ברוך מרדכי חלק ב רלד

דמפסיק בין בניו ובין בני ביתו אלא ע"כ דלא איירי דווקא דהוא שוכב באמצע אלא הוא שוכב מן הצד ואם כן שפיר דמקשה הגמרא אבל יש לומר דעדיין סגי בטלית אחד מפסיק והוא חוזר נמי פניו חתר בחד צד ובחד צד צריך טלית מפסיק אבל גם זה דוחק בה"ג דא"כ הי"ל לומר נמי דצריך חזרת פנים וטלית מפסיק. אבל הקושיא עדיין במקומה דטלית מפסיק לאו דווקא חד טלית אלא קמ"ל פה אינו גוונא כי אם בטלית מפסקת וה"ה גם מצד זה וגם מצד זה טלית מפסיק צריך וזה טלית מפסיק ביניהן תמיד בכל לד ביניהן כדרך צריך טלית מפסיק ועדיין צ"ע אלא ע"כ זה מדוייק מאלה דדווקא פנים לפנים דאסור אבל פנים נגד אחור מותר ואפשר מזה דייק רש"י דנקט ומפרש דווקא פנים נגד פנים אסור ועדיין צריך עיין הלא רוב הפוסקים ס"ל בפנים נגד אחור נמי אסור ובפרט לפירש מג"א דדווקא באחריים זה לזה מותר וצ"ע והן אמת פרקדן נמי אסור כמוכח לעיל בדברי רב יוסף פרקדן אסור לקרות ק"ש וגם בפנים למטה ואחור למעלה לענ"ד לאו אורח עראי למיקרא ק"ש. ואף מלשון הבריי' ככה משמע דנקט דווקא שנים שישנים במטה אחת זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ומשמע אבל יותר משנים אם המה שלשה כבר לא שייך דכל אחד יחזור פניו וקורא כי לאמצע עכ"פ צריך להיות פנים מול אחור ולא שייך דיקרא אלא זה בחזרת פנים וזה בחזרת פנים ולכן דווקא שנים ולא יותר. אך לאחר העיון אמינא דבר חדתי ואמרתי להיפך מהך דנקט זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא אדרבה מוכח בחזרת פנים של אחד די ואף אי פנים מול אחור נמי רשאי רק פנים נגד פנים אסור מדקאמר זה יחזור פניו ויקרא ק"ש וזה יחזור פניו ויקר' ק"ש הול"ל ככה זה יחזור וזה יחזור פניו ויקרא ק"ש למה לחלק בנתיים אלא ע"כ דדי בחזרת פנים של אחד מהן אז כבר יוכל לקרות ק"ש והיינו זה יחזור פניו ויקרא ק"ש אם זה מחזיר פניו יקרא ק"ש כל א' מהן וגם זה יחזור ויקרא ק"ש כל היכא דאיכא אחד דמחזיר יקרא היינו כמו דקתני או זה יחזור פניו או זה יחזור פניו יקרא ק"ש. והנראה לענ"ד לומר דהנה כבר הקשה במגן גבורי' אם איירי זה שנים שישנים במטה אחת דזה יחזור פניו וזה יחזור פניו וקורא דאוקמ' רב יוסף באשתו האיך שייך זה יחזור וקורא הא אשתו פטור מק"ש נשים פטורות ולא שייך בה"ג כלל לחייב עצמו בק"ש וכבר הבאתי לעיל ומשני דחזרת פנים לחוד סגי א"כ כל מי שמחזיר פניו או האשה שפיר קורא ותרוי' קאי על איש הקורא עיין וגם הוא פירש כן זה יחזור פניו וקורא דקאי על אחד דקורא וסגי בחזרת פנים לחוד ואפשר נמי לומר בגמרא מהו שזה יחזור פניו ויקרא היינו אם זה יחזור פניו דיוכל לקרות וזה יחזור פניו או שזה יחזור פניו דיוכל לקרות גם על אותו אחד היינו כל אחד יוכל לקרות בחזירת פנים אחת. ולחדודי יש לומר הוא השיב לו זאת א"ל הכי אמר שמואל אפילו אשתו עמו היינו הכי אמר שמואל בזה הלשון באשתו עמו זה מחזור פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא וא"כ איך שייך באשתו לומר זה הלשון זה מחזיר וקורא וזה מחזיר וקורא הא נשים פטורות מק"ש אלא ע"כ כוונתו כתירץ מגן גבורים דקורא קאי על בעל אלא סגי בחרת פנים אחד לחודא שהוא מחזיר פניו או שהיא מחזרת פניה ויוכל הבעל לומר ק"ש. ומאוד צדקו רש"י בפירושו שמפרש אפילו אשתו עמו שישזור פניו דייקא בהחזרת פנים לחוד דכל זמן שהם פונים פנים נגד פנים אזי פשיטא ליה דאסור דווקא אז אסור אבל מהך מדוייק כיון דאמר בזה הלשון ואפילו אשתו עמו זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ע"כ דכולהו רק על בעל קאי ובחזר' פנים לחוד סגי או שהוא חוזר פניו או שהיא חוזרת פניה ונכון. ומעתה הקשה רב יוסף אשתו ולא מבעי אחר דבאחר נמי הדין כן דבחזרת פנים לחוד סגי אדרבה אשתו כגופו והנה די באשתו כיון דהיא כגופו סגי בחזרת פנים לחוד אבל אחר לאו כגופו וצריך דווקא חזרת פנים תרווייהו ולא סגי בזה יחזור פניו וקורא וזה יחזור פניו וקורא אלא זה וזה צריך לחזור וקורא, על זה הקשה הגמ' מיתבי שנים שישנים במטה אחת זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ותני' אחריתא הישן במטה ובניו ובני ביהו בצדו הרי זה לא יקרא ק"ש אלא א"כ הית' טלית מפסקת ביניהם ובאלי מתורץ קושיא שלי שהקשתי דילמא פה איירי בשלשה דווקא בניו ובני ביתו והוא באמצע אז ע"כ לא שייך דיחזור פנים אבל בשנים שפיר נקט זה יחזור פניו וקורא הא כבר הוכחנו כיון דנקט זה מחזיר פניו וקורא תה מחזיר פניו וקורא ע"כ מדוייק בחזרת פנים לחוד סגי דאל"כ הו"ל למנקט זה מחזיר פניו תה מחזיר וקורא אלא ע"כ דדי בחזרת פנים של אחד מהם וא"כ עדיין קשה הברייתא הישן במטה ובניו ובני ביתו וכו' וא"ת הא בשלשה והוא באמצע אינו רק גוונא כי אם חזרת פנים לחוד אבל פנים מול אחור צריך להיות הא ע"כ מהך ברייתא דשנים שישנים דדי בחזרת פנים לחוד ושפיר מקשה בחזרת פנים לחוד גם בשלשה שייך וע"כ ראינו דלא מהני דצריך טלית מפסקת, על זה מתרץ לר"י לא קשיא הא באשתו הא באחר דייקא הא באשתו הא דנקט דדי בחזרת פנים לחוד באשתו דאשתו כגופו וכפירש רש"י וליכא הרהר כולה האי אף דאיכא נמי הרהר אלא כולה האי ליכא ובחזרת פנים לחוד סגי אבל הא באחר ע"כ צריך דווקא להיות בחזרת פניהם תרווייהו פנים מול פנים ופנים מול אחור נמי אסור ולפי"ז כיון באחד בה"ג אסור א"כ שפיר בישן במטה ובניו ובני ביתו בצידו לא יקרא ק"ש דהוא באמצע וע"כ לא יוכל לקרות דלא שייך דלא יהיה פנים מול אחור ורק צריך טלית מפסקת ביניהן אבל לשמואל דלא מחלק בין אשתו לאחר קשה ועל זה קאמר הגמרא אמר לך שמואל לרב יוסף מי ניחא והא תניא היה ישן במטה ובניו ובני ביתו במטה לא יקרא ק"ש וכו' ובני ביתו ע"כ אשתו בכלל ביתו וא"כ ע"כ דאיירי באשתו מצד אחד ובניו מצד אחד והוא שוכב באמצע והא באשתו מודה רב יוסף דסגי בפנים מול אחור וא"כ שפיר דיוכל לקרות הבעל ק"ש בניו פונים מול חוץ והוא הבעל פונה פניו מול אשתו ואשתו נמי פונה פניה מול חוץ והוא פונה מול ערפה בה"ג באשה שריא וא"כ קשה למה צריך טלית מפסקת אלא ע"כ מאי אית לך למימר אשתו לרב יוסף תנאי הוא ויש לומר תנאי הוא בזה מחולקי, תנאי אם באשתו נמי צריך דווקא זה מחזיר פניו לחוץ וגם האשה מחזיר פניה לחוץ ולא סגי אם הבעל מחזיר פנים או האשה יחזיר פניה אלא פני הבעל מול עורף אשה נמי אסור לקרות בזה תנאי הוא חד תנא סובר אשתו כאחר לענין זה כי היכ' באחר צריך דווקא אחוריהן זה מול זה כן באשה נמי ולפיכך זה הברייתא דקתני גם באשתו טלית מפסקת בבניו ואשתו בצדו איירי כתנאי הזה דגם באשתו הבעל מול אחור באשתו אסור לקרות וא"כ לא שייך דיקרא ק"ש וזה דקתני בשנים שישנים דזה מחזיר פניו דגם סגי בחזרת האשה פניה לחוד זה