ברוך מרדכי חלק ב רמה

נקט שכר תפלה בזמנה וזה שמאחרין ג"כ מקבלין שכר תפלה בזמנה עד חצות יזה שקיבל שכר תפל' לא קתני וככה יובן שכר תפלה בזמנו קתני במתני' אבל גם שכר תפלה יקבל אבל לא שכר תפלה בזמנו ולחומר המילת' פירשתי עד כאן ורוחב לבב בתורה ירחיב. גמרא עבר זמנו בטל קרבנו ילדרוש למיסר השכל לשבת תשובה דרשתי לעמי כיד ה' הטיבה וביארתי על זה היסוד עבר זמנו בטל קרבני שיהי' הבן אדם זרת ונזכר בזרתות למצות ה' ולבל יאחר ויאמר עוד פנאי עוד היום גדול או בכך ושוב ולמחר אעשה אדרבה ישוב ללבבו הזמן קצר הולך ועובר כצל עובר והיום הולך ואיננו ומי ישיבנו ובפרט במצות התשובה להשיב לה' בתשובה שלימה אדרבה ישוב היום שמא ימות למחר ובחטאו יאבד גבר וטוב אם יצר הטוב יגבור. וביארתי בזה פסוקי התורה פרשת נצבים כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא רחוקה היא ממך ולא נפלאת היא ממך לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמימה וכו' כי קרוב הדבר אליך בפיך ובלבבך לעשותה. והנה זה הוא נאמר על מצות התשובה מצוה הזאת היא מצות התשובה להשיב לה' בכל לבבו, ועפ"י גמרא שבת ביארתי שבת דף קנ"ג שוב יום אחד לפני מיתתך וכי אדם יודע מתי ימות אלא אדרב' ישוב היום שמא ימות למחר וכך אמר שלמה בכל עת יהי' בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר וכו'. והנה מוכח מגמרא כך מצות התשובה ישוב היום שמא ימות למחר ויהי' עבר יומו בטל קרבנו מצות התשובה למחר לא יהיה עוד בידו להשוב כי לא המתי' יהללי'. וזה שביאור הקרא כי המצו' הזאת אשר אנכי מצוך "היום" זה מצות התשובה דייקא "היום" הוא ישוב היום ואל ימתין למחר לא רחוקה היא ממך ולא נפלאת היא ממך היום בידך ולא יפה להמתין ולא צריך להמתין לא בשמים ולא מעבר לים היא אלא היום הוא העת דעונה שתוכל להשוב ומונח לפניך כי קרוב אליך הדבר מאוד קרוב אליך הדבר היום היא קרוב אליך הדבר היום שאתה חי וקיים היא קרוב אליך זה היום היא קרוב בפיך ובלבבך רק צריך בפה להתוודות ולב טהור להתחרט ולשוב לעשותו תוכל אתה לעשותו. ואמר אז בקרא שאחריו העדותי בכם היום שתשמרו בתשובה "היום" ולא ידחה למחר החיים והמות נתתי לפניכם לכן תשובו היום שמא ימות למחר כי החיים והמות' שמא ימות למחר נתתי לפניכם ואין אתה יודע מתי יהיה לכן רק היום תשובו ובכן אל תדחו למחר, עוד יש לומר העדותי בכם היום החיים והמות נתתי לפניכם גם ביום הזה ביום אחד שחי בשחרית ועד הערב אנני ובחרת שבחיים היינו להשוב לה' בחיים עוד בו נשמתך ורוחך להשוב אל ה' ואל תדחו למחר ובזה ביארתי פסוק' התורה כי תשא ויעבור ה' אל פניו ויקרא ה"ה אל רחום וחנון וכו' וימהר משה ויקד ארצה וישתחוה ועיין מה שפירשו המפורשים וימהר משה כדי שלא יגמור הקב"ה. ולענ"ד נראה על פי גמרא ראש השנה כ"ה ה' ה' אני ה' קודם שיחטא האדם ואני ה' לאחר שיחטא האדם ובלבד שיעשה תשובה ומוכח מזה ה' ה' שהקב"ה ג"כ אני ה' לאחר שיחטא האדם ורק אם עש' תשוב' ע"ז נאמר "וימהר" משה היינו וימהר משה לעשו' תשוב' היינו הראה בתשוב' הוצרך למהר ולא לדחו' למחר ויקד ארצה וישתחוה הראה לארץ לאדמה כי משם לקח עפר אתה ואל עפר תשוב ושמא ימות למחר בטל כן צריך למהר בתשובה, וביארתי בזה עוד פסוקי התורה פרשת עקב ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם וביארתי על דרך הנ"ל כמאמר שלמה אל תאמר לרעיך לך ושוב ולמחר אתן באשר יש לאל ידך לעשות היינו רעיך ורעי אביך אל תעזוב הוא הקב"ה ה אל תאמר לרעיך היינו מה שציו' לך הקב"ה לך ישוב ולמחר אעשה המצוה אם יש לאל לעשות היום היום לאל של ולמחר אתה איני יודע וזה שאמר הקרא ושמרת את המצוה וכו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם דייקא היינו היום לעשותם ולא לדחות למחר וזה היום קאי יחדיו על לעשותם היינו היום לעשותם ולא לדחות למחר, ובזה יובן הגמ' ערבין דף כ"ב והיינו דאמר ריב"ל אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם ולא למחר לעשותם והבין. ובזה ביארתי למיסר השכל מה שאמר הלל הזקן אם אני אין לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי וביארתי אם אני לא מתעורר עצמי אל התירה ועבודה מי לי עוד הפעם אם אני אין לי אם אני אינו עוסק בתורה מי לי מי יוכל לי ככה לעשות הלא החיוב עלי רמיא לעבוד את ה' וכשאני לעצמי כשאני רק לעצמי לעבוד את ה' ורק מעורר אותי עצמי מה אני הלא צריך אני נמי להטיב אחרינא ואם לא עכשיו אימתי דייקא אם לא תמיד עכשיו מיד ואם אני אומר לך ושוב ולמחר אעשה אימתי שמא ימות למחר ותמיד צריך עכשיו לעשות המצוה וזה למוסר פה עבר יומא בטל קרבנו אם עבר היום ולא עשה מצוה אלא למחר אעשה בטל קרבנו למחר לא יוכל להשלי' יום שעבר ולא עשה מצוה ולא עשה תשוב' בזה היום בטל קרבנו זה היום לא בא לחזרה ע"כ ישוב היום היום לעשותם והבין למוסר השכל. תוס' ד"ה תפלת השחר וכו' ולהכי מקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין משום שהוא תדיר בכל יום עיין צל"ח שהקשה עדיין קשה למה להקדים תפלת ערבית לתפלת המוספין ערבית רשות ומוספין חובה, ולענ"ד יש לתרץ דמתני' קאי למ"ד תפלת אבות תקנו ואף שחרית מנחה מעריב קדמה הרבה לתפלת המוספין כי הג' תפלות הללו אבות תקנו ומוספין רק לאחר זמן כדי אז לקיים ונשלמה פרים שפתינו לכן נקט מוסף באחרונה ובפרט לתי' פ"י וצל"ח לכן התחיל בשחרית משום תפלות אבות תקנו ואברהם תיקן שחרית בוודאי מה שתקנו אבות תנא זה אחר זה. וראיתי בצל"ח שהוא מתרץ לכן לא מקדים תפלת המוספין דלא רצה להפסיק דין מנח' למעריב להורות שאם שכח תפלת המנחה שיוכל להשלימ' במערב אך לפי"ז קשה א"כ מאי קא מבעי בגמרא אי תפלת מנחה יש לה תשלומין בערבית הא ע"כ מוכח דיש לה תשלומין דאל"כ הוה ליה לאקדומי תפלת המוספין קודם מעריב וכמו שהקשה בצל"ח לקמן על מה שרוצה לומר דלכן נקט כל היום משום דמוסף אין לה תשלומין ומנחה יש לה תשלומין, והקש' לפ"ז מאי קמבעי הגמ' א"כ פה קש' מאי קמבעי אך עדיין י"ל כתירוצו דילמא לעולם אין תשלומין ורק מפני שהנך ג' תפלות אבות תקנו לכן נקט בהדדי אבל אי כקושית הצל"ח דערבית רשות ומוספין חובה וא"כ מתני' סבר בוודאי ערבית רשות, ולפי"ז גם תירוצו לא עולה יפה דע"כ בה"ג לא יוכל ללמוד המתניתן תפלת אבות תקנו אם סובר ערבית רשות כי דבר זה אי תפלת ערבית רשות או חובה לענ"ד תליא באידך פלוגתא אם תפלות אבות תקנו או נגד תמידן ואם אמרינן אבות תקנו אז בוודאי לענ"ד תפלת ערבית חובה כמו שחרית ומנחה ומ"ש יעקב משאר אבות אבל אם אמרינן נגד תמידן תקנו בה"ג רק תמיד של שחר ושל ערב חובה משא"כ תפלת מעריב לילה הוא רק נגד איברו שלא נתעכלו מבערב אבל מה נתעכלו ביום לא צריך הלילה ואז שפיר ערבית רק רשות, שיב לאחר כתבי זאת מצאתי כן בפני יהושע והלבנה לי לאורה בלילה פני יהושע כפני לבנה וכן ישר ונכון.