ברוך מרדכי חלק ב רנו

דאמר תפלת ערבית חובה ובנו של ר"ג בוודאי סובר חובה כאביו וקשה על בניו של ר"ג הא מדוע לא שאלו ג"כ על תפלת מעריב הרי שלא קראו את שמע גם ערבית לא התפללו ומדוע שאלו רק על ק"ש ולא שאלו על תפלה ומסתמא כאביהן ס"ל תפלת ערבית חובה ולדידהו גם בתפלה שייך סיג יעיין בצל"ח. ולענ"ד נראה לומר על פי רש"י במתני' נעלה מאוד ריש ברכות דמפרש רש"י ואנו שקורין בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך ובקריאת פרשה ראשונה שאנו קורין על מטתו יצא. והנה משמע להדיא מרש"י באמת תפלת מעריב הוא עוד מבעוד יום וכאשר מפרש פה הפ"י על תוס' ד"ה יעקב תיקן תפלת ערבית דלפירש רש"י ניחא שהרי לפי' רש"י, עיקר זמן תפל' לא תלי כלל בק"ש דזמן ק"ש לא הוי אלא בצה"כ לתנ' דמתני' אבל זמן תפלה הוי קודם לכן כמו שהביא רש"י להדיא הירושלמי דמשמע הכי יעיין, וכבר ביארתי לעיל יעיין בחדושי פרק ראשון שם דלענין גאולה לתפלה ולענין תפלת מעריב שפיר פסקינן לקולא דעבדינן כמר עבד ודעבד כמר עבד דהוא רק דרבנן משא"כ ק"ש דאורייתא וא"כ פרשה ראשונה רק דאורייתא ולכן מפ' רש"י ובקריאת פרשה ראשונה שאם קורא על מטתו יצא יהיה איך שיהיה יוכל לתרץ דבניו של ר"ג היה מתפללי' מעריב מבעוד יום עם ק"ש לאחר תפלת מנחה מיד אלא רק הם סברו לענין ק"ש דאורייתא ע"כ אינו יוצא אלא צריך לחזור ולאמרה בלילה כפירש"י והם לא אמרו דהי' בבית המשתה לכן שאלו על ק"ש ולא על תפלת מעריב כי באמת תפלת מעריב עוד מבעוד יום היה מתפללים טרם שהלכו לבית המשתה כמו שאנו נוהגים וגם ק"ש הי' אמרה רק דעל כרחך צריך לקרות עוד משתחשך ובקריאת פרשה שעל המטה יצא משא"כ בניו של ר"ג שהי' נעורים כל הלילה ושפיר אמרו דלא קראו את שמע היינו ק"ש בזמנה שצריך לקרותה משתחשך ובזה נראה לענ"ד לתרץ תמיהת הטו"ז סי' רל"ה ס"ק ג' שתמה האיך שייך על בניו של ר"ג ששבו לבית המשתה טרם שקראו ק"ש הלא מוכח בגמ' כל העובר וכו' חייב, ולהנ"ל ניחא שטו"ז בס' קודם מפרש הא דאסור להתחיל חצי שעה קודם לא שייך אלא לזמן שהוא עיקר ק"ש שקורא בברכותיה לצאת אבל במה שקורא לרווחא דמילתא דהא מה שכתב בסמוך וכשיגע זיון ק"ש קורא בלא ברכו' בזה אין איסור אכיל' כיון דכבר קרא לא שייך עבר על דברי חכמים עיין בטורי זהב. ובהיות כן יש לי לומר אף שבניו ר"ג קבעו לחוב' לקרותה משתחשך אבל כיון שכבר קראו פעם אחת מבעוד יום שפיר דמותר לאכול תחילה קודם ודוק היטב. ומה שלא עשו סיג לתפלת מעריב אף שכשר כל הלילה יש לומר שזמנה מתחיל מבעוד יום כמוכח פה בתוס' ודרשו ג"כ דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד יש לומר כל מה דמתחיל עוד מבעוד יום בזה לא עשו סיג כי רק מה שמתחיל בלילה צריך לעשות סיג אבל כיון שהתחיל כבר מבעוד יום לכולי האי לא חשו שיפשע והבין. וראיתי בצל"ח שהוא מפרש דלכן לא השאלו על תפלת מעריב כי תפל' מעריב יש לתשלומין בשחרית משא"כ ק"ש אין תשלומין אם כן זה לא שייך לענ"ד ע"פ דברי הב"י דבניו של ר"ג לא היו שוגגין בדבר אלא קרוב למזיד וכמו שביאר הטו"ז ובמזיד ע"כ לא שייך לתשלומין וצ"ע. בעזהי"ת חידושי שחנני סוגי' דפלג המנחה, עמך ה' החסד והסליחה ולעזרתי חושה. תוס' ד"ה ר"ד פלג המנחה ולמעלה וכו' תימא ולא הבנתי מאי מקשה התוספ' הא ר"י בפירוש מפרש בבריי' עד פלג המנחה מפני שתמיד בין הערביים קרב והולך עד פלג המנחה וע"כ סבר דגם תמיד של בין הערביים קרב והולך עד פלג המנחה קטנה וא"כ מזה הטעם אמר עד פלג המנחה דתפלה נגד קרבנות תקנו לברייתא הנ"ל והוא ראיה בשחר קאמר עד ד' שעות משום דעד ד' שעות תמיד של שחר קרב והילך וא"כ מאי מקשה התוס' וכי היכא דפירש בתמיד של שחר שקרב והולך עד ד' שעות כן הפירש בתמיד של בין הערביים שקרב והולך עד פלג המנחה ומאי מקש' התוס' שוב האיר ה' את עיני וראיתי בלחם משנ' פ"ג מהלכות תפלה שהקשה כן. ולענ"ד כל קושי' התוס' הוא רק ע"ז מ"ד דאמר דתפלו' נגד אבות תקנו וא"כ יצחק דתיקן תפלת מנח' לפנות ערב ובשלמא להחכמים הם אמרו עד הערב היינו עד הלילה ומקרי ערב שפיר זה בכלל לפנות ערב אבל לר"י דאמר מפלג המנחה מנא ליה הא דעד עת הזאת מקרי ערב ולא יותר הא יצחק מתפלל לפנות ערב וע"ז תירץ התוס' אף דתפלות אבות תקנו מ"מ סמכי אקרא נמי שנאמר תיכן תפלתי קטורת לפניך וא"כ לכן מתפלל מנחה עד פלג המנחה על הקרבת קטורת אבל לפ"ז הקושיא שייך על מתני' ולא פה ובפרט עיקר תמה מן התוס' וכל הקושי' רק לפי' דתפלות אבות תקנו ומאוד צ"ע. (ויעיין מהרש"א שמפרש קושית התוס' דלא מצינו בזמן פלג המנחה שהקרבו תמיד אבל הקטר' קטורת הי' מאוחר מהקרבה וגם על פירש מהרש"א קשה קושית הלח"מ ועיין לח"מ היטב בפרושו ולענ"ד י"ל רק בערב פלג המנחה עד הקטרת קטורת אבל בשחרי' השיב ר"י עוד קודם הקטרת קטורת ולכן יש לומר בקר' תכון קטורת לפניך משאת כפי מנח' אערב' ודווק' בערב) בעהי"ת סוגיא דשני תפלות, לאל שבחות ותהלות. שם בד"ה ולא אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו ואפי' במזיד וע"כ כוונת התוס' אי בשוגג הרי צריך להשלים במנחה אף אם עכשיו אינו זמן תפלת שחרית מ"מ יוכל להשלים במנחה דמי שלא התפלל שחרית יוכל להשלים במנחה שתים וע"כ כוונת התוספ' שאם ביטל במזיד דאז אין תשלומין ואם עד ועד בכלל אף שביטל במזיד מ"מ עדיין אינו זמן להתפלל שחרית בשעה ד' ומאוד קשה דברי התוס' הזה במי שביטל במזיד עוד הפעם יבטל ולא יתפלל ומה חומרא יש וכי ב"ד כופין אותו להתפלל הלא הוא עובר עיין. והנראה לענ"ד לא על מזיד צריך הנ"מ כי נמי איכא נ"מ בלא מזיד והיינו כמוכח בתוס' לאחר שני תפלות כבר אין לא תשלומין וא"כ יש גם נ"מ בשכח להתפלל מעריב וע"כ צריך בתפלת שחרית להתפלל שני פעמים אבל לא בתפלת מנחה שכבר עברו מעריב ושחרית ולא יוכל בתפלת מנחה להשלים ושפיר איכא חומרא אם מזכיר בשעה ד' אם גם זה בכלל שחרית אזי צריך להתפלל תפלתו עוד הפעם להשלים תמעריב כי כל זמן שחרית יש תשלומין משא"כ אם אינו עד בכלל אם אז מזכיר בשעה ד' שלא להתפלל מעריב כבר עבר זמן שחרית ולא צריך להשלים עוד ואיכא חומרא אי עד ועד בכלל דצריך אז להתפלל להשלים תפלת מעריב ודוק.