ברוך מרדכי חלק ב רמג

שם דין אם אחד מעשרה ישן אפילו הכי מצטרף עמה' ולהנ"ל קשה איך יתפלל נגד מי שישן הא מוכח בק"ש לא והנה דרך הישנים להפיח א"כ איך שייך לצרף הא בק"ש אסור וגם תפלה לענ"ד עוד יותר חמור מק"ש ומוכח לעיל מינה אמר ר"ה הית' טלית חגורה וכו' עיין ולא די שלא יצרף אלא אפילו איכא עשרה חוץ מי שישן ג"כ אסור להתפלל נגדיו כי דרך הישנים להפיח ויהיה מוכח כטו"ז דע"כ אסור לצרף אבל גם לטו"ז קשה כי משמע אבל איכא עשרה חוץ מהישן מותר להתפלל נגדי ולענ"ד גם זה אסור כהנ"ל ולפירש רש"י דמפרש אבל לק"ש יצא לחוץ ויקרא וא"כ בוודאי מי שישן הא יוכל לנעור משנתו וא"כ להנ"ל בוודאי אסור להתפלל ובפרט מלומר ק"ש כדרך התפלה גם ק"ש בתוכו וצ"ע על הב"י. מתני' זב שרא' קרי ונדה שפלט' שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכן טביל' וכו' דקדקתי במתני' למה לא נקט נמי ובעל קרי שראה זב וא"ת דזה פשיט' מכח כ"ש הא אפילו זב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא בוודאי צריך טבילה א"כ קשה למה נקט גבי נדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה הרי זה כ"ש הוא למה נקט והמשמשת שנאתה נדה הא מוכח בגמרא המשמשת וראתה נדה כבעל קרי שרא' זיבה דמיא ולמה נקט כלל, תו קשה ברישא לא נקט רק זב שראה קרי ובסיפא לגבי דידה נקט נמי והמשמשת ראתה נדה ואי תימא דנקט משום רבותא דר' יהודא לאשמעינן אפילו במשמשת שראתה נדה ר' יהודא פוטר שר אסיק הגמרא מהך לפשוט על ר' יהודא כבעל קרי שראה זיבה דע"כ פוטר א"כ קשה לי למה למנקט גוונא בדידה בנדה ולא נקט מיד גוונ' זב שראה קרי וב"ק שראה זיבה צריך טבילה ור"י פוטר קאי אכולהו. שוב מצאתי קושיא זו בתוס' יו"ט אבל כאשר הקשתי פה עדיין צ"ע:

סליק חידושי פרק שלישי בה' תתהלל נפשי, חושה לעזרתי ד' תשועתי, ותורתך יהי בתוך מעי, גם בפרק הרביעי:

השמטה מפרק זה מה שהבאתי לעיל בגמרא דף י"י ברב יוסף דמתרץ הגמרא אדם חשוב שאני ותמהו כולם על הרי"ף ורא"ש דלא הביא זה התירץ אדם חשוב ונתרצים בזמן הרי"ף ורא"ש לא היה אדם, וקשה לי מאוד מאוד הא הרי"ף וגם הרא"ש מבי' לקמן בפרק אלו דברים באור של בית המדרש הביא הר"ף וגם הרא"ש לא קשי' הא דאיכא אדם חשוב הא דליכ' אדם חשוב וצ"ע:

השמטה על הא דקאמר קול באשה ערוה הקשה לי תלמיד חכם אחד על גמ' לקמן דף כ"ז ע"ב ג' ומשיבן דעתן של אדם קול ומראה וריח ומפרש רש"י קיל של מיני זמר או קול ערב של אשה, והקשה הא קול באשה ערוה, ותו הקשה מדוע מפרש רש"י דווקא קול ערב של אשה הלא יש איש שקולו ערב, והשבתי לו שכוונת רש"י על אשתו אז אינו ערוה כמו שנקט שם מיד ג' דברים מרחיבן דעתו של אדם דירה נאה ואשה נאה וע"כ איירי באשתו, ומה שנקט רש"י קול ערב של אשה יעיין במס' נדה דף ל"א סוף פירקא ע"ב בגמרא שם מפני מה קול של אשה ערב ולא קול של איש זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה עיין רש"י זה ממקום שנברא אדמה וזה מעצם נמשכין בו קולו נשמע עיין היטב וזה שנקט רש"י קול ערב של אשה ונכון:

פרק רביעי מתניתן תפלת השחר עד חצות וכו' כבר עמד הפנ"י והצל"ח מדוע נקט תפלת השחר הלא תמיד ערבין תחילה ומדוע לא מתחיל בתפלת הערב כדכתיב ויהי' ערב וכו' ובדברי תוספו' יו"ט יש יישב ריש פירקא משנה ד' בד"ה מברך שתיים לפניה שם קאמר התוי"ט הכא דאיירי בברכות דלא כתיבי בקרא ניחא לי' למנקט בשחר בריש' כדאשכחן גבי תמיד דכתיב בקרא תחילה בקר אבל ריש פירקן דמיירי בק"ש דקאי אקרא נקט ברישא דערבית יעיין ולפי"ז תפלת השחר דלא כתיב בקרא ובפרט דנגד תמידן תקנו שפיר דנקט שחרית בתחל', אבל שם תמהתי בתמוה רבה על התוי"ט שקאמר לכן נקט שחר מברך שתיים משום דלא כתיב בקרא למה זאת לתרץ מדוע נייד מתירץ הגמרא ריש פרק א' דקא מקשה כזאת ומתרץ תנא פתח בערבית והדר תנא בשחרית עד דקאי בשחרית פירש מילי דשחרית והדר פירש מילי דערבית ולמה לתוספ' יו"ט תירץ אחרינא, ולהנ"ל י"ל לכן מתרץ התוי"ט תירץ אחר כיון בתירוצו ג"כ מתורץ מדוע נקט פה תפלת השחר שחר ברישא ולפי תירץ הגמ' לעיל קשה זאת פה דענין בפני עצמה היא ולכן בחר התוי"ט בתירץ כל היכא דלא כתיב בקרא אז ניח' לי נמי מדוע נקט פה שחר ברישא כדאשכחן גבי תמיד ולא כתיב בקרא, וראיתי פה תפלת השחר ציין התוס' יו"ט עיין פרק קמא משנה ז' וע"כ לזה כיון דלכן נקט פה שחר ברישא כמו שפי' שם וגם מתרץ עצמו דמשום מתניתן פה נקט שם תירץ אחר מאשר איתא בגמרא ודוק היטב. והצל"ח והפנ"י הקשו פה כאלה ותמה אני שלא הביאו התוי"ט דזהו קושית תוי"ט וגם תירץ התוס' יו"ט לעיל עולה יפה אך מה שיש לעיין על תוס' יו"ט פה הו"ל ליישב ככה כי לעיל לא צריך כי כבר שם תירצו בגמרא. והנה גם הפנ"י תירץ משום תמידן וזה הוא תירץ תוס' יו"ט לעיל אך הפנ"י תירץ עוד תפלת אבות תקנו ואברהם תיקן שחרית לכן נקט תחילה שחר וכן תירץ הצל"ח אברהם הוא הראשון ולפי"ז קשה לי מאי מקשה הגמ' לעיל ריש פרק מאמתי אי הכי בשחר מברך שתיים לפני' אם הברכו' לא שייכות לק"ש כמוכח ברשב"א ושייכי לתפלת שחרית הא שחרית אברהם תיקן וצ"ע וצ"ל הגמ' בלא"ה משני שפיר. ולאחר העיון אמרתי להקשות על תירץ פנ"י וצל"ח דלכן נקנו שחר בריש' משום דאברהם תחלה