ברוך מרדכי חלק ב רל

גופא לא צריך עיבוד כלל וכלל ואביי דמתרץ רק מתרץ נפשיה כסברת בעל מלחמות דעכ"פ מוכח דרשב"ג דסובר דצריך עיבוד לשמן ע"כ סובר הזמנה מילתא היא כדעת רש"י ושפיר אביי כרשב"ג דהזמנה מילתא ותנא הכי כוותי' כמוכח בבעל מלחמות ודוק היטב. ודע דהנמוקי יוסף זהיר בלשונו הטהור הדק היטב דנקט וז"ל בסהנדרין כל מה דאמרינן הכא הזמנה דמשמשין אבל הזמנה דגוף הדבר עצמו מהני כגון עיבוד עור הקציצה של תפלין ועיבוד הקלף עצמה אי עבדינן לשמה אסור להשתמש בהן חול בהך הזמנה גרידותא דל"ש ספרים ול"ש תפלין ומזוזות צריכין עיבוד לשמה אבל רצועות של תפלין דמשמשי נינהו לא בעי עיבוד לשמה עיין. והנה הא דנקט אי עבדינן לשמה אסור להשתמש בהן חול בהך הזמנה גרידותא ונראה דע"כ הוכיח לפרש כן דרק אסור להשתמש בהן חול אבל להוריד מקדושה חמורה לקדוש' קלה בגוף הקדוש' כשאי דאל"כ אם אמרינן גם כן בגוף קדושה דאסור להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה יהיה מאוד קשה גמרא מנחות ל"ד אהך דאם אין לו תפלין של יד ויש לו שני תפלין של ראש שטולה עור על אחד מהן והקשו הגמ' מהך דקתני מתפלין של ראש אין עושין של יד דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ומשני דאיירי בחדתי והקשה הגמרא ולמ"ד הזמנה מילת' הוא דאתניי' עלייהו מעיקרא עכ"ל, ולהנ"ל קשה לי לפי דברי נמ"י דבתים מקרי גוף קדושה א"כ בהך כ"ע מודה דהזמנה מילתא הוא א"כ קשה מאי מתרץ הגמרא בחדתי ניחא ודווקא לאביי קשה הא גם בלא אביי קשה הא בבתי' כ"ע מודה דגוף קדושה הזמנה מילתא היא אלא ע"כ היקדם הנמוקי יוסף בדבריו דווקא הזמנה מילתא לענין תשמיש של חול אסור אבל להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה רשאי וא"כ שפיר פה במנחות דהוי רק להוריד מק"ח לק"ק רשאי שפיר ניחא ורק לאביי מקשה. והנה כבר הקשה בביאור מרדכי דגם לאביי קשה מאי מקשה הגמ' לאביי דילמא אביי רק סובר הזמנה מילתא להשתמש בהן חול אבל להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה באמת מותר וכן הקשה בעבודת הגרשוני סי' ס"ה ועבודת הגרשוני דייק מהך דאף לענין להוריד מקדושה חמורה נמי אמרינן הזמנה מילתא. וראיתי בספר ישועות יעקב אורח סימן ל"ב סק"י שהביא בתשובה הארכתי בזה ע"ד קלף שנתכבד לשם ס"ת אם מותר לכתוב עליו תפלין הנה הרב"י סתם כאן דמותר לכתוב עליו תפלין ואף גוף הקדושה ס"ל ה"מ היינו לענין לכתוב עליו דבר חול אבל לענין ק"ק מותר לכתוב אף שהזמנ' לק"ח וטעם הדבר נראה לי דלענין לכתוב עליו דבר חול מקרי הורדה מקדושתו דע"ע הי' הקלף מעבד לשם ס"ת דיש בו מקצת קדוש' ועתה יכתוב עליו דבר חול משא"כ כשכותב עליו תפלין אין זה הורד' דפשיטה דתפלין עצמו יש בהן קדושה יותר מן קלף שנתעבד לשם ספר תורה דהרי עד עתה לא היה רק קלף ועתה הרי הן תפלין שנכתב בקדושה וזה ברור ובזה אמרתי ליישב מה שהקשה בעבודת הגרשוני סימן ס"ה והביא ראי' דאף לענין להוריד מקדושה חמורה לקלה ה"מ והא דקאמר בש"ס מנחות אהך דאם אין לו וכו' ויש לו שני תפלין של ראש שטולה עור וכו' והא אין מורידן מקדושה חמורה ומשני דאיירי בחדתי ולאביי דאמר ה"מ דאתני עלייהו מעיקרא מבואר מזה דאף לענין להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה ג"כ אמרינן הזמנה מילתא היא, ולפמ"ש אתי שפיר דשם שכבר נגמרה התפלין של ראש אלא שעדיין לא הניח אותן וכשעושין אותן של יד מוריד אותן מקדושה אבל בזה שכתב תפלין על קלף המעובד לשם ס"ת מעלה אותן מקדושה קלה לקדושה חמורה אלא שהן עומדין לכתוב עליהן ס"ת דקדושתו חמורה בזה אמרינן דהזמנה לא הוי כאילו כבר כתב אלא שהקלף אין לו רק כקדושת קלף המעובד לשם ס"ת ותפלין שכבר כתבו קדשן יותר מקלף אין זה הורידה מקדושתו עיין היטב עכ"ל. ולענ"ד לפי"ז יהי' קשה הנמוקי יוסף דסובר בתים מקרי גוף קדושה וכאשר הבאתי פה תנמ"י וכתב להדיא כגון עיבוד עור הקציצת של תפלין ועור הקלף עצמו אי עבדינן לשמה אסור להשתמש בהן והרי דסובר דעור הקציצה היינו הבתים דמקרי גוף קדושה ואעפ"כ גם בבתים של תפלין היחלט דרק להשתמש בהן חול אסור אבל מקדושה חמורה לקדושה קלה מותר הרי להדיא דסובר אף בתפלין דווקא תשמיש חול אסור ולדעת ישועת יעקב בתפלין אף להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה מקרי הורדה לסברת הנ"ל ולדעת נמוקי יוסף מוכח דלא כישועת יעקב. ולדעת הנמוקי יוסף מאוד קשה דהוא ע"כ מחלק גם בגוף קדושה דווקא תשמיש של חול אסור ומפרש להדיא גם בבתים דמקרי גוף קדושה דווקא תשמיש של חול אסור והרי ע"כ מוכח הכא דאל"כ קשה למה הקשה דווקא לאביי כהנ"ל אלא ע"כ צריך לומר דווקא להשתמש בהן חול אסור וגם בבתי' להוריד' מותר ובחדתי להוריד מותר ולפ"ז לדעת המ"י קשה כיון דע"כ סובר זה א"כ קשה מאי מקשה הגמרא לאביי אף אי סובר הזמנה מילתא דווקא לתשמיש חול אבל לא להוריד ומאוד צ"ע. ועיין בה"ג מהך דע"כ אף להוריד מקדושה חמורה לק"ק אמרינן הזמנה מילתא יהיה קשה לדעת הנמוקי יוסף דע"כ הוא דייק מהך מדהקשה רק לאביי דע"כ להוריד מקדושה חמורה לק"ק לא אמרינן ה"מ. וע"כ צריך לתרץ לענ"ד תירוצו של ביאור מרדכי וזה יהיה עולה גם לדעת הנמוקי יוסף ומרדכי דורש טוב וז"ל של הביאור מרדכי ויש לומר וודאי לדידן דס"ל הזמנה לאו מילתא ולא ילפינן מע"ע כדהוי ס"ל לאביי אלא לרב' דילפינן ממשמשי ע"ז דלא נאסרו בהזמנה ורק בגוף קדושה ילפינן מע"ע לכן אמרינן כיון דחזינן דהתורה הותרה אע"ג דאזמיני היכא דאינו גוף קדושה ה"ה גבי גוף קדושה על כ"פ לענין הורדה הזמנה ל"מ הוא דלא גרע הורדה מגוף ק"ח לק"ק מהוצאה לחול בתשמישין אבל לאביי דיליף מע"ע דאף תשמישי קדושה יאסרו בהזמנה ולא יליף מידי ממשמשי ע"א לדידי כמו דלא מחלק בין גוף קדושה לתשמישי קדושה כן לדידי כמו דמצינו הזמנה מילתא הרי שלא להוציא לחולין ה"ה שלא להורידו דלא מחלקין בסברא באיסורא דאוריי' אם אין ראיה להתיר הזמנה בשאר מילי ומכ"ש די"ל כיון דלאביי הזמנה מילתא בתשמישי קדושה דן מיניה גוף קדושה דאפילו להוריד הזמנה מילתא היא והתם בתפלין של ראש הוי גוף קדושה עיין עכ"ל הטור. הנה לדעת הראשון של ביאור מרדכי באנו לנידון אשר לפנינו הסוגיא הזה אשר פה אתנו ברכות בעזרת המקבץ נדחות ועושה ישועות ונפלאות. הביאור מרדכי היחלט לאביי כמו דלא מחלק בין גוף קדושה לתשמישי קדושה נמי לאביי הזמנה מילתא אפי' שלא להוריד מקדושה חמורה לקדושי קלה אפילו בתשמישי קדושה דלא מחלקין בסברא דאו' וא"כ לפי"ז פה בסוגיא שלפנינו דקאמר הגמרא ולאביי דאמר הזמנא מילתא הוא אזמני אע"ג דלא צר ביה צר ביה אי אזמני אסור אי לא אזמני לא, והנה יש לי ספק בסודרא דתפלין דאזמני לתפלין דאסור למיצר בי' זוזי מאי הדין אי רשאי למיצר ביה מזוזה דתפלין קדושתן חמורה ממזוזה כמוכח בב"י פה סי' ל"ב ואם כן לדעת ביאור מרדכי וכאשר מוכח לאביי אם אמרינן הזמנה