ברוך מרדכי חלק ב ריז

זבח רשעים תועבה ומה שיש לענ"ד לומר זבח רשעים תחילה בקרא איירי בקרבן ממש שהקריב הרשע קרבן כמו שפירש רש"י דקאי על בלעם ובלק וזה בלתי ספק אם רשעים המה בוודאי גוזלין וחומסין ונהנין בלא ברכה דהוי כאלו גוזל להקב"ה כמוכח פרק כיצד מברכין ובוודאי מעות גזילה בידם וכוונתו על זה רשעים דהוי גזל בעולה ששונא הקב"ה גזל בעולה כי המה בוודאי בידם ממון שאינו שלהם כו אומדים ומתאוים לשאינו שלהם וע"כ כוונת הפייטן גם מה שיש להם אינו שלהם והיה הקרבן מצוה הבא בעבירה זה הוא תועבת ה' כיון דרשעים הם הוה גזל בעולה. אבל בקרא אחרינא קמ"ל זבח רשעים תועבי היינו תפלה שהיא במקום קרבן דנגד תמידן תקנו בהאי תפלה אינו מעורב רשעת אין בהם לא גזל ולא גניבה אלא כיון דרשע הוא במילי דעלמ' ורשע שהתפלל תפלתי תועבה, וכן הכא אף בהאי תפלה הוא מתפלל כהוגן אבל כיון דלא בדק המקום שהתפלל שיהי' נקי וטהור מקרי רשע ותפלתו תועב' היא וזה שהביא קרא אחרון דמקרא הראשון הייתי אומר דטעמא כסבר' התוס' דע"י הרשע מביא קרבן והוי גזל בעולה לכן תועבת ה' אבל מקרא יתירה אשמעינן זבח רשעי' תועב' אף שבתפל' זה שהוא מתפלל אינו משום רשעתו אלא בלא רשעתו ג"כ הי' יוכל להתפלל אבל מ"מ מקרי רשע יען שלא בדק והוי אף עפ"כ תפלתו תועבה, ובזה אפשר ליישב הלשון אעפ"י שהתפלל תפלתו תועבה מה שייך אעפ"י כבר הזכרתי שהיא קושית סמיכת חכמים ולהנ"ל ניחא אעפ"י שהתפלל היינו הוא רק התפלל ובתפלה הזה אינו גורם שלכן התפלל משום שהוא רשע והיינו אעפ"י שהתפלל בלאו הכי אם היה נקי וטהור גם כן רק התפלל ובהדי תפלה זה לא מעורב הרשע כי לא מהני מקום שאינו נקיה שיוכל בזה ביותר להתפלל אעפ"כ תפלתו תועבה שרשע הוא שלא בדק וזבח רשעי' תועב' ודוק היטב. ולכן הביא חכמת שלמה פעמים מקרא יתירה אשמעינן אעפ"י בזה אינו מעורב רשעתו בזה היינו תפלה ואם אינו רשע ג"כ בוודאי הי' יוכל להתפלל כן אעפ"כ כיון דרשע הוא זבחו תועבה היינו תפלתו תועבה. ובפשוטי יש לומר אם גם קאי על זבח ממש בקרא המאוחר כוונת שלמה מקרא ראשון היינו אם הרשע הביא קרבן ברשע בגזל שע"ז הגזל מביא הקרבן וכסברת התוס' שהבאתי וקרא אחרונה קמ"ל מיתורא שעוד הפעם זבח רשעים תועבה היינו אם הביא מממון מכסף שלו ובהדי קרבן זה אינו גזל בי מסיפא דקרא משמע כן שנקוט אף כי בזימנות יביאני היינו אף פשיטא אם מביא בזימות היינו בגזל משמע רישא דלא במזימות ואעפ"כ כיון דרשע הוא תועבה, ובכן הביא קרא אחרונה כי גם בתפלה לא מחמת שאינו נקי הוא תפלתו כי גם אם היה נקי ע"כ היה יוכל להתפלל אבל אעפ"כ כיון דרשע הוא שלא בדק תפלתו תועבה כמו זבח קרבן אעפ"י שאינו מביא מגזל אבל כיון דרשע הוא הוי תועב' ודוק היטב וקרא הראשון איירי באמת אם הביא בגזיל' שיש בידו וזה זבח רשעים כוונתו על שמביא מגזל הוא תועבת ה'. ובענין הזה כתבתי לידידי חביבי כנפשי שדרכו לשאול דבר הלכה מגדול הדור הזה הוא כבוד הרב הגאון המפורסם בקי נפלא לו ששה סדרים מסודרים צבא מלא ספרא כבוד מו"ה דוד ניימאנן נ"י רב"ד ק"ק פרעסבורג צדיק כתמר יפרח. וזה לשונו הטהור מה שהשיב לי בעזהי"ת מוש"ק ער"ח שבט תרס"ה לפ"ק. שלמא רבה לגברא רבה ה"ה ידידי חביבי כנפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבושם חריף ובקי צדיק ונקי כש"ת מו"ה מרדכי פריד נ"י אב"ד ק"ק מארטיענסבערג והגליל יע"א. מכתב כבוד קדשו קבלתי באהבה וע"ד הקושיא שהקשה אדם קשה כברזל הדר"ג נ"י בגמ' ברכות כ"ב לחומר הקושיא נלע"ד עפ"י הגמרא חולין דף ח' ע"ב חדא בחטאת וחדא בעולה שיש סברא לכאן ולכאן ולשתי הסברות כיון החכם שלא בן חיובא בין נדבה וניחא קצת למאי שהקשה הדר"ג נ"י על כפילת הדברים גופא וגם מה שהקשה למה מביא קרא אחרונ' ולא המוקדם תירוץ הדר"ג נ"י יפה עפ"י פירש"י דקאי על קרבנות בלעם ובלק ודברי רש"י הם ממדרש ילקוט שמעוני ולענ"ד הוא מוכרע משום דכתיב שם תועבת ה' דשייך יותר גבי קרבן דרחמנא לבא בעי וידוע אם לעקול ואם לעקלקלות אבל הקרא האחרון דלא כתיב ביה ה' קאי על תפלה שלא במקום הראוי שהוא דבר גלוי וידוע גם לבני אדם. והנה חותם בכל מיני חותמי ברכות והצלחות ושובע שמחות כאוהבו נפשו הנשאה ונפש ידידו מכבדו הנאמן ה"ק דוד ניימאנן שפתים יושק ונישק דברים נכוחים. ועוד היה לי שעשועי אורייתא בזה הענין עם כבוד ידידי ורב חביבי תלמוד חכם מופלג חריף ובקי והוא כזבולון בצאתו וכיששכר באוהלו באוהל תורה והרב תורה ומרבה חכמה כבוד מו"ה יצחק בנימין שעכטער נ"י מק"ק יראים קאמארן יע"א. וזה לשונו היקר רב שלום לכבוד אהובי הרב הגאון חריף ובקי עצום צדיק נשגב מרבה שלום כבוד מו"ה מרדכי פריד נ"י אב"ד ק"ק מארטיענס- בערג יע"א. מכתב מעכת"ג נ"י הגיעני וכו' וכו' ובוא בקיצור להשיב על מה דהקשה במס' ברכות כ"ב וכו' והדבר באמת צריך יושב ואמרתי דלעיל דף ט"ו אמר החכם זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו זה קאי בין אדם למקום ה' בוחן לבבות ויודע מחשבות אבל בן אדם לא יודע להבחין כוונת האדם ורק מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו והכא בברכו' קאי בבן אדם שהתפלל במקום שאינו נקי כמו שכתב תוספ' ד"ה זבח רשעים ועיין ברבינו יונה פה שהרבה ראיו' דאיירי כהאי גוונ' והמתפלל בה"ג מוכח ונראה שהוא כמתפלל ואינו זהיר בעבודת ה' וכה"ג הוה תפלתו תועבה כמו לא תאכלו כל תועבה דהוה מתועב בעיני הבריות וצריך להתפלל פעם אחרת משא"כ דבר המתועב רק בעיני המקום אין אנו יודעים מאומה ושם נאמר תועבת ה' משא"כ כה"ג הוי תועבה המוסכם בעיני הרואין אנו אמרינן לזה שיתפלל עוד הפעם וע"כ כמו שפירש התוספו' דראינו שהוא עשה המרד שלא בדק תחילה. וה' יברך למעכ"ת נ"י בכל עוז ויתן לו רב כח והצלחה כאות נפשו ונפש ידידו ה"ק יצחק בנימין שעכטער וחן חן לו. ובא הכתוב השלישי בן קדושים בחירי רצתה נפשי תלמידי חביבי לדבר בזה הענין בחר כאחים חכו ממתכים, המופלג צורבא מרבנן חריף ושנון כבוד מו"ה שמואל סופר נ"י בן הגאון הקדוש מו"ה שמעון סופר נ"י אב"ד ק"ק יראים ערלויא. וכתב לי לתרץ קושיתי הזה וקאמר דקרא הראשון איירי דעומד ברשעו וכוונתו ג"כ שלא לשם שמים כפירש רש"י בלעם ובלק זה הוא תועבת ה' ואם כן אין להביא ראי' על תפלה כי בתפלה ע"כ כוונתו לשם שמים רק הוא רשע דלא בדק, לכן הביא קרא