ברוך מרדכי חלק ב רח

בנטילת ט' קבין שפיר צריך לומר דתשמיש גופא אסור מ"ה ענוי' דאז יש לתרץ דאיירי בלא"ה דכבר ראה קרי באותו לילה וא"כ בלאו הכי צריך נטילת ט' קבים וא"כ יהיה מותר בתשמיש כי לתשמיש גופא ג"כ די בנטילה מט' קבים ולכן צריך לאשמעי' גוף איסור דתשמיש דאיכ' איסורא מ"ה ענוי'. וזה שתירץ לענ"ד הירושלמי דקאמר תפתור במקום שאין טובלין היינו דאין טובלין לתשמיש היינו טבילה אבל נטילה ט' קבים צרך ורק טבילה מ' סאי' ליכא וזה יש מקומות דמחמירין ומקילין ושפיר נעלה להבין כוונת ירושלמי במקום שאין טובלין דייקא ע"י טבילה מ' סאה אבל באמת נוטלין בט' קבים, ולפי"ז שפיר נעלה ונכון כבר איכא גוונא אם כבר ראה קרי כהנ"ל דאז גם בתשמיש רק ט' קבים וחדא נינהו ודוק היטב. ובהיות כן מתורץ דקדק שלי דבאמת בה"ג יש מקומו' שטובלין במ' סאה ויש מקומ' שרק נוטלין בט' קבים דוק והפוך בה. ולפי"ז יש לתרץ הטור היינו קושית הטור לאחר דמסיק במקום שאין טובלין ע"כ אסיק רק אין טובלין אבל באמת ט' קבים צריך בין לתשמיש בין לקרי ולא מדייק כלל דאין צריך אפי' ט' קבים ובאמת הירושלמי לא איירי כלל אחר שבטלוהו אלא עדיין בתקנת עזרא אלא יש מקומות דנהגו רק בט' קבים אבל לא בטבילה כמוכח גמ' פה רבי ינאי יש מקומות שמחמירין ויש מקילין ודוק היטב. ולאחר העיון צריך לי קצת לישא וליתן בדברי ישועו' יעקב דהוא מסיק דקושית הירושלמי הוא אליבא דמ"ד דאין טבילה כלל לברא לאונסא הא ע"כ אזה עדיין לא איירי הירושלמי מזה המ"ד ורק אחר זה הובא זה המ"ד, ושנית זה המ"ד בלאו הכי הוא מופרך מהך ברייתא בעלי קריין טובלין כדרכן וע"כ צריך לשנו' לזה המ"ד פתר לה בשימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל וא"כ בה"ג ג"כ אינו קשה על מתני' דלמה נקט תשמיש בשכח וכבר שימש מבעוד יום ולא כבל והויא כיון דצריך בלאו הכי טבילה יהיה מותר בתשמיש לכן צריך ללמוד דאיסור תשמיש איסור גופא איבא ולזה המ"ד ע"כ צריך לאסיק לזה וממילא אין קושיא והבין ודוק עיין היטב כל הירושלמי וגם תעיין היטב בישועת יעקב ותבין כי כונם דברי, וה' יורני לפלאות מתורתו הקדושה. ולפי כאשר אנכי ביארתי מתורץ קושית הטור ולא צריך לאסיק דקושית הירושלמי אליבא דמ"ד הזה דבריא לאונסא ל"צ טבילה כלל אלא כאשר ביארתי לנכון ודע ותבין. ולדידי אדרבה בזה המ"ד אינו קושי' כלל כי בלאו הכי צריך לאסיק דאיירי בשכח לטבול ושימש מטתו מבעוד יום וממיל' מתורץ כיון דבלאו הכי צריך טבילה הו"א דמותר, אבל הירושלמי גם כן מקשה אליבא דמ"ד אחרינא דגם לקרי צריך לטבול ועל זה שפיר משני כאשר ביארתי והכל על מקומו לנכון ודוק. ובהיות כן גם לדידי מתורץ דזה ותני עלה בעלי קרן טובלין כדרכן דהקשתי לעיל למאי דמוקי ירושלמי במקום שאין טובלין איירי מתניתן ואיך שייך ותני עלה טובלין הא זה קאי על מתני' ומתניתן כבר איירי באינו טובלין, ולהנ"ל מאוד נעלה רק במקום שאין טובלין היינו טבילה במ' סאה אבל הטלת ט' קבין עדיין צריך וא"כ טובלין כדרכן היינו כאשר ביארתי לעיל כדרכן של בעלי קריין בט' קבין ודוק היטב. הנה ראיתי שם בפירש על הירושלמי דהקשה קרבן העדה ד"ה אתי חמי ברחיצ' הוא אסור והקשה דאיצטרך מתניתן לאשמעינן איסור תשמיש במי שרוצה ושימש ביום סמוך לערב ואין צריך להתפלל עוד ביום ולתפל' ערבית יוכל לטבול בליל' ומשום רחיצי שרי קמ"ל דתשמיש אסור אף דסובר דאסור לשמש ביום עיין ולענ"ד נראה לומר דהירושלמי סובר דטבילה בזמנ' מצו' ולא משום תפל' ממנו שמוכח בגמ' יומ' פ"ח דרבנן סברי טבילה בזמנה מצוה זמנה ביום הוא דכתיב לפנות ערב ואם כן יש לומר כמוכח שם בגמ' אף דצלי תפלת נעילה מ"מ סברי הרבנן דיטבל כל היום כולה וא"כ זה התירץ רק שייך לאוקמי מתניתן אליבא דר"י שסובר בתלמוד בבלי טבילה בזמנה אינו מצוה ואם כבר צלי אינו רשאי להטביל א"כ שפיר יש לתרץ ככה להנ"ל אבל למ"ד דטבילה בזמנה מצוה א"כ בעת הזה אף דצלי עדיין צריך לטבול וממילא אסור תשמיש גם בעת הזה כדי שלא יבוא לידי רחיצה וא"כ ביותר טוב תירץ הירושלמי במקום שאין טובלין דאיירי שכבר בטלו התקנה אז יוכל לבוא ולאוקמי מתני' אליב' דכ"ע ואיירי במקום שאין טובלין ורק המה קמיפלגי תקנת עזרא ביוה"כ היכא דינא אבל המתניתן איירי לאחר התקנה במקום שאין טובלין. ובהיות כן יש לי לתרץ קושית הטור דהטור הקש' דע"כ מוכח דט' קבים ג"כ בטלו דאל"כ מאי מתרץ דבטלו לטבילה במקום שאין טובלין הא עדיין צריך רחיצה ט' קבין וממיל' אסור בתשמיש כאשר הבאתי. ולהנ"ל מאוד נעלה דאף דאמרינן דנשאר טבילת ט' קבין היינו הטלת ט' קבין ע"כ רק נשאר ותקנו לתפלה ולתורה עכ"פ ט' קבין אבל רק נשאר ט' קבין לתפלה תקנו ועיין שזה השיטות המה הרי"ף ורב האי גאון דאמרו דלא בטלו אלא לד"ת אבל לתפלה צריך רחיצה בט' קבין ועיין ר"ן שכן דעת רבינו האי גאון וא"כ זה דט' קבין רק לתפלה תקנו לכ"ע ולתפלה נשארה אם רוצה להתפלל אבל וודאי זה אינו מצוה בזמנה כל אלה על תקנת עזרא דצריך לטבול וסמיך למקרא ורחץ במים שם שפיר שייך טבילה בזמנה מצוה משא"כ נטילה ע"כ לא שייך בזמנה אלא היכא דבעי להתפלל צריך רחיצה וכן כתב הרי"ף להדיא דאין מתפללין עד שירחץ והיינו ט' קבין וא"כ שפיר מתורץ דקושי' קרבן העד' דלענין ט' קבין שפיר איכ' כיונ' באיסור תשמיש במי שרוצה לשמש כמוך לערב ואין צריך להתפלל עוד ביום ולתפלה בלילה יוכל לרחוץ בלילה ומשום רחיצה שריא דלא צריך לרחוץ ביום קמ"ל דתשמיש גופ' אסור ודוק היטב כי קצרתי. ובהיות כן גם זה ותני עלה מתורץ היטב דתני בעלי קנין טובלין כדרכן איירי לענין ט' קבין וברייתא איירי ביוה"כ עוד קידם תפלה דעדיין צריך להתפלל ודוק היטב. או דיש לתרץ בפשיטות על קושיא הנ"ל דמאי לא מתרץ בגוונא זאת במי שרוצה לשמש לעתותי ערב יש לומר בירושלמי לא הביא כלל זה הפלוגתא אי טביל' בזמנה מצוה או רק לתפלה תקנו רש לומר סוגיא היושלמי סובר דטבילה בזמנה מצו' וא"כ כיון דמצו' הוא וקאי אליבא דמ"ד דמצוה הוא וכן סובר הירושלמי ולא שייך להקשות כהנ"ל וממילא מתורץ כאשר תירצתי כל אלה בתקנת עזרא לטבילה אבל לט' קבים לתפלה זה בוודאי בעי ורק לתפלה תקנו וכיון דלא שייך תפלה לא צריך רחיצה וא"כ שפיר איכא גוונא כקושית קרבן העדה ודוק היטב. ובהיות כן ג"כ מתורץ לי קושיא א' שהקשתי מאי מקש' הירושלמי אתי חמי ברחיצה הא איכ' גוונא בחרש שאינו שומע וא"מ דלא יוכל בשום אופן להתפלל ולא יוכל להוציא עצמו ע"י אחרים כי אינו שומע וא"כ בה"ג צריך למנקט לאיש כזה אסור תשמיש דאי משום רחיצה וטבילה הא כל עיקר לתפלה תקנו