ברוך מרדכי חלק ב רסא

ועל זה דחה הקוב"ץ ראיתו ואמר על רב דמצלי מבעוד יום שפיר דזה וודאי עוד קודם תשקע החמ' ועוד דוודאי ר"ח דאסהיד ידע ודקדק באיזה זמן היה וכן משמע מדאמר שם מרב הונא ורבנן לא הוי מצלי כמי הכוונה בוודאי ידע דרבנן הוי באמת מצלי בשעת שקיעת החמה תה הכוונה באמת ור"ח דאסהיד ידע ובאמת כרבנן סבירא להו ורב הי' מצלי עוד מקודם זה הזמן וגם רבנן ורב הונא הוי מצלי לפי פירש רש"י הנ"ל באורתא הוי הכוונה באמת באותו זמן בשקיעת החמה ומדלא צלי בקודם לכן ש"מ דסברו כר"י כן דחה הקוב"ץ יעיין היטב. ולהנ"ל עדיין ראית שאגת אריה מוכרחת דע"כ לא יוכל לומר דרבנן ורב הונא באמת איירי דהתפללו בשקיעת החמה בד' מיל קודם הלילה א"כ קשה האיך מוכח דסברו כרבנן ודלא כרב יהודא מדלא הקדימו עוד תפלתם דילמא לכן לא הקדימו משום דתנא האי סבא ובלבד שלא יקדים והמה לא רצו עוד לקבל שבת והאי סבא כך תנא שלא יקדים ופה ליכא קושיא א"כ למה מאחרין הרי ג"כ לא היה מאחרין כ"כ כי הי' מתפללו בשקיעת החמה שהי' ד' מיל קודם הלילה:

אלא ע"כ צריך לומר המה דאסהידו שפיר ידעו דהמה התפללו באורתא דהיינו בלילה ממש והפירש במתני' כרבנן דעד הערב עד חשיכה, ולפ"ז שפיר מדויק דע"כ כרבנן סבירא להו דאל"כ האיך שייך לאחר כל כך עד הלילה הא תנא האי סבא ובלבד שלא יאחר אלא ע"כ לכן מאחרינן דלא רשאי עוד מקדם להתפלל מעריב טרם לילה וסבר כרבנן ולכן מאחרינן ושפיר נעלה ומדהביא הגמרא ראיה כרבנן סבירא להו ע"כ הפירש עד חשיכה דווקא לרבנן במתניתן וראית שאגת אריה נכונה מאוד ועומדת בלי נדנד ודוק היטב. אך לאחר העיון מצאתי בפני יהושע שכתב בתוס' ד"ה מדרב צלי של שבת וכתב ונראה דכוונת בזה מסתמא כיון דרב מצלי של שבת בע"ש הי' צריך להדליק נר של שבת מיד כיון שקיבל שבת עליו וע"ז מקשה מהא דאמרי' התם ובלבד שלא יקדים וכן מבואר בלשון הרא"ש בקושיא זו שהרא"ש כתב והי' מדליק כר קודם שהתפלל ומקבל שבת מבעוד יום והא דאמרינן במה מדליקן גבי הדלקת הנר ובלבד שלא יקדים. והנה הפ"י כיון בביארו דאל"כ דפה רק לענין תפל' איירי מאי מקשה התוספו' משבת שם איירי בהדלקת נר ופה רק לענין תפלה לכן מפרש גם פה איירי לענין הדלקה אך לפ"ז קשה לי האיך דייק מרבנן ורב הונא מדלא מצלי עד אורתא ש"מ דלא כרב יהודא דילמא הרבנן הי' מדליקן הנר קודם הרב' ומקבלין השבת כדבעי ורק בתפלת מעריב המתינו עד צאת הכוכבים משום ק"ש בזמנה וכי לרב יהודא לא רשאי להתפלל בלילה בשעת צאת הכוכבים ואי משום קבלת שבת דהו"ל להקדים ובפרט דשם תנינא כאשר ביארתי דאל יאחר זה רק לענין הדלקה תנינא ודילמא האיך רבנן ורב הונא היה מדליקן באמת עוד מבעוד יום ומקבלין השבת ובתפלת מעריב של שבת המתינו עד הלילה ולא יאחר רק לענין הדלקה תנינא וא"ת הם דאסהודו ידעו כי גם היה מדליקן מאוחר הרבה רגע קודם תפלתם וזה קשה אם גם כרבנן סבירא להו ולא כר' יהודא למה מאחרין בהדלקת נר של שבת כל כך וכי לרבנן לא רשאי להדליק קצת מבעוד יום לאקדומי שבת וכדי שלא יאחר בהדלקת הא תנן ולא יאחר ומאוד צריך עיון לרא"ש הנ"ל. אע"כ לענ"ד הפשט בתוס' פה שלא הבי' כלל מהדלק נר פה לא איירי מהדלקת אלא כיון דתנינא בלבד שלא יקדים ושלא יאחר על כל מילי קאי גם על תפלות שבת ראוי הוא שלא יקדים דאז לא מינכר לתפלת שבת אם עוד מתפלל בעוד יום גדול ואינו מן הנכון להקדים הרבה שבת וכן לא יאחר בתפלות של שבת גם זה בכלל לא יקדים ולא יאחר תנן וא"כ הכל נעלה כאשר ביארתי ודוק היטב. ופירש הרא"ש מאוד צ"ע כאשר הקשתי. ע"ב תוס' ד"ה והנותן שלום לחבירו וכו' ובתלמיד חבר דשרי בכל הנהו דלקמן הנה אף שאסור ליתן שלום לגברא רבה אבל תלמיד חכם שרי גם לרבו ליתן שלום והנראה בזה לפרש הגמרא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם דייקא התלמידי חכמי' המה יוכלו ליתן שלום אף לגברא רבה כי תלמיד חכם שרי וזה מרבים שלום המה יותר ניתנו שלום מאיש המונ' כי איש המוני רק נותן שלום לכיוצא בו אבל לגברא רבה לא ותלמיד חכם נותן גם לרבו ולגברא רבה והבין. תוס' ד"ה צלי של שבת במוצאי שבת ויש לומר דהכ' מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול את תינוק ולפ"ז הקשתי מאי מקשה הגמרא בה"ג בוודאי אין צריך לחזור ולהתפלל תפלות מעריב כי תפלות מעריב רשות ורק תוספ' תירץ היכא דאין מצוה אחרינא אז תפלת מעריב חובה אבל אי איכ' מצוה אחרת מעריב נדחה מפניה ואם כן בה"ג ע"כ תפלת מעריב רשות כי תוספ' פה פירש דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת וצ"ע, ועיין תוס' לעיל ריש פ' ת"ה בד"ה טעה ולא התפלל וצ"ע. בעהי"ת אדיר נורא ואיום, חידושי בסוגי' דשל מוספין כל היום. גמרא דף נ"ח ע"א ושל מוספין כל היום א"ר יוחנן וניקרא פושע פירש רש"י המאחר כ"כ והנה בפי' רש"י לא ידענו הגבלת זמן מתי מקרי פושע ומפרש רש"י משמע שמאחרין הרבה עד סוף היום שנקט שמאחרת כל כך, והנה הפ"י מפרש לאחר ז' נקרא פושע ומתמה כיון שזמנה כל היום מדוע יהי' פושע באחר ז' ואי משום שאינו זריז אפילו לאחר שש נמי פושע יעיין. והנראה לענ"ד באלה להביא ראיה לפי' התוס' ד"ה הלכה מתפלל של מנחה וקאמר תוס' פסיקתא לכן יש להזהר להתפלל ביוה"כ תפלת שחרית קודם שש שעות ומחצה דהיינו קודם שהגיע שעת המנח' דאל"כ צריך להתפלל תפל' מנח' קודם וכוונת התוס' דזה ע"כ אינו יפה לעשו אלא להתפלל מוספין כהלכתן ואז מנחה ואמרתי באלה נעלה דר"י לשיטתו דסובר אם הגיע זמן תפלת מנחה הלכה מתפלל של מנחה תחילה ואח"כ של מוסף וא"כ אם מאחר כל כך עד זמן המנחה אז מנחה קודם וזה הוא פושע דלא יוכל להתפלל כסדרן דאז צריך להתפלל מנחה תחלה לאחר ז' ובזה מתורץ קושית הפ"י הא לאחר שש דעדיין אינו תפלת מנחה שפיר יוכל להתפלל מוסף קודם ולא מקרי פושע אך הר"י מיאן בזה ואמר כל אלה דווקא דיתפלל קודם תפי' מנח' היינו כשאין לו עוד שהו' אבל אם היה לפניו שהות להתפלל אחר תפלת מוסף תפלת מנחה יתפלל מוסף קודם ג"כ לפי הנ"ל עדיין לאחר ז' כולי לא מקרי פושע כי בדאיכא שהות יוכל להתפלל מוסף קודם עיין ולכן נראה לענ"ד פירש רש"י מאחרת כל כך היינו דהיה מאחר עד זמן המנחה קטנה סמוך לחשיכה ובה"ג בוודאי מתפלל מנחה תחלה ונקרי פושע אבל גם זה אינו מוכח אם יש עוד שהות להתפלל מנחה אחר מוסף בוודאי לפי דעת התוס' יתפלל מוסף תחילה אף בעת מנחה קטנה אבל תמהתי על הפנ"י דנקט לאחר ז' דווקא מהיכא יצא לו לאחר ז' נקרי