה"כ רק צריך הקבלה ג"כ בו לכן צריך אחר למרוק. והנה יהי' מפה משמע ע"כ דאחר צריך לקבל את הדם דאם הוא בעצמו שוחט עד שישחוט כל הסמנים ישפוך מהדם ולא יוכל לקבל ואי דישחוט רק רוב ב' סמנים אזי לא יוכל להוציא כל הדם יפה וא"כ בוודאי אותו השוחט זה לא יקבל אלא אחר יקבל הדם ורק ביוה"כ היה מורק ע"י אחר מאחר שכה"ג בעצמו צריך ג"כ לקבלת הדם וא"כ ע"כ צריך תרי כהנים א' לשחוט וא' לקבלת הדם ושפיר תירץ הצל"ח. אך לכאורה עדיין יש לי עיון הא יוכל למרוק ע"י אחר וא"כ עדיין קשה מאי שיה' מצו' איכ' ישחוט הכהן ואותו הכהן יקבל הדם וימרוק ע"י ישראל. ועדיין יוכל לעשות קבע דווקא הכהן לשחוט ורק ימרוק ע"י ישראל ומריקה ע"י ישראל בוודאי מוהר כי המריקה אינו עבודת כלל אפילו עבודת השחיטה אינו כמוכח שם גמרא יומא דאפילו פסולי מדרבנן ליכא יעיין דאם המריקה רק קצת עבודה לא היה רשאי בכהן גדול לעשות ע"י אחר אלא אין זה מן העבודה כלל אפילו אם שחיטה צריך בכהן וא"כ עדיין איכא שיהו מצוה. אבל יש לומר ע"כ המריקה למרוק בשאר כל ימות השנה לעשות ע"י שמורק אחר על ידו אסור לכתחילה לעשות כן עיין תוס' יומא ד"ה לנו למה לי למרק שמתרץ שם תוס' ויש לומר הנ"מ בחד גברא אבל בתרי גברא דכבר שחט כה"ג ונסתלק אי אתי אחרינא וממריק נראה כשיחה ונראה כאלו נשחט הזבח בשנים הוי לן למיסר למרק ושני מצוה למרוק כדי לקבל כל הדם וא"כ דווקא בכה"ג ביוה"כ דא"א לעשו' בשום אופן אחר דע"כ הוא צריך לקבל הדם בה"ג אמרינן דמורק ע"י אחר אבל בכל ימות השנה דיוכל כהן אחר לקבל הדם בוודאי אסור לכתחילה למרוק דנראה כשנים שוחטי' זבח אחד ונכון. וא"כ עדיין דברי הצל"ח נכונים דע"כ צריך להיות תרי כהנים אחד לשחיטה וא' לקבלת הדם ואיך אמר שמואל די בכהן אחד המקבל דם ששחיטה בזר כשירה וישחוט ישראל וכהן יקבל הדם ולמרוק ע"י ישראל ג"כ לכתחלה אסור אלא ע"י כהן אפי' לכתחלה כאשר בארנו מתוס' יומא. אך אעפ"כ דמשמע כן ליישב דברי הצל"ח אנכי מסופק ליישב דברי הצל"ח בדבר הזה אם גם בשאר ימו' השנה כהן השחט אסור לקבל הדם בעצמו וצריך כהן מיוחד לזריקה דילמא דווקא ביוה"כ קפדי כדי לקבל כל הדם כולו בעבודת יוה"כ דחמור טובא וא"כ בשאר ימות השנ' די אם ישחוט רק הרוב ומיד יקבל הוא הדם בעצמו ולא צריך אפילו למרוק ע"י אחר או דילמא גם בשאר ימות השנה צריך כהן אחד לקבל הדם וכהן מיוחד לשחיטה אם גם זה צריך לקבל כל הדם כולה וא"כ צריך שישחוט כל הב' סמנים (גם הוורידן) וא"כ הוא בעצמה בשום אופן לא יוכל לקבל וצריך אחר לקבלת הדם. עוד יש ספק בכה"ג ביוה"כ הי' מתירן למרוק ע"י אחר והוא בעצמו היה מקבל את הדם אם גם רשאי לעשות בשאר ימות השנה למרוק ע"י אחר והוא הכהן השוחט יקבל את הדם כמו שמתירן בכה"ג ביוה"כ דימרוק ע"י אחר או דילמ' דוק' כה"ג ביוה"כ דאי אפשר בענין אחר דצריך כל עבודת להיות בו בה"ג מותר למרוק ע"י אחר אבל בשאר ימות השנה דיוכל אחר לקבל את הדם אם הדין דצריך כל הדם לקבל ע"כ צריך אחר לקבל את הדם ולמרוק ע"י אחר בשאר ימו' השנה אסור לעשות כן לכתחילה כמוכח תוספות יומא שהבאתי דנראה כשנים שוחטים זבח אחד ודהו' כשיה' וא"כ בשאר ימות השנה כיוכל לקבל דם ע"י אחר למה למרוק אחר ואסור לכתחל למרוק כך עלה הספק בעיוני והנה לכאורה מגמרא זבחים לא כן משמע שם מוכח דכהן השוחט יוכל לקבל את הדם ויהי' מאוד קשה גמרא הזה דהנה מוכח גמרא זבחים דף כ"ה ע"א אמר רב יהודא אמר רב השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר ואת כל הדם הפר ישפוך וכו' וכן אמר רב יהודא אמר. שמואל השוחט צריך שיגבה הסכין מלמעלה וכו' וכן אמר ר"ח א"ר ירמי' השוחט צריך שיתן את הורידין לתוך הכלי ופירש רש"י דנהוי מהפר שפיר ומפה על כרחך משמע דהשוחט בעצמו מקבל את הדם דנקט השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר ומשמע הוא בעצמו יקבל ואיך יפרנס הלא לא יוכל בעצמו לקבל היטב הא פה נקט כל הדם ומדוע לא נקט נמי או דאחר יקבל הדם או דממרק ע"י אחר ואפשר לחלק ולומר דווקא בעבודת יוה"כ דווקא המצו' לקבל כל הדם כולו אבל ליתא כיון דיליף דצריך שיקבל כל הדם ע"כ גוונא רק או שממרק ע"י אחר או שיקבל ע"י אחר ומזה לא יזכר פה בגמרא כלל וכלל ומדוע לא זכר הו"ל למנקט בגמרא הזורק צריך שיקבל את הדם כי אותו שזורק זה צריך לקבל הדם ולא כהן ששוחט להנ"ל כאשר בארנו וצע"ג אם לא שע"י מורק ע"י אחר וגם זה בארנו לכתחילה לא נכון לעשות כן. וראיתי ברבינו הגדול בהרמב"ם פרק ד' מהלכות מעשה הקרבנות ה"ח וכל הזבחים כיצד הוא עושה אוחז הסמני' בידו ומוציאן עם הורידין לתוך המזרק ושוחט שנים או רוב שנים כדי שיתקבל הדם כולה בכלי ומגביה הסכין למעלה וכו' ומפה משמע ג"כ דאותו השוחט ע"כ יקבל הדם יעיין היטב ובעבודת יוה"כ פסק כמו שהובא שם בגמרא יומא דכהן יקריב ואחר ימרוק על ידו. שוב תמהתי מאוד על הרמב"ם אם היא באשר כתב וכן באמת ילפינן מפסוק כדי שיתקבל הדם כולו בכלי הלא מוכח בגמרא יומא ל"ב עיין גמ' רש"י ותוס' שם למרוק לכן מצו' למרוק כדי לקבל כל הדם דאם רק ישחוט רוב הסמני' לא שייך לקבל כל הדם ופה הרמב"ם נקט כדי שיתקבל הדם כולו בכלי ואם כן איך נקט הרמב"ם ושוחט שנים או רוב שנים איך שייך שישחוט רוב שנים הא ברוב שנים לא יוכל לקבל כל הדם כולו אם לא שמורק ע"י אחר, תה בארנו לכאורה בשאר ימות השנה לדעת התוס' לא נכון לעשות כן אלא אחר יקבל הדם והוא ישחוט כל הב' סמנים מריש' עד גמיר' ומאוד צריך עיון וספק גדול אצלי.