ברוך מרדכי חלק ב רלט

רבינו יצחק דקתני בברייתא להדיא ואשתו בצדו דאסור ה"ה אחר נמי דאסור כמוכח ברא"ש דר' יצחק פוסק כן וא"כ קשה לסברת שמואל דאשתו קיל טפי מאחר א"כ למה לא אשמעינן ברייתא יותר רבותא אפילו באחר דאסור כקושית ביאור מרדכי וע"כ צריך לומר ברייתא הא קמ"ל שאשתו קיל מאחר אלא דחולק הוא לענין דיעבד ולכן נקט דווקא אשתו באשתו רק לכתחילה אסור ולכן נקט אשתו בצדו לא יקרא ק"ש ולא נקט אחר אלא באחר אפילו בדיעבד אסור ולכן נקט אשתו לאשמעינן דבאשתו בדיעבד מותר כוח' דהתירא. ולפי"ז יש נ"מ לדינא אם גרסינן רק ואשתו בצידו אמרינן בדיעבד ע"כ מותר ובאחר אפי' בדיעבד אסור אבל אם נקט בברייתא בניו ובני ביתו ואשתו בכלל זה ואיירי באחר ובאשתו ונקט אף עפ"כ בחדא ברייתא רק לשון לכתחילה אמרינן אחר נמי לכתחילה אסור ולא דיעבד והא הנ"מ לדינא ודוק היטב. או שיש לומר הנ"מ לדינא לתרץ קושית ביאור מרדכי וזכור אלה ליעקב אעפ"כ שתמהתי לעיל על דבריו אבל אעפ"כ יקרים המה בדברי הזה לומר מילתא אף על רש"י לא שייך לומר כן כאשר ביארתי אבל פה יש לומר בפשיטות דהנה הישועו' יעקב מתרץ קושי' מג"א שהקשה אם בבת י"א שנה בלאו הכי אסור לשכוב אצל אביה משום ערוה א"כ למה לאשמעינן בברייתא בבני ביתו דצריך טלית מפסקת תיפוק לי' בלאו הכי אסור לשכוב עמהן ומתרץ דנ"מ בדיעבד אם שכב עמהן וקרא אז אפי' בדיעבד לא יצא וצריך לקרות עוד הפעם ואם לא אשמעי' איסור ק"ש הו"א אף דאסור לשכוב ביחד משום איסו ערוה אבל אם עבר ושכב ביחד וקורא ק"ש הוא דיצא קמ"ל דלא יצא וזה נקט אני מדבריו היקרים והיינו באמת לגירסת הרא"ש דגירס' משובשת הוא קשה כהנ"ל. וצריך לתרץ את אלה ולומר ע"כ זאת מוכח אם גרסינן בזה הברייתא היה ישן במטה ובני ביתו במטה לא יקרא ק"ש ואף כפירש רש"י בני ביתו אשתו בכלל אבל עדיין האמת שגם הכוונה על בנותיו ולכן נקט בני ביתו דשם בכלל אשתו ובנותיו דאל"כ הו"ל למנקט ובניו ואשתו עמי ולמה נקט בני ביתו אלא ע"כ להכי נקט משום דבבני ביתו אשתו וגם בנותיו בכלל וא"כ קשה למה לא נקט אשתו ולמה נקט בני ביתו ואי דרוצה לאשמעינן גם בנותיו בכלל הא בנותיו בלאו הכי אסור משום איסור ערוה וע"כ צריך לומר משום ק"ש אפילו דיעבד אסור ומוכח דאפי' דיעבד אסור משא"כ אם רק נקט בברייתא ואשתו בצידו ונקט לישנ' דלכתחיל' אז רק הפי' כפשוטו לא יקר' לכתחיל' ועם אשתו רשאי לשכוב וא"כ רק האיסור משום ק"ש ושפיר דאשמעינן ככתיב להדיא לכתחילה לא יקרא ק"ש אבל בדיעבד מותר ושפיר איכא נ"מ גדולה לדינא דאנן נקטינן כגירסת הרא"ש דברייתא שם בקידושין משובשת היא וחדא נינהו עם פה לענין ק"ש וקשה קושי' מג"א הנ"ל וצריך לאסיק כתירץ ישועת יעקב וא"כ איכא נ"מ גדולה אם גרסינן בברייתא דפסקינן כוותי' בניו ובני ביתו ואשתו בכלל בני ביתו אז מוכח גם דיעבד אסור ואם גרסינן כגירסת רבינו יוסף אז רק אמרינן לכתחיל' אסור אבל לא דיעבד וזה הוא להלכתא ודוק היטב חזור בה והפוך בה וה' הרחמים יורנו נפלאות מתורתו הקדושה ויאיר עינינו וחכמינו עד זקנה ועד שיבה אל תעזבינו, ובדברי היקרים של ביאור מרדכי הרחבתי ועינתי וזכותו זכות ביאור מרדכי וזכות המרדכי יגן עלי על מרדכי הקטן מעתה ועד עולם. גמרא אמר רב ששת שער באשה ערוה שנאמר כי שעריך כעדר העיזים וכוונת רב ששת כמו שפירש רש"י על קולך ערב מדשבח לה קרא בגוה ש"מ תאוה היא וכן פה הפירש מדשבח קרא בגוה ש"מ תאוה היא, ועיין בתשובת חתם סופר לאורח חיים סי' ל"ו שמפרש ששיבח בה הקרא בשני דרכים א' ששערה יפה כעדר העיזים שנית שיבחה אותן השערות היפות המיפות אותה אם היה מגולים מ"מ מתכסה הם מבעד לצמתך שמלבד כובע שעל ראשה עוד יש לה צמת בגד המצצם השער שלא יבצבץ לחוץ עיין היטב. ולפי"ז שער היא ערוה שהרי הכתיב שיבחה שמ"מ מכסה הם ולפ"ז פה לא צריך רש"י לפרש כמו שמפרש על קולך ערבו ולענ"ד יש ג"כ לפרש על קולך ערב ומראך נאוה ככה כי אם שיש לה קול ערב אל תדבר בקול כי אם ע"י מראה היינו שמראה רק ברמז היינו שמרמז רק מה שרוצה בדיבור קל והיינו ומראך נאוה אעפ"כ שקולו ערב אעפ"כ ונראך נאוה מה שרק מרמז ע"י מראה היא נאוה וזה נאה לה שרק מדבר ע"י רמז וזה רק במראה ולא בקול והבין. ובהדי זה אכתוב דברי ידידות בענין שער באשה אשר נשאלתי אחד מיושבי גלילותי לברר לו איסור הזה כדת והלכה ויהיה פה חקוק בספרי לעשות ככה. בעה"י באשמורת הבוקר לסדר וירא תרל"ז עש"ק פה אסאנפא יע"א. רב שלומים להמד בחורים דב' החתן תמים בר אבוהון כבוד הקצין כ"ד משה פאשקוס נ"י בכפר ראוואזד מיושבי סביבותי אשר שאל אתמול ומני בתומ' ויראתו לבאר לו דין ודת של שער באש' ערו' שואל כהלכ' למען לעשו' ככה להבין מקור הלכה, הנני אהובי להשיב שלחו דבר בעה"י ותחילה אמור לו שאל אביך ויגדך והוא בית אביו הצדיק ז"ל שם ירא' ושם ימצא אמו היקרה וכל אחותיו הנשואי' תור' חסד על ראשם צנועו' ועומדים ביראת אלהים חיים מכוסה שער ראשם כדת וכהלכה ובוודאי גם ידידי אשר ממלא מקום אביו ובית אביו הצדיק ז"ל יחזיק במדות אבותיו שמע בני מוסר אביך ועל תיטוש תורת אמך. ורגיל אני לפרש ולומר הנסתרו' לה' אלקינו והנגלו' לנו ולבנינו לעשות ככל דברי התורה הזאת וביארתי אף שטעמי המצות מכוסים ועמוקים ואף המפורש אינו נגלה ויש בהם סודות נוראות ונפלאות אשר קשה לבוא בחדרי המטמנו' אבל עשיית המצו' כאשר צריך לעשות דרך המצוה זאת גלוי לנו כאשר קיבל איש מפי איש כאשר למדו לנו אבותינו ועשייה גלוי לנו כאשר לפנינו שלחן ערוך דת והלכה לעשו' ככה, וזה הנסתרו' לה' אלהינו היינו הנסתר בהמצוה סודות נוראו' ונפלאו' לה' אלהונו זה רק לה' ולא לנו אבל הנגלות לנו ולבנינו היינו מה שנגלה לנו ולבנינו הוא לעשות ככל דברי התורה הזאת העשייה איך לעשות המצוה זאת נגלה לנו איך לעשות ואיך לשמור חוקי אלהים זה לפנינו ערוך מלא בירך והבין. ובכן אהובי הנגלות לנו לבנינו ולבנותינו אשר כדת משה נכנסו לחופה לכסה שער ראשם לעשות ככל דברי התורה הזאת מאת אבותינו מסורה בידינו ואובתינו חכמינו אסרו איסור גדול בזה ובכן לעשות בלתי סור ימין ושמאל. ואחר כל אלה הנני לברר מקור הלכה כשמלה פרושה ויהי' ה' עמנו לעשות ככל דברי התורה גמרא והלכה. והנה אהובי ידידי אשר למד היטב חמישה חומשי תורה עם פירש רש"י ויוצק מים חיים על ידי אביו התורני ז"ל ומבדיל בין חיים למתים ע"י איש יקר רוח חכם בתורה וברש"י מאוד נעלה מו"ה יצחק אריה הירשבערג נ"י, הנה בילתי ספק ידוע לו פירש רש"י בפרשת נשא פרשה ה' פסוק י"ח והעמיד הכהן את האשה פני ה' ופרוע את ראשה הביא רש"י ספרי סותר