ברוך מרדכי חלק ב רכט

ג"כ אם עבדו לא צריך לעבדו לשמן וקשה מאוד וצ"ע ועל הכסף משנה שם הלכה ט"ו תמהתי לכאורה עיין ד"ה העור שמתפיל בו וכתב פרק נגמר הדין ת"ר ציפן זהב וכו' עור בהמה טהורה כשרות אף עפ"י שלא עבדן לשמן רשב"ג אומר וכו' ופסק כת"ק וקשה מאוד אם רבינו פסק כת"ק למה פסק דאין צריך עיבוד כלל הלא הת"ק רק אמר דאין צריך עיבד לשמה ואי הת"ק סבר דאין צריך עיבוד כלל הלא א"כ הו"ל דלא צריך אעפ"י שלא עבדן כלל ומדלא אמר הכי ש"מ דת"ק סובר דעכ"פ עיבוד בעי וא"כ איך קאמר הכ"מ דפסק כת"ק וע"כ צריך לומר כאשר ביארתי וכסברת ב"י דכל טעמא דת"ק הוא דלא צריך עיבוד לשמן משום דלא צריך עיבוד כלל וזה גופא קמ"ל כיון דלא צריך עיבוד א"כ גם אם עיבוד שלא לשמן לא אכפת לנו אבל א"כ קשה האיך מוכח לע"ז דתנאי בהזמנה דילמא טעמא דת"ק משום דהוא סובר דלא צריך עיבוד כלל ומאוד צריך עיון. ובאמת בעין משפט לא ציין כלל על הא דאמר בגמרא אעפ"י שלא עיבדו לשמן לא ציין רמב"ם רק ש"ע סי' כ"ז וע"כ כוונתו דהרמב"ם באמת לא אמר דינו של הת"ק כי הת"ק אמר דלא צריך עיבדן לשמן והרמב"ם סובר דלא צריך עיבוד כלל וזה אינו כאשר בגמרא לכן לא ציין רמב"ם אבל הכ"מ מפרש דרמב"ם ע"כ כת"ק וא"כ קשה כהנ"ל. ולחומר המילתא אמינא אנא לדעת התוס' דאביי דהקשה לו מהך דאומן דראינו דהזמנה לאו מילתא הוא יש לומר הוא סובר כתנאי אנא דאמרי ה"ט דרשב"ג דצריך עיבוד לשמה משום דסובר הזמנה ל"מ וה"ט דת"ק דסובר אעפ"י שלא עיבדן לשמן מהאי טעמ' דהוא סובר דהזמנה מילתא הוא ולא צריך עיבוד לשמן אבל עיבוד בעי דאל"ת הו"ל לומר דלא צריך עיבוד כלל כן סובר אביי לתרץ דנפשי אבל באמת לדידן דפסקינן כרבא הזמנה לאו מילתא הוא יש לומר באמת גם ת"ק יוכל ללמוד הזמנה לאו מילתא וטעמא דת"ק הוא דלא בעי עיבוד כלל וזה דעת הרמב"ם וכאשר יורה לנו הדרך בית יוסף בדק הבית שמור וקיים וה' יאיר עינינו בתורתו הקדושה בשתי ידים. מצאתי בבעל מלחמות ה' פרק ראשון סוכה שכ' דקיימ"ל כת"ק דעור טלאי אינו צריך עיבוד לשמן אפילו עיבוד לעצמו אין צריך דאפילו רשב"ג לא מצריך ליה אלא משום דלעבד מעשה בגופא לשמן ולאו עיבוד דהא לא מקום כתיבה הוא דלבעי עיבוד כל דהוא דלית ליה לשמן לא צריך כלום עיין. ולענ"ד א"כ יהיה קשה מדוע לא נקטו הת"ק דלא צריך עיבוד כלל כאשר הקשתי לעיל וע"כ צריך לומר כאשר ביארתי דכל טעמא דלא צריך עיבוד הוא משום טעמא דלא צריך עיבוד לשמן לבעל המלחמות אבל לדידי אף עפ"כ מסברא כאשר ביארתי וכאשר מוכח בב"י להרמב"ם דה"ט דלא צריך עיבוד לשמן משום דלא צריך עיבוד כלל ולא יהיה גרע ללא עבדו לשמן ללא עיבדו כלל כמוכח במחצית השקל וכן יוכל לומר ואביי סובר דע"כ מוכח דהזמנה מילתא הוא מת"ק דאל"כ דלא סגי בהזמנה היה צריך להיות עיבוד לעשו' בזה לשמן דלעבוד ביה מעשה גופא לשמן או יש לומר כאשר פירשתי דאביי סובר דע"כ בעי עיבוד דא"כ הו' לי לומר דלא בעי כלל עיבוד. וכן ראיתי בבעל מלחמות שגם הוא מפרש בדרך אחר דהא דאמרינן בפרק נגמר הדין תנאי הוא אביי הוא דאמרי ולא תנאי הוא ת"ק ורשב"ג אלא אדלעיל קאי דמותיב בגמרא עליה דאביי ופריך תנאי הוא דר"ש ב"ג איכא דקאי כוותיה דקבעי רשב"ג עיבוד לשמה וכו' ולת"ק באמת נמי הזמנה מילתא הוא והא דלא בעי משום דאפשר להן בהזמנה אחריתא עיין והרי לומד מאלה דלא צריך להיות תנאי פליגי אלא אביי לנפשי סובר כן דע"כ איירי חד תנא דקאי כוותי' ודוק היטב, הנה דעת הנמוקי יוסף בסנהדרין דבתים צריכים עיבוד לשמן וטעמא מפורש והובא במג"א סימן מ"ב ס"ק ו' דמודה רבא בגוף הקדושה הזמנה מילתא וקציצה היינו הבתים מקרי גוף קדושה ולכן צריך עיבוד לשמה אבל רצועות של תפלין דרק משמשי נינהו בהם אין צריך עיבוד לשמן כי בתשמישי קדושה הזמנה לאו מילתא, והנה כבר הוכיח המג"א וכן מוכח דהנמוקי יוסף ע"כ ס"ל כדעת רש"י דאם הזמנה לא מילתא לא צריך עיבוד לשמה כיון דנקט הרצועות הואיל וגבייהו הזמנה לאו מילתא לכך לא בעי עיבוד לשמה ע"כ כרש"י ס"ל דלדעת ר"ת אדרבה הסברא להיפך דאי הזמנה לאו מילתא לא סגי בהזמנה ובעי עיבוד לשמה אלא ע"כ כרש"י ס"ל וכן מוכח במחצית השקל שם ומעתה הקש' המחצית השקל. וכן ראיתי להקשות בביאור מרדכי א"כ לדעת הנמ"י דבתים מקרי גוף קדושה ובגוף קדושה הזמנה מילתא א"כ מ"ט דת"ק דסובר דלא צריך לעבוד לשמן הא בתים גופא קדושה ובהם כ"ע מודה דהזמנה מילת' הוא וא"כ כיון דהזמנה מילתא הא צריך עיבוד לשמן לדעת רש"י ומאוד קשה וכל אחד וא' מתרצים כפתור ופרח בחריפות. ולענ"ד הקלושה נראה לתרץ בפשיטות עפ"י דעת בעל מלחמות ה' ר"פ סוכה שם בסוכה לך לשם חובך דקאמר דלית הלכת' כרשב"ג ההיא דאמר בפרק נ"ה תנאי הוא אביי דאמר כן ולאו תנאי היא ת"ק ורשב"ג אלא אדלעיל קאי דמותיב בגמרא עלי' דאביי מדתניא עשה לת"ק וכו' ולת"ק נמי הזמנה מילתא הוא והא דלא בעי עיבוד משום דאפשר להו בהזמנ' אחרית' לאחר עיבוד אלא בהא פליגי מר סבר בעינן כל עשיותיו לשמה ומר סבר בחדא סני אם כן טעמא דת"ק משום דלית להו לשמן בתפלין כלל אפילו בכתיבה וכיוצה בזה תנא הוא חד ברייתא דתיובתא וחד בריי' דאידך בפרק ב' ביצה וכן בפרק כל כתבי הקודש וכן הרב' עיין היטב. ולפי"ז ספיר מתורץ הנמוקי יוסף דיוכל לומר לת"ק לא בעי עיבוד לשמה ואף בגוף קדוש' לכ"ע הזמנה מילתא וגם שהבתים הם גוף קדושה והא דסובר הת"ק דלא בעי עיבוד לשמה היינו טעמא כמבואר בבעל מלחמות שהבאתי דטעמא דת"ק דסובר דסגי בהזמנה אחריתא אחר העיבוד וסובר דלא בעי כל עשי' לשמה או דסובר דלא צריך כלל לשמן אף הכתיבה דבוודאי גוף קדוש' היא וזה טעמ' דת"ק ואביי רק מתרץ נפשיה דע"כ רשב"ג דסובר דבעי עיבוד לשמן ע"כ סובר הזמנה מילתא הוא לדעת רש"י ואנא דאמרי כר"ש ב"ג ודוק היטב וברור לתרץ כן הנמוקי יוסף ובכן שפיר להלכה פסק הנמוקי יוסף דכתיבה בעינן לשמה וגם כל עשיותיו ופסק דגוף קדושה בעינן לשמה שפיר בגוף קדושה כיון דהזמנה מילתא היא פסקינן דבעי עיבוד לשמן כרשב"ג ודוק היטב ודלא כת"ק דסובר גם כתיב' לא בעי לשמה ונכון חזור בה והפוך בה. וגם כאשר ביארתי לעיל אמרתי היטב לתרץ דעת הנמוקי יוסף דאמרתי וביארתי להרמב"ם ה"ט דמשום דלא בעי עיבוד כלל בבתים לכן לא צריך עיבוד לשמה והוא תירץ ב"י בשם בדק הבית וא"כ יש לומר גם לדעת רש"י כן אם גם הזמנה מילתא היא וצריך עיבוד לשמה אבל לת"ק סובר דלא צריך עיבוד כלל בוודאי דלא צריך עיבוד לשמה כי לא יהיה גרע מלא עיבדו כלל כמוכח מחצית השקל, והנ' שפיר יש לקיים ולומר גם ת"ק מודה בגוף קדושה הזמנה מילתא ובתים מקרי גוף קדושה והא דלא צריך עיבוד לשמן משום דבבתים