ברוך מרדכי חלק ב רסז

דמוצאי שבת ישנה ההתחלה הא וודאי פשיטא דאתי לאטרודא יעיין היטב כנ"ל, ולפ"ז יש לי לומר רב ביבי בר אביי דסובר כל השנה כולה מתפלל הבנינו ומשמע אף במוצאי שבת ע"כ סובר במוצאי שבת באמת מתפלל שבנינו וא"ת הא להקדים הבדלה קודם שאלת צרכיו כמוכח פה לבעל שושנים לדוד יש לומר הוא סובר באמת במוצאי שבת ישנה ההתחלו' יתחיל ה' אלהינו המבדיל בין קודש לחול והבנינו לדעת דרבנן, ואי פשיטא דאתי לאטרודא הוא סובר כיון דאתי בתחילת צלותא לא אתיא לאטרודא וכוונתו אפי' אם משנה ההתחל' נמי לא אתי לאטרוד' כיון בתחילת צלותא יוכל לאדם לכוין לדעתו ונכון וזה יש לפרש בכוונת הגמרא א"ה הבדלה בחונן הדעת נמי ומתרץ בתחילת צלותא לא אתי לאטרודא. ולפ"ז יש לי לומר דשמואל דסובר כל ימות השנה חוץ משבת ויום טוב דלא מתפלל הוא סובר כתירץ שושנים לדוד דלא יוכל לכלול בכלל הבנינו דא"כ הוי מקדים צרכיו לשאול קודם הבדלה וזה אינו נכון וא"ת דישנה במוצאי שבת ההתחלה בה"ג סובר דלא כרב ביבי וסובר כיון דצריך לשנות הנוסחא בזה וודאי אתי לאטרודא אפי' בהתחילה נמי וזה סברתו. אבל באמת אם לא משני הנוסחא ההתחלה אפילו באמצע תפלה לא חייש לאטרודא ונכון ולפ"ז מתורץ קושית הצל"ח לשמואל ע"כ הסברא במוצאי שבת דלא יכלול משום דאתי לאטרודא אפי' בהתחלה וא"כ בימות הגשמים אין יאמר הבנינו הא אתי לאטרודי שם שפיר בימות הגשמים דלא צריך לשנות ההתחלה והנוסח' אלא דאמר ותן טל ומטר בנתיים בה"ג שמואל לא חייש דילמא אתי לאטרודא כמו שאינו חוששין בכל השנה בכל הברכות דאמרינן בנתיים לאטרוד' הוא רק חייש לאטרודא במוצאי שבת משום בה"ג צריך לשנות הנוסח' וההתחלה ולא רשאי להתחיל הבנינו אלא לומר הבנינו לאחר מבדיל בין קודש לחול בה"ג חייש שמואל דילמא אתי לאטרודא ודוק היטב, וראינו משושנים לדוד דהוא סיים בהא אם ישנה ההתחלה וודאי פשיטא דאתי לאטרודא אלימא בזה הסברא ביותר ופשיטא דאתי לטארודא ודוק היטב. וגם לשאר השיטו' שיטת רבינו האי שסוברים שנשארו דברי שמואל קיימים ולא משגיחן כקושית מר זוטרא יש לומר מה"ט לא משגיחן כי לשנות הנוסחא אף בהתחלה אתי לאטרודא אבל בלא שינוי הנוסחא לא שייך לאטרודא לא בהתחלה ולא בסוף וא"כ שפיר מתקיף רב אשי ונימא בשמוע תפלה ופה לא חיישינן לאטרודא תפלה דפה לא צריך לשנות הנוסחא ותחילת וסוף הברכה לא חיישינן לאטרודא ודוק היטב כי קצרתי. אך מה שנראה לענ"ד עיון גדול על דברי שושנים לדוד שאמר דטעמא דר"ע הוא דאמר ברכה דא בפני עצמ' משום דסובר דצריך לחלק כבוד להבדל' ולאומר' קודם שאלת צרכיו וקאמר דרבנן מודה לסברא הזה רק דפליגי שבע תיקן תמניא לא תיקן ומיהו בהך סברא דצריך לאקדומי מודה והלכך בשלמא כי מצלי י"ח משכחת לה אע"ג דמתחיל ואומר אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אין זו שאלה אלא מספר שבחו והלכך שפיר מתחיל וסמיך ליה הבדלה אתת חונן וכו' אבל בהבנינו לא משכחת לה דמ"מ התחיל תיבה ראשונ' דהיינו הבנינו כבר התחיל לשאול צרכיו ותו לא מצי להקדים הבדלה, ולפ"ז קשה לי אם בתפלת י"ח סברו רבנן משכחת ליה דאע"ג דמתחיל ואומר אתה חונן לאדם דעת אין זו שאלה כי אם סיפר שבחו והלכך שכח מתחיל, וא"כ לפ"ז נשאר הקושיא על רבי עקיבא מה"ט סובר בתפלת י"ח ברכה רביעי' בפני עצמה משום דצריך לחלק כבוד להבדלה ולאומרה קודם שאלת צרכיו הא כאשר אנו אומרים לאחר אתה חונן ומלמד לאנוש בינה הרי שם עוד לא משאיל צרכיו וא"כ שפיר יוכל לומר ולמה קבעו ברכה בפני עצמו דת"ט דרבנן דאומר שם וא"כ עדיין קשה מ"ט דרבי עקיבא דאומרה בפני עצמה ואמר משום דצריך לאקדומי הבדלה קודם שאל' צרכיו הלא מקדימין אנו הבדלה קודם שאלת צרכיו דאתה חונן עד מלמד לאנוש בינה רק שבח הוא ומאוד צ"ע על דבריו. והנראה לענ"ד ליתן שושני' לשושנים לדוד ולהסביר דבריו בטוב טעם והרי באמת צריך לבאר מדוע קאמר ר"ע בהבדלה ברכה ד' בפני עצמת וגם ר"א דסובר בהודאה מהיכא תיתא דאמרה לר"ע ברכה רביעי' בפני עצמה הלא ברכה השנים ותן טל ומטר וכן הזכר' משיב הרוח וכל הזכרות דאנו מזכירן הוא בתוך התפל' ומדוע פה ברכה רביעית בפני עצמה וכן הא דאמר בהודאה ה"א כל לבב יבין כי פה הוא מאותו ענין התפלה אתה חונן ויש לנו דעת להבין בין קודש לחול ושייך לזה הענין ומדוע דווקא בהודאה והנראה לענ"ד דלכן סובר ר"ע ברכה רביעית בפני עצמה כדי משום דגם במוצאי שבת יוכל אז להתפלל הבנינו דאל"כ לא יוכל להתפלל הבנינו מפני שצריך להזכיר הבדלה בחונן הדעת ולכן תיקן ר"ע וסובר ברכת רביעית בפני עצמה כדי שאם יהי' במקום אשר לא יוכל להתפלל כל י"ח שיוכל להתפלל הבנינו ולהבדלה יאמר ברכה רביעית בפני עצמה ואין לומר דיכלול הבנינו ה' אלהינו המבדיל בין קודש לחול בזה לא שייך שיכלול כסברת שושנים לדוד זה סברת ר"ע בוודאי צריך לאקדומי טרם ששאל צרכיו ואם כן במוצאי שבת בשום אופן לא יוכל לכלול מה"ט דפה מיד שואל צרכיו וא"כ כיון דבמוצאי שבת לא יוכל לכלול אף בחול בי"ח יוכל לומר באתה חונן כי שם רק שבח הוא עד שהגיע לאנוש בינה אבל משום מוצאי שבת תיקנו ברכה רביעית בפני עצמה משום הבנינו כדי שיוכל גם אז להתפלל הבנינו ויאמר ברכה רביעית בפני עצמה כמו בכל השנה ואין לומר א"כ יתקן רק למוצאי שבת ברכ' ד' בפני עצמה בתפלת הבנינו אבל לא במוצאי שבת בתפלת י"ח אם לא יתקין בכל התפלות במוצאי שבת ורק בהבנינו שייך שפיר דאתי לאטרודא ובפרט כיון דכבר מצד תבנינו צריך לתקן ברכה רביעי' בפני עצמה ה"ה דלא פלוג עבדו ותיקנו גם בתפלת י"ח במוצאי שבת ברכ' ד' בפני עצמה ורבנן שפיר סברו כיון דפלגינן בזה עלי' רבי עקיבא דע"כ תמניא לא תיקן רק שבע וה"ה בחול בתפלת י"ח שמנה עשרה תיקן תשעה עשרה לא תיקן ממילא כיון דלא יוכל לתקן ברכה רביעית בפני עצמה לא יוכל לומר תבנינו במוצאי שבת ולא יוכל לכלול לזה מודה להסברא דצריך להקדים הבדלה קודם לשאלת צרכיו ודוק היטב. ובהיות כן יש לי לומר ג"כ טעמא לר"א דסובר ותיקן בהודאה כדי שיוכל במוצאי שבת להתפלל הבנינו ואי משום דלא יכלול הבדלה הא יוכל לאומרה בהודאה ולכן תקנו בהודאה ונכון, משא"כ כל השנה כולו ותן טל ומטר דלא תקנו מקום אחר וכן לר"ע דלא תיקן בטל ומטר ברכה בפני עצמה משום ה"ט נמי דלא יוכל לומר אז מוצאי שבת הבנינו לזה יש לומר מ"ש שפיר המת סברו דיוכל לכלול בכלל הבינינו שאלה ותן טל ומטר פה שפיר שייך לכלול ולאטרודא חמה לא חששו לאטרודי אם לא משני הנוסחא בהתחלה רק באם משני הנוסחא בה"ג חששו לאטרוד' וא"כ שפיר בכל השנ' יוכל לכלול בהבנינו ותן טל ומטר אף בימות הגשמים ולכן שפיר דלא קבעו ברכה בפני עצמה ולא קבעו בהודאה לר"א אבל בכלל