ברוך מרדכי חלק ב רנז

שוב יש לומר עוד נ"מ עפ"י מה דקיימי ביו"ד סי' שמ"א ס"ב דמי שיש לו מת בשבת וכו' לא יתפלל ובבקר אין צריך להתפלל שתים כדי להשלים תפלת הערב שכבר עבר זמנ' ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים כיון שבליל' לא הי' חייב להתפלל עד כאן לשוני. והנה לפי הנ"ל אם היה לפניו בזמן שחרית עד ד' שעות היה לפני מתו עוד דפטור מתפלתו ואח"כ בשעה ד' כבר נקבר מתו מלפניו ועדיין בשעה ד' יש שהות להתפלל ואם עד ועד בכלל צריך עוד הפעם להתפלל ואם לאו כבר פטור הוא. שוב יש לומר נ"מ על פי סברת רבינו יהודא לעיל בתוס' ד"ה טעה ולא התפלל שכתב רבינו יהודא אם טעה ולא הזכיר ר"ח במנחה לא יתפלל עוד בלילה דלמה יתפלל עוד הרי כבר התפלל כל תפלת מנתה מבעוד יום לבד ר"ח שלא הזכיר א"כ אין מרויח כלום אם יחזור ויתפלל במוצאי ר"ח הרי לא יזכיר עוד תפלת ר"ח ותפלת י"ח כבר התפלל יעיין. ובהיות כן היה נראה לענ"ד דדין הזה נמי בהזכרת מוריד הגשם דקיי"ל דאם שכח מלומר מוריד הגשם צריך להתפלל עוד הפעם, והנה אם שכח בתפלת שחרית משיב הרוח ומוריד הגשם ביום שפוסק במוסף מלהזכיר ונזכר אז בתפלת מנחה שלא אמר מוריד הגשם ע"כ אין צריך לחזור ולהתפלל דשהתפלל עוד הרי כבר התפלל כל תפלת שחרית מלבד הזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם וא"כ אין מרויח כלום אם יחזור ויתפלל הרי לא יזכיר עוד מוריד הגשם דכבר פסק ותפלות י"ח כבר התפלל כן נראה ונכון ותפלת מוסף אינו הפסקה מלקרי בתר שני תפלות ויוכל להשלים אם שכח תפלת שחרית עיין מג"א וצל"ח דתפל' מוסף אינו תפסק'. ולפי"ז איכא שפיר נ"מ אם בשכח ולא הזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם והזכיר עצמו בד' שעות אם עד ועד בכלל צריך להתפלל עוד הפעם תפלת שחרית ולהזכיר והיינו דלא היה מתפלל עוד מוסף ואם כן צריך עוד הפעם להתפלל ולהזכיר אבל אם אינו עד בכלל כבר עבר תפלת שחרית אין צריך הפעם להתפלל ובמנחה אין להשלים כאשר ביארנו ודוק היטב. גמרא דף כ"א ותניא היה לפניו שתי תפלות וכו' היינו דמשכחת להו ב' תפלות בהדדי והקשתי מאי מקשה הגמרא הא כמה פעמים מוכח בש"ס לדברי דרבנן קאמרי והוא לא ס"ל ועיין מסכת ביצה דף ג' ע"ב רבינא אמר לא תיפוך ור"י לדבריהם דרבנן קאמרי וא"כ ה"נ יש לומר ר"י לדבריהם דרבנן קאמרי לפי מאי שמוכח ריש פרקא בד"ת אבעי להו טעה ולא התפלל דתפלת מוספין אין לה תשלומין בתפלת ערבית בלילה אם כן שפיר יש לומר אף לרבנן דתפלת מוסף כל היום אבל אעפ"כ יש לומר כיון שמנחה יש לה תשלומין גם במעריב לא נקרי מצוה עוברת ולמוסף אין תשלומין ורק באותו יום יוכל להתפלל א"כ שפיר דקאמר ר"י לדבריהם דרבנן אף שמוסף כל היום מ"מ מתפלל של מוסף ואח"כ של מנח' שזו עוברת דאין למוסף תשלומין וזו אינו עוברת במנחה יש תשלומין וצריך לומר דהגמרא דמקשה אף עפ"כ מיאן בזה לתרץ לדבריהם דרבנן קאמר ומצא התירוצי תירץ נאה ביותר. אך בדבר הזה אמרתי אולי מצאתי מקום ליישב דברי הקוב"ץ בהלכות תפלה פרק ג' ה"י דהנה לקמן בברייתא הזה בגמרא דף כ"ח ע"א איתא אמר ר' יוחנן ונקרא פושע ת"ר היה לפניו שתי תפלות מתפלל של מנח' שם מפרש רש"י מאחר שהגיע זמנה כדי להקדימה בתחילת זמנה שלא נקרא פושע גם עליה שם מפי רש"י דטעמ' הוא משום פושע ופה מפ' רש"י דטעמ' הוא משום דתדיר מתפלל של מנחה רבנן לטעמייהו דאמרו תפלת מוספין כל היום כמו של מנתה הלכך תדיר קודם ומאוד קשה רש"י לקמן דמפרש טעמא משום פושע. וראיתי בהקוב"ץ הלכות תפלה פרק ג' ה"י דהוא מתמה ג"כ על רש"י הנ"ל דמפרש שלא יקרא פושע גם עליה תא בגמרא שם הטעם מפורש משום תדיר שוב כתב בשם עטרת ראש וכתב דלא הי' בגי' רש"י טעם מפורש משום תדיר משום הכי פירש רש"י טעם מפושע אבל סתר להאי תירץ דהא מוכח בזבחים דף צ"א דטעם זה דתדיר הוא עיקר עיין שם שהניח בתימא דברי רש"י וכ' ותיותר תמות גם המרדכי כתב כדברי רש"י משום פושע וכתב שם מיהו אם איחר אחר ו' שעות ומחצה בזה אומר ירושלמי דאם יש שהו' להתפלל שתיהן תפלת מוספין קודמת ובתלמודי דדין לא משמע הכי עכ"ל המרדכי. וכתב הקוב"ץ וצ"ע דהא לפי פירש רש"י ומרדכי דטעמא הוא משום פושע דווקא אם עבר כבר ז' שעות אז מקרי פושע אבל קודם ז' שעות לא שייך טעם זה, והמרדכי מסיק לתלמודי דדין אפילו בכה"ג מתפלל מנחה תחילת וע"כ טעמא משום תדיר דאי משום פושע לא מצינו מי שסובר כן דעוד קודם שבע משהגיע זמן מנחה מקרי פושע ועיין בש"ע סי' רפ"ו דאחר ז' שעות מקרי פושע ולא קודם, והנה נראת דזה היה כוונת ר"י דאמר הלכה מתפלל אדם מנחה ואחר כך מוספין ולכאורה מאי קמשמע לן הרי תנינא בברייתא אלא על כרחך הא קמשמע לן דהיה לו הגירסא כמו הרא"ש שאינו מפורש בברייתא טעמא דתדיר וה"א דטעמא הוא כמ"ש רש"י וא"כ אחר ו' שעות ומחצה סד"א דמוספין קודמין קמ"ל ר"י דמתנ' בברייתא סתמא משמע אפילו אתר ו' שעו' מיד כשהגיע זמן מנחה ותדיר קודם ובזה שפיר פירש רש"י דרוצה ליישב הקושיא על ר' יוחנן מאי קמ"ל, וזה שכתב פי' זה היינו משום דעכ"פ יש מקום לטעות בפי' זה ועיין עד סוף לשונו שם היטב ובזה מפרש נמי הירושלמי דלא קשת על מג"א. ולענ"ד תמה אקרא עליו איך יצא דבר זה מפיו קדשו דקודם שבע לא מקרי פושע וכוונת רש"י רק פה לפרש טעמא דרבנן משום דלאחר ז' מקרי פושע וא"כ ע"כ רבנן דאמרו היו לפניו שני תפלות איירי לאחר ז' דווקא וא"כ קשה איך שייך ע"ז לומר ר"י אומר מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וזו וכו' ומפ' רש"י טעמא ר"י לטעמ' דאמר עד ז' שעות ותו לא הא לתנ"ל ע"כ איירי רבנן לאחר ז' שעות אז מנחה קודם וא"כ איך שייך דלאחר ז' שעות מחולק ר' יהודא דקאי על ת"ק מתפלל של מוסף תחילת הא לאחר ז' שעות ע"כ אינו מתפלל לר' יהודא כלל מוסף דעבר הזמן וקודם ז' גם רבנן מודת דתפלת מוסף קודם דלא מקרא פושע וע"כ גת פה דייק הגמ' עד ועד בכלל ואז חצי של שעת ז' הוא זמן לשתיהן למנחה ואף מוסף וע"כ בה"ג איירי נמי הת"ק וא"כ אם כדברי תקוב"ץ דבה"ג לא מקרי פושע ורק אחר ז' שעות א"כ לא שייך דר"י מחולק ואמר מוסף קודם הא בזה הזמן כבר עבר המוסף לר"י לגמרי וע"כ לגי' דדין אם סבר כפי' רש"י הנ"ל דגם בזה אם איחר עד זמן תפלת מנחה גדולה מקרי פושע ועדיין לא פעל אז לתרץ ולפרש הירושלמי יעיין. רק לדברי ניחא אם שמפרש כאשר הקשתי דיש לומר ר' יהודא לטעמא דרבנן קאמר אף לטעמ' דידהו מוספין כל היום אם איחר עד שבע שעות עכ"פ הו"ל להתפלל מוסף קודם דמנחה אינה עוברת דיש למנחת תשלומין משא"כ במוסף ורב יהודא רק לדבריהם דרבנן קאמר להו ככת הו"א לפרש והו"ל ר' יוחנן הלכת מתפלל של מנחה באמת אינו הפירש כן משום פושע