ברוך מרדכי חלק ב רמב

ידוע שאילו החזנים מה שכופלין התיבות לא משום חסרון כוונה בראשונה עושים כן (דכה"ג ג"כ משתקין אותו או עכ"פ מגונה הוי לדעת הרי"ף ואם כופל תיבה אחת ב"פ הוי לדעת רש"י מגונה ולרי"ף משתקין אותו) אמנם רעתם עוד רבה שכוונת' למצא חן בעיני השומעי' משום כך מכינים עצמם לזה עוד קודם שבת עם הנערי' המשוררים ולוקחים הדברים הקדושים אשר דהמע"ה חברם ברוח הקודש או הדברים אשר יצאו מפי אנשי כנה"ג ברוח קדשם ומשתמשים בהם לצרכם ומשליכים הקדושה לעמקי הקליפות בעוה"ר, וכי יעלה על הדעת שזהו ראוי והגון לפני הקב"ה והשומעים הנהנים מזה ועי"ז החזן עוד מוסיף חטא על פשע בוודאי ראוים לעונש גדול הקב"ה יכפר, וכל זה מבואר בתב"ש שהבאתי ועיין בשו"ת מרן ח"ס ז"ל לאו"ח סי' ר"ה שהביא בדרך לחות שהיצה"ר שהוא מלך זקן וכסיל עומד על ג' רגלי' ואחד הוא על החזנים שיוליכו תפלת ישראל אל מחוץ למחב' (לעמקי הקליפי' ר"ל) ואין להתעקש ולומר דמדנקט הגמרא מודים מודים וכן שמע שמע משמע הא שאר תיבות מותר לכפול דהגמרא נקט הני לרבותא דאר"ג דהיה מקום לומר שמפני שרוצה לקבל עול מלכות שמים בכוונה יהיה מותר לו וכן מודים מודים דהוי גם כן כקבלת עול מלכות שמים קמ"ל דאפילו בהני אסור אמנם בשאר מקומות פשיטא שאסור להכפיל ובפרט במקום שאסור להפסיק ובפרט דידוע כוונת החזנים למה כפלו התיבות רק כדי שימצאו חן וזהו איסור גמור כמ"ש התב"ש ומובן בשכל ג"כ שאין זה תכלית התפלה לבוא לבהכ"נ להנאת עצמו רק כשהחזן מכוין לש"ש אפי' אם נהנים ג"כ מקולו הערב בזה ליכא איסור, אמנם אם עיקר כוונתם לצורך עצמם אין זה בכלל עבודת השי"ת ומי שהולך בשביל זה לבהכ"נ ליהנות מקול החזן ע"ז נאמר מי בקש זאת מידכם חמוס חצרי, ועיין בספר שערי אורה שער ב' מ"ש שם שיותר צריך ליזהר בכוונ' התפלה בחו"ל להעלותה למעלה ובארץ ישראל כי כמה מקטריגים יש על התפלות עד שעולים דרך שער עלייתם דרך ארץ ישראל ומקרא מלא דבר הכתוב כי בא"י היא שער השמים. ואין להאריך מה שכבר האריכו בזה גדולים וקדמונים ע"כ פשוט הדבר שאילו החזני' שכופלין התיבות עונשם כפול ומכופל ר"ל והשומע לדברי חכמים יתרומם ויתהלל השקל בפלס מהולל וה' ישמע לקולו כי יתפלל והנני בזה הד"ש באהבה הכותב בחפזי פק"ק באניהאד אור ליום ד' ר"ח אדר תרס"ד לפ"ק. אליעזר דייטש. ובכן ישמעו ויראו בעלי התפלות אשר ישפכו שיחם לפני ה' שלא לעבור ולכפול התיבות יבינו ויביטו כי הוא איסורא רבה כאשר יצא מפי חכמים חכמי התורה והיסכמו גאונים הזה אשר הבאתי וכל השומע תבוא עליו ברכ' ותפלתו יקובל ברחמי' וברצון וה' הרחמי' יענינו ביום קראינו וכל המוסיף גורע פיגול הוא לא ירצ':

ובדרשה לשבת תשובה ביארתי דכמה פעמים צריך להגביה בקול תפלתו כדי שישמעו גם אחרינא והנה בעלי פיוטים מרמזים על תשובה ותפלה וצדקה צום קול ממון והנה תפלה הוא קול והכי מוכח בגמרא השמיע קולו בשעת תפלתו הרי זה מקטני אמנה ואיך נקט על תפלה קול. וביארתי תפלה הוא תפלת שמונה עשרה זה צריך בלחש שם עומד לפני מלך כמוכח רש"י וגמרא פה ברכות סוף העמוד ובדף כ"ה אמר רב הונא היתה טליתו חגורה לו על מתניו מותר לקרות ק"ש תנ"ה אבל לתפלה עד שיכסה את לבו ופירש רש"י צריך הוא להראות עצמו כעומד לפני המלך ולעמוד באימה אבל ק"ש אינו מדבר לפני המלך. אבל באמת תפלו' רחמים ותחנונים אשר בו מתפלל שיקבל ה' תשובתו השיבנו ה' אליך ונשובה זה יתפלל בקול כדי שישמעו חבירו וממנו ילמדו כולם יעמדו ומשמיעים ביראה יחד בקול דברי אלהים חיים. וביארתי ע"ד זה לכוין הפסוק שובה ישראל עד ה' אלקי' כי כשלתך בעונך קחו עמכם דברים ושובה אל ה' והנה ביארתי עיקר התשו' רחמנא לבי בעי לב טהר מתחרט על עונותיו ידאוג על פשעיו ולבבו יבין ושב וירפא לו ולא צריך שום דבר לדבר אלא מחשבה טהורה לב טהור ברא לי אלהים אמר דוד אבל צריך עדיין לזעוק בקול דובר ואומר זועק בקול ומתפלל בווידי וחרטה יען שהוא גרם גם להחטיא אחרינא כמה פעמים אם אדם עושה עבירה גם חבירו ילמוד ממנו והנה אם הוא היחטא אחרינא צריך גם לעשות פעול' טובה לישר גם אחרינא על כן צריך תשובה ותפלה וקול וזעקה כדי שיבין גם חבירו וישמע קולו ושב גם הוא, וזה שקאמר שובה ישראל עד ה' היינו שאתה ישראל כל אחד בעצמו יבין וישיב אל ה' באין אומר ואין דברים סני ה' יודע מחשבות ובוחן לבבות לפניו גלוי כל הנסתרות אבל כי כשלת בעונך שאתה כשלת גם אחרונים בעונותיך והיחטא את הרבים קחו עמכם דברים ושובה אל ה' דייקא צריך דברים כדי שישמע גם חבירך ושב ואז ושובה אל ה' כולכם גם אתה גם חבירך והבין. ובזה ביארתי משנה עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר דייקי עבירות שרק בין אדם למקום שאתה לא היחטא את חבירך יוה"כ מכפר אבל עבירו' שבין אדם לחבירו שאתה גרמת גם לחטוא את חבירך אי יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו דהיינו שהוא צרך לרצות את חבירו היינו שיהי' חבירו רצוי לפני המקום בלי חטא וצריך לישר את חבירו כי אם חבירו בענין הזה אז הוא גורם מה לו בתשובתו כי ביום הזה יכפר עליכם דייקי לטהר אתכם כולכם מכל חטאתיכם דייקי אותך וגם חבירך מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והוא יודע מחשבות שאתה גרמת לכן צריך גם אתה לישר את חבירך, ודרשתי למוסר השכל ואף שהוא נוטה מדרך הפשט כי הפשט הפשוט הוא כאשר מפרש רש"י שם ולזה לדעת תשובה ותפלה דייקא אם בעת התשובה מתפלל שתפלתו הוא תפלת תשובה מתפלל דואג וזועק על חטאתו ע"ז שפיר הרוח תפלה קול שם צריך קול כדי ששמיע גם חבירו וגם הוא ישוב מעון ושב כולכם חיים לפני ה':

דף כ"ה ור"ח אמר אסור לקרות ק"ש וכו' דכתיב כל עצמותיו תאמרנה ה' מי כמוך ובזה ביארתי דברי קהלת סוף דבר את אלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם והיינו ככה יובן את אלהים ירא ומצותיו שמור ודע כי זה כל אדם המצוה שיעשה האדם כל אדם בכלל כל איברים של אדם בכלל המצוה הוא ונ"מ פהנ"ל פה רב חסדא. עוד ביותר שמעתי לפרש פסוק הנ"ל והיינו כל בן אדם ישתבח במעלות באותו ענין שיש בו המעלה למשל אם הוא מנגן טוב בידים יאמר לו שיש לו יד טוב אם הוא חכם יאמר לו שיש לו ראש טוב וכן כיוצא בזה בכל אותו אבר אשר בו יעשה מעלתו באותו אבר ישובח אבל יראת ה' ומצות ה' כמוכח פה כל עצמותיו תאמרנה ובמצוה כל האברים בכל וכולם משובחי' וזה את אלהים ירא ומצותיו שמור כי זה כל אדה דייקי גזה משובח כל האדם מכף רגל ועד ראש והבין. בעי מיניה רב ששת ריח רע שאין לו עיקר וכו' אמר להו וכו' דהוי גני והני גרס רש"י ואעפ"י שדרך הישנים להפיח ומסיק הנ"מ בדברי תורה ומהך גמרא יהיה מוכח דלא כדעת ב"י בסי' נ"ח סק"ו שהובא