ברוך מרדכי חלק ב רלז

לזה מו"ה רב חסדא ופה לגבי ק"ש סובר רב חסדא דק"ש כבר אסור לקרות מג' שנים רום אחד ואילך אלא ע"כ מוכח מרב חסדא דק"ש חמור פה מאיסור ייחד ערוה ושם בקידושין וקשה להרא"ש דסובר דענין אחד הוא. אך הרא"ש לשיטתו ניח' דהנה הרא"ש הובא בקידושין שם דגירסא משובשת הוא דהא דנקט קטנה בת ט' שנים קשיא דלא מצינו בשום מקום גבי תינוקת בת ט' שנים, ונראה דגירסא משובשת הוא ובפרק מי שמתו גבי קיש קתני וכו' עד כמה תינוקת בת ג' שנים רום אחד תינוק בן ג' שנים ויום אחד איכא דאמרי תינוקת בת אחת שנה ויום אחד ותינוק בן י"ב שנה רום אחד ולדבריו הגירס' בקידושין כמו בברכו' ובקידושין נמי הגירסא עד ג' שנים ויום אחד לרב אסי ובאיכא דאמרי דגירסא תינוקת עד י"א שנה ותינוק עד י"ב שנה וענין אחד להם עם פה ורב חסדא שפיר קאי אשלפניו דמודה באינו בושה עד ג' שנים ויום אחד ודא ודא אחת הוא וניחא. עוד ביותר מרוח להרא"ש המעיין פה סוגיא ברכות בהרא"ש שהיה לו הגירס' אמר רב חסדא תינוקת בת אחת עשרה שנה וכו' תינוק בן שתים עשרה ויום אחד וע"כ היה לו הגירסא דרב חסדא ככה סובר פה והיינו משום דהרא"ש הבין נמי דרב חסדא שם בקדושין אשלפניו ממש אאיכא דאמרי ולהרא"ש הגירס' שם באיכא דאמרי כמו פה תינוקת בת י"א שנה ותינוק בן י"ב שנה וע"כ שפיר דרב חסדא קאי אשלפניו דמר' לאיכא דאמרי באינו בושה לאיכא דאמרי שם והכי נמי קאמר כן רב חסדא וחדא נינהו עם פה. אבל בכל אלה ראיתי בהרא"ש הגירסא שלא כסדרן פה בברכות גרס רק אמר רב חסדא תינוקת בת אחת עשרה וכו' ולא גרס כלל איכא דאמרי ושם בקידושין הביא הרא"ש תחילה תינוקת בת ג' וכו' ואז בשם איכא דאמרי תינוקת בת אחת עשר ולא הביא כלל זה בשם רב חסדא ופה בברכות הביא רק אופן אחת בשם רב חסדא וצריך עיון, וצריך לומר דהרא"ש היה סובר דאיכא דאמרי פלגינן אליבא דרב חסדא איכ' דאמרי דהכי אמר רב חסדא וגם זה דוחק. אבל לאחר כל אלה לגירס' הרא"ש שגירס' משובשת היא הרא"ש לשיטתו שפיר יוכל לפרש דדין אחד להם והכא לגבי ק"ש והתם לגבי ייחד ערוה יוכל דחדא נינהו וא"כ להרא"ש שפיר הקשה המג"א איך שייך לאסור משום איסור ק"ש באב עם בתו ושפיר מקש' ועוד דאם היה אסור לישן אצלו בקירב הבשר א"כ מה פריך לומר בנות אסורו' משום ק"ש הא בלא"ה אסור לישן משום קירוב בשר וזה אלה קשה רק להרא"ש. אבל לפי גירסת רש"י בברכות פה ושם בקדושין דרש"י גרס שם להדיא בקידושין תינוקת בת ט' שנים וי"א בת ט' שנים וי"א שהביא שערות אבל קודם לכן שומא ותינוק בן י"ב שנה ר"א היגדל ואח"כ סיים רש"י וללשנא בתרא הוי שומא עד בת שתים עשר' שנה ויום אחד וע"כ חזינא לרש"י היה הגירסא נכון כאשר לפנינו ובאמת הא דהקשה הרא"ש דלא מצינו תינוקת בת ט' שנים כבר הקשה במקנה דאינו מובן דהא מצינו גם בתינוקת שיעור השערות כשהיא בת ט' שנים דהא ברייתא דלעיל דף מ"ז ע"ב דאוקמינהו בנדה דף מ"ב בתינוקת עיין היטב וא"כ לכשר בוודאי היה הגירסא נכונה וגם פה בברכו' גרס רש"י כאשר לפנינו לרב חסדא בת שלשה ובן ט' וללישנא בת י"א ובן י"ב והנה ע"כ סובר רש"י דק"ש חמורה מאיסור ייחד והכא לגבי ק"ש חמורה משם בקידושין ובכן נמי ניחא רב חסדא שם באיסור ייחד מודה דלכל הפחות בת ט' ופה סבירא דלגבי ק"ש חמור ומבת ג' יום אחד כבר אינו רשאי לקרות אצלה ק"ש. ומצאתי תנא דמסייע הוא המקנה שמעי ומדקדק ברש"י שם בקידושין ברש"י ד"ה זה וזה וכו' מפרש בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא הנה בברכות דף כ"ד גבי ק"ש דאם היה בניו ובני ביתו קטנים מותר ועד כמה אמר רב חסדא בתינוקת בת ג' שנים ויום אחד וכו' א"ד תינוקת בת י"א ותינוק בן י"ב אידי ואידי עד כדי שדים נכונה ופירש רש"י שם בד"ה בת י"א זמן שהן באות לכלל שערות עכ"ל נראה דפירש כן לפי הענין דהתם ליכא לפרושי דאידי ואידי קאי על תינוקת לבד ועל שני הלשונות דתינוקת בת שלש בוודאי לא שייך סמנים בפחות מבת ט' ובשמעתין לא רצה לפרש דקאי שערך צמח על תינוק דהכא הזמן הוא בן י"ג שנה לא שייך בו כדי שיהיה דהיינו אף שאין בו איסור כיון שהוא ראוי להיות בו שתי שערות דהא קיי"ל במס' נדה דאפילו אין בו שערות חיישינן שמא נשרו וע"כ פירש דקאי על תינוקת דבתינוק' שפיר שייך ואעפ"י שיודע שאין בו סימן דשדים נכונים אפ"ה כיון שבאו לכלל ראוי להיות שדים נכונים והנה לפי גירסת רש"י משמע דק"ש חמורה מאיסור ייחד עכ"ל במקנה, הרי גם הוא היחלט דדעת רש"י ע"כ ק"ש חמורה מאיסור ייחד, ולע"ד בוודאי כן צריך לומר לשיטת רש"י אשר הביא הגירסא בפירוש אות לאות כאשר הובא בגמ' קידושין וא"כ שם קל ביותר בין למ"ד ראשון ובין לאיכ' דאמרי מהכא כאשר ביארנו דשם למ"ד ראשון בקטנה עד ט' שנים ובקטן עד י"א שנה ובאיכ' דאמרי בקטנה עד י"ב שנים ובקטן עד י"ג שנה ופה בברכות למ"ד ראשון בקטנה עד שלש שנים ובקטן עד ט' ואיכ' דאמרי בקטנה עד י"א שנה ובקטן עד י"ב שנים כן ברור כאשר הי' הגירסא לרש"י עיין היטב. ולפי"ז לרש"י לא קשה כלל קושית מג"א שהקשה אייך לומר לומר בברייתא דהוא איסור' משום ק"ש הא בלאו הכי אסור לשכוב בנותיהן אצל אביהן משום איסור ערוה זה אינו לגירסת רש"י דרש"י סובר כגירסת הגמרא נכון אשר לפנינו וא"כ ק"ש חמור ביותר דאם מצד טעמא דאיסור ערוה לרב חסדא רק אסור עד ט' שנים ומצד ק"ש כבר אסור יותר מג' שנים ויום אחד ואז עוד מותר מצד ערוה ולאיכא דאמרי לענין ערוה מוכח בגמרא רק אסור בתינוקת מבת י"ב שנים ואילך ופה לענין ק"ש כבר אסור לקרות ק"ש מבת י"א ואילך דאז עדיין מותר לשכוב עמה משום ערוה ומשום ק"ש אסור ולא קשה כלל קושית מג"א לגירסת הגמרא אשר לפנינו וכאשר הוא גירסת רש"י כביארנו לנכון ועיין בב"י בטור א"ע סי' נ"א שהובא כן היא גירס' רש"י ורי"ף עיין שם היטב והמג"א דמקשה הוא מקשה רק להלכתא אליבא דטור א"ע דפסק להדיא לגבי ערוה דאסור בבת י"א שנה ואם כבר נאסר ע"כ קשה א"כ למה קאמר הברייתא בנות הלא בלאו הכי אסור מי"א שנה וע"כ להטור היה הגירסא כאשר הובא ברא"ש בקידושין דגירסא משובשת היא וכך נקט הטור ועיין שם בב"י לרש"י ולרי"ף היה הגירסא שם כל י"ב שנה ובקטן י"ג שנה רק להרא"ש הגירסא משובשת וא"כ להטור שפיר מקשה המג"א. אבל כאשר גרס רש"י לפנינו לא קשה כלל כאשר ביארנו לנכון, ולפי"ז דברי ישוע' יעקב נדחן ממקומן לרש"י לא קשה כלל האיך שייך לאשמעינן בניו בבנותיו הא בלאו הכי אסור לשכוב אצל אביהן משום איסור ערוה זה אינו אצל אביהן משום איסור ערוה רק אסור למ"ד ראשון עד ט' שנים וללשון אחרון שם עד י"ב שנים אבל לענין ק"ש כבר אסור למ"ד ראשון מג' שנים ולא"ד מי"א שנים ועדיין ליכא איסור ייחד ערוה עד י"ב שנים