ברוך מרדכי חלק ב רטז

ראשון שאול כשר ואם כן אז אינו דומה לקרבן כלחם משנה וממילא ג"כ מצוה הב"ע לא שייך ללמוד מקרבן דאינו דומה. ולפי"ז מאוד ניחא דלכאורה הקשתי בגמ' ואמרו לכם להוציא את הגזל תינח קודם יאוש אבל לאחר יאוש דקני ביאוש לפי דעת הגמרא פה דלאחר יאוש מקרי לכם וקני ומקרי שלו איך קאמר בגמ' סתם לכם להוציא את הגזל תינח קודם יאוש אבל לאחר יאוש דקני ביאוש ע"כ מקרי לכם ומגמרא משמע בין לפני יאוש בין לאחר יאוש דנקט סתם להוצי' את הגזול והוא תמיה רבה, ולהנ"ל מאוד נעלה באמת לאחר יאוש אף דקני מ"מ הוה מצוה הב"ע ואמר מה"ט דגזל דומי' דפיסח בין וכו' וה"ט משום מהב"ע אך אם ביו"ט הראשון הי' שאול מותר אז הי' אינו דומה לקרבן אז גם מהב"ע לא יוכל ללמוד מקרבן דאינו דומה כדברי לח"מ תה שקאמר הגמ' לכם להוציא את השאול ואת הגזול היינו כיון שלכם הוציא את השאול דאינו יוצא ביו"ט ראשון א"כ דומה הוא לקרבן וממילא הוצא נמי את הגזול אז גזל אסור משום מהב"ע אפילו לאחר היאוש דהא בהא תליא ואף לאחר יאוש דמיקרי גזל לכם אף עפ"כ כיון דלכם ממעט את השאול דלא יוצא ממילא נמי ממעט את הגזול דלא יוצא והיינו משום מהב"ע וע"כ צריך טעמא דמצוה הבא בעבירה כי לאחר היאוש מקרי לכם ודוק היטב כי כפתור ופרח. ובאלה ישבתי את הרש"י במתניתן דמפ' גזל פסול דכתיב לכם משלכם וקשה הלא טעמא הוא משום מצוה הבא בעבירה דמצד לכם יהי' רק פסול ביו"ט ראשון כקושי' הגמ' ולהנ"ל יפה כיון רש"י דצריך זה מצד לכם משלכם דשאול פסול אז ממיל' דומ' לקרבן ושייך מצוה הבא בעבירה ואי לאו לכם אז שאול כשר ולא הוה דומיא דקרבן הידוק היטב. ומעתה אבוא לחדושי ידידי החרי"ף נ"י מה שכתב דקדק שלו למה לנו עוד קרא אני ה' שונא הלא כבר מוכח מצוה הבא בעבירה מהך קרא והבאתם את הגזל וכו' יפה דקדק ותירוצו הוא מתוק שמקרא אני ד' וכו' רוצה דגם בדרבנן מצוה הב"ע אסור וסברתו נכון הקב"ה רוצה שיברח מן הגזל א"כ גם בדרבנן יבריח ואז יהי' סגולה טובה דיבריח מגזל לגמרי ורוצה לתלות בזה פלוגתא דשמואל והאריך בזה ליישב תמיהת על רש"י והיא דבר נחמד ראוי לאומרה ובאמת תמיהתו הוא תמוה גדולה למה לרש"י לפרש קמ"ל בה"ג מדוע לא מפרש בפשיטות קמ"ל אף אי קנה מהב"ע הוא אף לאחר הקנין כן משמע מגמ' לעיל, אבל אהובי נ"י לא על רש"י לדקדק כי אם על הגמרא ומדוע לא מקשה ידידי על הגמרא אימא סתם גזילה יאוש בעלים הוא למה זה הי"ל לומר אבל גזל לאחר יאוש הא קניא ביאוש וכדדי דמי ומתני' סתם נקט ומשמע בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ובפרט דנקט דומיא דיבש דאין לו תקנה רש"י מפ' רק כוונת הגמ' של ר"ה כיון הגמרא שקאמר אימא סתם גזילה יאוש בעלים הוא אבל על הגמ' קשה דהול"ל כהנ"ל כאשר אני דקדקתי אלא דהגמרא לא לר"ה כיון אם כן גם בקמ"ל לא לזה כיון ועל הגמ' רק קשה כאשר דקדקתי, ותי' ידידי כ"ת נ"י עולה יפה גם על גמ' ליישב דלשמואל קאי ושמואל לא דרש הדרש כן כיון דסובר בדרבנן לא אמרינן מהב"ע, אך אני אוהב משפט ומשפטים אדבר אם באמת כוונת שמואל דלאחר שקנה ביאוש לא הוה מצוה הבא בעבירה אם כן איך נקט סתם במתני' גזל פסול הא לאחר היאוש אינו פסול ודווקא נקט דומיא דיבש דאין לו תקנ' אך באמת לשמואל נמי קשה קושי' הגמרא קא פסק ותני וצריך זאת ליישב וממילא דברי ידידי נמי מיושב. אך לאחר העיון האיך ידענו דשמואל לא דרש זה הדרש משום דבדרבנן אינו שייך מהב"ע הא לפ"ז יוכל מיד לדרוש שונא גזל על דאורייתא ואם כן למה לנו עוד קרא הא יש טובא גוונא ליישב, ובשיט' י"ל דקרא טובא אתי אפילו על גזל גוי כדי שיבריח מן הגזל גם גזל גוי אסור ואינו יוצא, והארכתי קצת בזה ואין ידי משגת לכתוב מכח חולשת ידים, ה' יחזקנו לבריאה תמימה למען תורתו ועבודתו, והנה דבריו אף עפ"כ נחמדים ויקרים כמותו ירבה בישראל והנני אוה"נ בלב ונפש ומכבדו ה"ק מרדכי בהגאון מהר"ם פריד זצוק"ל. ולזכר אהבה לידידי וחביבי הרב הגאון המופלג תלמוד חכם גדול כבוד מו"ה יצחק שוויינער נ"י ראש ב"ד ותופס ישיבה בק"ק טאפאלטשאן יע"א, אביא פה מה שהשיב לי במכתב ידידות ופלפולא בזה העיון וזה לשונו היקר, בין גאולה לגאולה, יצמיח צדקה ותהלה, על ראש אהובי וידיד נפשי הרב דגאון חריף ובקי ראשו כתם פז גן הדסים בנן של קדושים כש"ת מו"ה מרדכי פריד נ"י אב"ד דק"ק מארטיעסבערג והגלילות יע"א בעל מחבר ספר "ברוך מרדכי". קבלתי מכתב קדשו ושמחתי מאוד לראות שלומו ושלום תורתו ובפרט שרוצה לדפוס חלק שני מספרו ברוך מרדכי וה' הטוב יברכו מעשיהו ויפיצו מעינותיו חוצה ויגדיל תורה ויאדיר, ומה שבדק לן מר וחונן דבריו מדוע בדרבנן אינו אומרה מצוה הב"ע מ"ש גבי רבא פה דאמרינן זבח רשעים תועבה ותפלה הוא דרבנן. נלע"ד הקלישה דרבא אתיא לשיטתו דהנה ר"פ הגוזל ס"ל לאביי דר"א ב"י ס"ל שינוי אינו קונה דס"ל גבי חלה טחנה ולישה ואפאה אין זה מברך אלא מנעץ ורבא שם חולק דלכן הוא מנעץ משום מהב"ע וכתב תוס' בשם ר"י דלאחר יאוש שינוי לא הוה כלל מצוה הבא בעבירה ע"כ קשה מהך דרבא ומתרץ דרבא ס"ל להזכיר ש"ש ולברך הברכ' שאני ואביי חולק וט"ל כיון דשינוי קונה מותר ג"כ לברך ועיין בש"ע לב"ק א"כ אביי ורבא חולקים בהך סברא וא"כ רבא לשיטתו אף דלא אמרינן מהב"ע בדרבנן מ"מ בתפלה לברך חי ברכות שאני כמו דס"ל גבי חלה דהוא מנעץ להזכיר ש"ש קנסו רבנן וחמירא להוא דילמא מהב"ע אף בדרבנן כמו דס"ל לרבא ובזה מיושב קושית מחהש"ק ואחרוני' גבי אוונכרי דילמא התם שאני משום ברכה ומאי מהני יאוש וש"ר, ולפי הנ"ל ניחא דר"ה כרבא בברכות ס"ל, ואין להאריך לפני רום מעלתו נ"י ובר מן דין נראה הך דרבא כאן הוא רק משום קנס' דרבנן קנסו דהיה לו לבדוק ואין לדמות גזירת חכמים זו לזו דקנסא מקנסא לא ילפינן, כל זה כתבתי לכ"ת נ"י ובזה אצא ונזכה לראות המון חוגג בקול רנה ותודה בראות פנים בעזרה וישמח שמחת החג הבע"ל הוא וביתו כאות נפש אוהבו ומקירו בכל לב הכותב בחפזון ה"ק יצחק שווייגער גמרא והא זבח רשעים תועבה והוא קרא במשלי כ"א קשה לי מדוע הניח רבא קרא קודם במשלי ט"ו שם נאמר זבח רשעים תועבת ה' ותפל' ישרים רצונו ולמה הביא אחרונ' והניח קרא הראשונ' והראשון ביותר מסתבר שאיירי מענין תפלה משום סיפא דקרא ותפלת ישרים רצונו משמע רישא דקרא נמי בתפלי איירי וגם על חכמת שלמה מתמה אני למה לנקוט פעמים