ברוך מרדכי חלק ב רטו

מקרא לכם בהוציא את השאול ואת הגזול דלא אמרינן מצהב"ע אפילו בדאורייתא ואם משום תירץ משום שאול נקט מה לצרה הזאת אליבא דשמואל, אבל נ"ל דלכאור' יש ליישב קושית תוס' עפ"י שיטת האורחות חיים דסבר דדווקא לגבי דידיה הוי מצהב"ע אבל אם נתנו לאחר לא הוי מצוה הבא בעבירה יש לאוקמי הקרא בכה"ג כשנתנו הלולב הגזול לאחר דליכא מצהב"ע אבל משום לכם אסור אם לא היה מייאש ומיושב קושי' תוספות, (ולאחר שחידשתי זאת מצאתי כעין זה בשע"מ הלכה פ"ז מהלכות לולב) וקשה לתוס' למה לא תירצו הכי אבל נ"ל דטעמא של או"ח דמשום הכי לא הוי לאחר מצהב"ע דדווקא לגבי הגוזל הגזילה תמיד במצו' השבה ובכל שעה ושעה בשעת עשיית המצוה עובר על והשב את הגזילה לכן אמרינן מצהב"ע אבל לגבי האחר לא שייך מצות השבה דהא הוא לא גזל רק אם הנגזל תובע צריך להחזיר משום שלא קנה לכן לא הוי מצוה הב"ע לגבי וכבר כתב הח"ס ז"ל והכ"ס זצ"ל שזה טעמו של הר"י דדווקא קודם קנין שייך מצהב"ע אבל לר"ת דאפילו לאחר קנין פסול ליכא למימר כנ"ל וא"כ אפילו לאחר הוי מצהב"ע כמובן והתוס' ד"ה ד"מ משום דהוי מצהב"ע אזלי אליבא שיטת ר"ת כדמוכח משהקשו מלולב של אשירה דשם כבר נעשה העבירה ואינו עובר עתה בשעת עשיית המצוה א"א להו לתרץ כשיטת או"ח דהא הר"ת לא סבר שיטת או"ח וא"כ ע"ש נ"ל דמשום שאול נקטי לפי"ז לא אמרינן דשמואל סבר מצהב"ע בדאוריי' דהא מוכח מדאמרי' לכם להוציא את הגזול אבל התוס' מתוך שיוצא בשאול יוצא בגזול וכו' אזלי אליבא שיטת הר"י ויש לתרץ קושיא מלכם להוציא את הגזול כאו"ה דמיירי לגבי אחר שפיר כתבו דשמואל אית ליה מצוה הבא בעבירה בדאורייתא כמוכח מקרא והבאתם גזול, והנה התוס' שם מקשה על ר"ת מר"ה ובשיטת ר"ה שפיר אמרו ואי תימא ר"ה לית ליה מצהב"ע דהא ר"ת סבר דשמואל ל"ל מצהב"ע כנ"ל נכון לענ"ד. והנה אם נאמר דשמואל לית ליה מצהב"ע בדרבנן עכצ"ל דלא ס"ל קא פסיק ותני כמו ר"י ובאמת טעמא בעי למה לית ליה קא פסיק ותני, ולפרש נ"ל דהנה הגמ' מקשה ולקני' בשינו מעשה ומשני שינוי מעשה החוזר לא שמיה שינוי ומקשין התוס' הא שינוי החוזר קונה מדרבנן ותירצו מה שתירצו אבל באמת ביו"ט שני קונה שינוי החוזר כמו שכתב ג"כ הכפ"ת, לפי"ז קשה על מתניתן דקתני לולב הגזול כמו שפירש רש"י קשה קושית הגמרא ולקני בשינוי מעשה כמובן והנה כל זה קשה לשיטת הר"י דסובר שלאחר קנין לא הוי מצוה הב"ע קשה כנ"ל אבל לר"ת לא קשה מידי דאפילו אם קנה שייך מצהב"ע, ונ"ל בשיטת ר"ת דהא דקאמר ר"ת דשייך מצהב"ע אפילו לאחר קנין זה דווקא אם נאמר דיאוש קונה מוכח מקרא הא קני ביאוש דאפילו לאחר קנין אבל אם יאוש אינו קונה לא מוכח לאחר קנין ואמרינן דיו אם קודם קנין אסור מצהב"ע, והנה ר"י לשיטתו סובר יאוש קונה לר"ת ואם כן סובר דאף לאחר קנין הוי מצהב"ע לכן קאמר קא פסיק ותני ולא קשה ולקני בשינוי מעשה החוזר ביו"ט שני אבל שמואל סובר יאוש לא קני (כמו שאמר באמת הפנ"י על רש"י אימא סתם גזילה עיי"ש) וא"כ מוכח כר"י דווקא קודם קנין הוי מצהב"ע ואם כן אי אפשר לומר קא פסיק ותני דלפ"ז קשה לקני' בשינוי מעשה דחוזר ביו"ט שני דלא שייך מצהב"ע לאחר קנין לכן לא סבר קא פסיק ותני וסובר דווקא בדאורייתא אבל ביום טוב שני יוצא מתוך שיוצא בשאול כן נראה לי נכון בעהשי"ת. עוד יש לי דברים בסוגיא זו אבל אין רצוני להיות למשא להדר"ג נ"י ואם ישרו דברי בעיני הדר"ג ב"י ישמח לבי גם אני הראתי מכתב הדר"ג לאאמו"ר הגאון נ"י והוא טרוד בטרדו' שונות ובפרט עתה בתחיל' עת האסף צאן קדשים ואם יהי' פנוי מעסקיו בוודאי ישוב להדר"ג נ"י והנ' חותם בכל חותמי הברכו' השם הטוב. וחזקהו ויאמצהו למען שמו ותורתו ויהי' בריא כאולם ועוד יעמוד חי לפני המקום עד ביאת גואל צדק בב"י כחפץ מוקירו ומכבדו כערכו הרם והנשא, מחכה על תשובתו הרמתה ה"ק עקיבא בהגאון מהרשב"ס שליט"א בעהשי"ת מארטיענסבערג ה' לסדר ונברכו בך כל משפחות האדמה תרנ"ז לפ"ק. רב שלומים לחמד בחורים אהובים וברורים, דובר מישרים, ידידי חביבי הבחור המופלג צורבא מרבנן חריף ושנון צעיר לימי' ועמו דעת זקנים שבע ודשן בתורה והלכה בר אבוהן מגדולי אבות כבוד מו"ה עקיבא סופר נ"י בק"ק פרעסבורג. קבלתי יקרת מכתבו מלא תורה וחכמה ובו ראיתי כתוב משלומו ומשלום אביו הגאון הגדול נ"י יוסף ה' לכם ככה לאריכת ימים ושנים והנני להשיב מפני רב כבודו וגדלו בתורה ובפילפולא דידידי נ"י אני חפץ לשעשע עמו באהבת התורה וכן עשינו (בבאדען) על פלגי מים שם ישבנו והיה לנו שעשועי אורייתא בחוקי חיים קב"ה חדי בפילפולא והי' לי במשיבת נפש חידושי ידידי נ"י אשר בהשכל נאמרים שערי תורה לו פתוחים וכמעיין המתגבר יביע אומר צינא מלא ספרא אשריך רבי עקיבא שמוזומן להיות אור גדול בישראל. ובאתי להשיב על דברי תורתו, ראשון מה שתירץ קושיתי ואומר בפעם אחת לא נעשה רשע זה לא הבנתי הא גזלן פסול לעדות ויעיין בחו"מ אם רק גזול פעם אחת ולא השיב הגזילה גזלן גמור מקרי ובכן פה בלולב הגזול וגזילה בידו רשע גמור הוא ובוודאי זבח רשעים תועבה מקרי כי מצוה הבא בעבירה הוא וכל מצוה הב"ע תועבה לפני ה' ואף בסברת התוס' קצת לחלק אם ע"י עבירה בא המצוה אבל רבא כאן כיון זבח רשעים תועבה אף בהאי גוונ' ואין לחלק ועדיין צ"ע. ומה שאני תרצתי אודיע לכ"ת נ"י (והנה זה כתוב פה בחיבורי) ואגב זה אמרתי דבר נאה לסוגיא דמצהב"ע אשר כעת עוסקים שמה בישיבה גדולה נ"י ואמרתי ראיה ברורה ללחם משנה זה (שהזכרנו פה לעיל) מגמרא דקאמר ל"ש אלא ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני מתוך שיצא בשאול יצא נמי בגזול, ולכאורה האיך שייך להדדי ולפירש התוס' הו"ל לומר מפני שהוא בדרבנן יוצא נמי בגזול הא שאול טעמא משים יו"ט שני לא שייך לכם. ולהנ"ל מאוד נעלה לפי דברי הלחם משנה דקאמר ע"כ משום ה"ט ביו"ט שני גזל מותר יען שכל מצוה הבא בעבירה מקרבן ילפינן ויו"ט שני אינו דומה לקרבן דשני ליה מקרבן דכיון דשאול כשר וגם שאר פסולין ממילא אינו דומה לקרבן ואינו יוכל למילף מצוה הב"ע כיון דאינו דומה, ובכן לענ"ד זה שקאמר מתוך שיצא בשאול וע"כ אינו דומה לקרבן וממילא יצא בגזול דלא שייך מצהב"ע כיון דלא יוכל למילף מקרבן וראי' לדברי לחם משנה והוא נכון בעזהי"ת. ובהיות כן אמרתי טוב טעם לתרץ קושי' התוס' למה ללמוד מלכם להוציא את הגזול הא ת"ל מצוה הבא בעבירה היא, ולהנ"ל מאוד ניחא אם לא שילמוד מלכם דשאול הוא פסול הייתי אומר גם ביו"ט