ברוך מרדכי חלק ב ריג

ט' פסק הרמב"ם התפלל ומצא צואה במקומה הואיל וחטא ומפני שלא בדק עד שלא התפלל חוזר ומתפלל וא"כ כיון בדרבנן לא אמרינן מצוה הבא בעבירה למה חוזר ומתפלל וע"כ סובר פה ג"כ בדרבנן זבח רשעים תועבה וא"כ למה יוצא ביו"ט שני בלולב הגזול ואף שיש לומר הרמב"ם סובר תפלה דאורייתא הוא כאשר פסק ריש הלכות תפלה אבל כבר מוכח שם דאין מנין התפלות דאורייתא ואם כן הרמב"ם פה נקט ופסק סתם אף בתפלת המנחה הוא כן אף שהתפלל כבר פעם אחת והוא אז רק תפלת המנחה דרבנן וצ"ע. והנראה לענ"ד לתרץ את אלה כמו שמתרץ שם הלחם משנה הלכות לולב בהלכה א' דהרמב"ם וודאי סובר כשמואל דהוי מצוה הבא בעביר' ורק ביום טוב ראשון דהוי דומיא דקרבן ומקרבן נפקא מצוה הבא בעבירה ואם כן בקרבן נמי לאחר היאוש פסול כן נמי בלולב הגזול אבל ביו"ט שני אף עפ"י שהוא במקדש דאורייתא מ"מ שאני ליה מקרבן דביו"ט שני יוצא בשאול ובכמה פסולים משא"כ בקרבן וא"כ לא חיישינן נמי למצוה הבא בעבירה יעיין. וא"כ יש לומר הרמב"ם בהלכות תפלה פ"א פסק דמנין התפלות נגד הקרבנו' ונגד תמידן תקנו וא"כ צריך להיות דומיא דקרבן ושפיר אמרינן זבח רשעים תועבה אבל ביו"ט שני גבי לולב גזול מותר כיון דשאני ליה מקרבן לענין שאול א"כ גם לענין מצו' הבא בעבירה שני ליה וגם מזבח רשעים תועבה לא שייך דשני ליה ביו"ט מזבח דלולב השאול ושאר פסולים כשר משא"כ בקרבן א"כ נמי לא חיישינן למצוה הבא בעבירה ודוק. ובהיות כן גם על רבא מתורץ באלה וביו"ט יש לומר ה"ט דלא אמרינן זבח רשעים תועבה משום דבי"ט שני לולב אינו דומה לקרבן כהנ"ל דשאול כשר וא"כ גם מצוה הבא בעבירה כשר ולפ"ז שפיר דרבא הביא ראיה מזבח רשעים תועבה דלכאורה מה ענין זבח אצל התפלה ולהנ"ל גם תפלה הוא זבח נגד קרבנות תקנו ואגב זה אמרתי ראיה ברורה לתירץ לחם המשנה שם מגמרא סוכה שקאמר ריב"י לא שנא אלא ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני מתוך שיצא בשאול יצא נמי בגזול ולכאורה לפי פירש התוס' דהיינו משום דהיא מדרבנן ולמה זה מתוך שיצא בשאול הא שאול טעמא הוא משום לכם ולא שייך ביו"ט שני מה שא"כ גזול גם ביו"ט שני שייך דמצוה הבא בעבירה הוא וע"כ משום דרבנן הו"ל מתוך שהוא דרבנן יצא ולפי דברי לחם משנה נעלה מאוד דע"כ משום ה"ט יוצא משום דשני ליה מקרבן ע"כ בשאול כיון דלאו דומיא דקרבן היא ממילא נמי שני ליה לענין מצוה הבא בעבירה, וזה שקאמר מתוך שיצא בשאול וע"כ שני ליה מקרבן א"כ ה"ה נמי דיוצא בגזול ולא ילפינן נמי לענין מצו' הבא בעבירה כדברי לחם משנה ודוק היטב ורבא ע"כ רק ביו"ט שני סבר כן דתירץ דשני ליה מקרבן אבל פה בתפל' יש לומר דכיון דבמקום קרבן תיקון וצריך להיות דומיא דקרבן וזבח רשעים תועבה ודוק. אך מה שנראה לענ"ד לתמוה למה שם בסוכה לומר באריכות גזל דומיא דפיסח ומזה ללמוד מצוה הבא בעבירה דאסור הלא מדוע לא הביא הפסוק זבח רשעים תועבה מהך מוכח דחיישינן למצוה הבא בעבירה ופה לא יוכל ללמוד מהך דשם מגזל ומשונא גזל בעול' י"ל כתירץ תוס' שם דדווקא מצוה הבא בעבירה דמחמת עבירת הגזל בא המצו' לידו אבל הני אטו מחמת עביר' שנעשו בו נפקא ביה וא"כ הכי נמי בתפלה אטו מחמת עבירה שהי' במקום אינו טהור להתפלל הלא בלאו הכי גם כן יוכל להתפלל ולא שייך פה לומר מצוה הבא בעבירה וכן הביא זבח רשעים תועבה משם משמע כיון דהוא רשע אף בזבח הזה יוכל להיות בלא לשעו' הזה מכל מקום כיון שהוא רשע תפלתו תועבה ודוק, ובכן לא אמר סתם פה הא מצוה הבא בעבירה הוא ורק מזבח רשעים תועבה, והיוצא מכל הנ"ל דרבא פה סובר אף שתפלה דרבנן מ"מ כיון דתפלה במקום קרבן תיקון וכמו בזבח ובקרבן בעבירה פסול ותועבה הוא כמו כן בתפלה ואף בדרבנן פסול מצוה הבא בעבירה והא ביו"ט שני כבר ביארנו דה"ט משום דבלאו הכי אינו דומיא דקרבן מצד שאול ודוק:

ובהיות כן יש לי לומר דבר חידוד בדברי רבא שקאמר אלא אמר רבא הואיל וחטא אף עפ"י שהתפלל תפלתו תועבה והקשה הסמיכת חכמים דאעפ"י שהתפלל אין לו שום פירש דהתפלל הואיל וחט' מאי אעפ"י שהתפלל דנקט הא החטא הוא שהתפלל במקום הזה כך הי' לו לומר הואיל וחטא שהתפלל או לא הו"ל למנקט כלל שהתפלל אלא הואיל וחטא תפלתו תועבה עיין בסמיכת חכמים עכ"ל. ולענ"ד נראה בזה דהנה באמת מוכח ברמב"ם דתפלה דאורייתא הוא בפרק ראשון מה' תפלה דנקט מצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדת את ה' אלקיך וכו' אך כתב אין מנין התפלה מן התורה ואין משנה התפלה הזאת מן התורה יעיין וא"כ הרי מוכח להדיא אם כבר התפלל פעם א' ביום אז התפלה השני' אינו מן התורה אם רק התפלל מעט כבר שאר תפלה דרבנן. והנה יש לומר זה קמ"ל רבא פה דלא תימא דווקא בדאורייתא אמרינן מצו' הבא בעבירה וזבח רשעים תועבה דווקא בדאורייתא תועבה ויש לטעות ולומר דתפלה דהוא דאורייתא בה"ג תועבה אבל רבא אשמעינן אף בדרבנן זבח רשעים תועב' כאשר ביארנו פה וא"כ זה שאמר אמר רבא אעפ"י שהתפלל דייקא כבר התפלל בלא חטא פעם אחת באותו יום וכבר התפלל וזה שהתפלל עכשיו במקום הזה תפלתו שני הוא והו"א בה"ג שכבר התפלל פעם אחת וזאת היא תפלת מנחה בה"ג הוא דרבנן ובה"ג לא מקרי תועבה קמ"ל אעפ"י שהתפלל וכעת תפלתו הוא רק דרבנן אעפ"כ תפלתו תועבה דזבח רשעים תועב' ותפלה על סדר הקרבן תקנו ובה"ג זבח רשעים דומיא דקרבן הוא ותועבה הוא ודוק היטב. ומכאן יש סיעתו להרמב"ם דפעם אחת ביום היא דאורייתא התפלה ואז שפיר נעלה הלשון של רבא כאשר ביארנו בזה דקאמר אף עפ"י שהתפלל ורק פעם אחת ולא יותר ונכון היטב בדברי רבא. שוב יש לומר לתרץ את אלה עפ"י סברת הרשב"א במצוה הבא בעבירה דקאמר שם והביא בשם התוס' דלא אמרינן מצוה הבא בעביר' אלא בדבר שהוא בא לרצות ולכפר כגון קרבן ושופר ולולב וכיוצא בזה אבל בסוכה שאין בה ריצו ליכא משום מצוה הב"ע ולפי"ז גם פה ניחא בתפלה דבמקום קרבן הוא גם כן בא לרצות בה"ג שפיר שייך זבח רשעים תועבה, אבל לפי"ז יש לי לומר אם כבר התפלל פעם אחת בתורת חובה ורוצה אז עוד הפעם להתפלל ופסקינן אם יוכל לחדש דבר יתפלל עוד הפעם ורבי יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ופירש ע"י חידוש ואם כן תפלתו השני הוא אינו במקום קרבן כי רק בתור' נדב' ולא בא לכפר לא לרצות ויעיין בספר החיים שגם הוא מפ' הלכות לולב בקונטרס מיוחד שונ' גזל בעולה משנה י"ז שכתב שם לענין תמורה דרק דורן בעלמא בה"ג לא בא לא לכפר ולא לרצות יעיין. וא"כ הו"א בתפלתו השני שהוא במקום נדבה בה"ג דאינו תפלתו חובה וזה תפלת במקום צואה הוא תפלתו שני דהוי בתורת נדבה אעפ"כ הואיל שחטא