ברוך מרדכי חלק ב רה

פוסק וא"כ אם רבי יוחנן לא פליג דפוסק אז קשה האיך קאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום וע"כ צריך לתרץ כאשר ביארנו זה דווקא בחידוש וא"כ קשה אם בחידוש אפילו יחיד יוכל להתפלל אם כן עדיין קשה קושית רבינו יינה למה קאמר היה עומד ומתפלל בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק למה פוסק הלא יוכל לחדש בה וצריך לתרץ בה"ג כשהתחיל מתחילה לדעת חובה לא מהני החידוש כתירץ רבינו יונה וזה שרוצה התוס' שקאמר ונזכר שהתפלל פוסק וכו' וכן אם יוכל לחדש בה דבר בתפלתו כוונת התוס' וכן נמי פוסק גם אם יוכל לחדש דבר בתפלתו היינו בזה הענין שאיירי רב יהודא א"ש בנזכר שהתפלל דפוסק בה"ג אף אם יוכל לחדש בה דבר ואז שפיר מתרץ רבי יוחנן ושפיר דלא פליג על זה רב יהודא אמר שמואל כהנ"ל ויש לומר דזה דנקט תוספות וכן אם יוכל לחדש דבר בתפלתו קאי על מה דסיים וכן אף אם יוכל לחדש דבר בתפלתו סובר רב יהוד' אמר שמואל בזכר שהתפלל שמתחילה לדעת חובה דפוסק ובזה נעלה הכל ודוק היטב מאוד. ומה שאמינא אנא ליישב ג"כ הביאור מרדכי שמפרש תוס' דר"י לא קאי על חידוש כלל אלא על ספק וביחיד לא מהני חידוש אלא דווקא בציבור, ולפי זה קשה מה זה דהביא התוספו' וכן אם יוכל לחדש דבר בתפלתו, ולהנ"ל יש לפרש דבריו הקדושים ככה הפירש וכן אם יוכל לחדש בה דבר נמי הדין דאינו פוסק וקאי על רב יהודא א"ש דאמר דפוסק וכן אם יוכל לחדש בה דבר כוונת התוס' דפוסק וכן סובר ר' יוחנן נמי והיינו תוס' לשיטתו לביאור מרדכי דמפרש דר' יוחנן רק קאי על ספק וחידוש לא מהני לדידי' בוודאי התפלל וא"כ בפשיטות צריך לתרץ הא דקאמר לקמן רב יהודא אומר שמואל דחידוש מהני וע"כ כוונת התוס' דרבי יוחנן לא מחלק על רב יהודא אמר שמואל והוא מפרש בפירוש לקמן דחידוש מהני וע"כ צריך לומר דהוא איירי לקמן בציבור אבל ביחיד גם ר"י א"ש מודה דלא מהני חידוש וכן ר"י רק קאי על ספק כי על וודאי א"א דמהני דאפילו ע"י חידוש לא מהני ביחיד. וזה שנקט התוס' וכן אם יוכל לחדש דבר בתפלתו וקאי אשלפניו דסיים דמסתמ' לא פליג אהא דאמר ר' יהודא א"ש בסמוך וזכר שהתפלל פוסק וכו' וכן אם יוכל לחדש דבר בתפלתו ג"כ סובר ר"י אמר שמואל דפוסק דביחיד לא מהני וכיון שלא מחולק על זה גם כן ע"כ ר"י רק איירי בספק ולא בוודאי כלל ואפילו ע"י חידוש לא איירי והבין ככה כוונת התוס' לדעת ביאור מרדכי ולדעתי הקטן ודוק. רש"י ד"ה והן שיגמור את הברכה באחת מן הברכו' שטעה וכו' מה בעי רש"י בזה, והנרא' לענ"ד לאפוקי מסברת הר"ר אשר מלוניל הובא ברבינו יונה דוק ותבין. עיין ברבינו יונה בד"ה היה עומד בתפלה שכבר הבאתי שהקשה לפי פרושינו שאנחנו מפרשים דברי רבי יוחנן בחידוש אמאי צריך להפסיק אחר כך הלא יוכל לחדש בה דבר ומאוד אני תמה על רבינו יונה שהיחלט בקושיא והקשה והלא יוכל לחדש בה דבר משמע שתמיד ביכלתו לחדש בה דבר והלא לקמן בדברי ר"י א"ש רק קתני התפלל ונכנס לבהכ"נ ומצא ויוכל לחדש בה דבר משמע דווק' אם יוכל לחדש ואין ביכלתו תמיד לחדש והאיך קתני הרבינו יונ' והלא יוכל לחדש בה דבר דמשמע דתמיד יוכל לחדש דבר, והנראה דהנה ראיתי בטור להקשות על הגמרא דנקט אם יוכל לחדש בה דבר ת"ל וא"א ז"ל כתב לא ברירי לי שפיר פרושי' דהאי מילתא כי מי הוא זה שאינו יוכל לחדש דבר א' מכל הברכות לרפואה או לפרנסה או לתלמוד. והנה קשה על הגמרא] האיך נקט אם יוכל לחדש בה דבר הלא אין מי שלא יודע לחדש כטור הנ"ל, והנראה לענ"ד דתליא ברב הונא לקמן דאמר ר' הונא הנכנס לבהכ"נ ומצא ציבור שמתפללין אם יוכל להתחיל ולגמור עד שלא יגיע הש"ץ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל וכן מימרא דריב"ל אם יוכל להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל וא"כ שפיר איכא גוונא דאינו יוכל לחדש דבר דהיא מצא ציבור שמתפלל ואם כן באופן הזה יוכל להתפלל עם הציבור עד שלא יגיע למודים אם יוכל לגמור וא"כ יוכל להיות אם יחדש דבר בתפלה אז לא יגמור תפלתו עד שיגיע למודים או לקדושה ובה"ג לא יתפלל ושפיר איכא גוונא בזה הענין שנקט בגמ' במצא ציבור מתפללין דלא יובל לחדש כהנ"ל ודוק היטב. ולזה נראה לענ"ד סמיכת הגמרא שני המימרו' הללו מיד שסיים הגמרא מאותו ענין דמצא ציבור שהתפללו אם יוכל לחדש בה דבר ועד שעשו צריכה מיד אחר זה בא רב הונא לומר הנכנס לב"ה מצא ציבור שמתפללין אם יוכל להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"ן למודים וכו' דזה הוא מפרש טעמא מדוע לא יוכל לחדש בה דבר כהנ"ל ודוק היטב. ובהיות כן יש לי לומר יחיד שמתפלל תמיד ביכלתו לחדש דבר בתפלתו כדברי טור מי לא יוכל לחדש לרפואה או לפרנס וא"כ שפיר הרבינו יונה דקאי על יחיד היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל דפוסק דאיירי ביחיד דככה משמע בה"ג שפיר מקשה הרבינו יונה למה פוסק הלא יוכל לחדש בה דבר שפיר מפשט פשיטא ליה דיוכל לחדש בה דבר ודוק היטב. ואפשר גם לקמן בדף כ"ט דהקשה המג"א סימן ק"ז סק"ד מגמרא הנ"ל על הטור העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים ופירש רבה ור"י כל שאינו יוכל לחדש בה דבר והתם יוכל לתרץ כטור עיין. ולהנ"ל גם זה יוכל לתרץ באופן הזה דמאחר כל כך לבוא לבית הכנסת עד שלא יוכל לחדש דבר והיינו שצריך למהר לבוא למודים או לקדוש' באופן הזה ואף כר' זירא יוכל בה"ג לפרש אף שהוא בא מאוחר אפשר שהוא יוכל כל כך למהר בתפלתו אלא דורסתרנ' דמטרידנא ונכון. ועל דברי טור תמהתי שקאמר מי לא יוכל לחדש הרי מוכח מר"ז לקמן דקאמר אנא יכילנא לחדש בה דבר מילתא ומסתרנ' דמטרידנא אלמא דאפי' רב זירא מתירא לחדש דילמא מטרידנא ולפ"ז שפיר דשייך דלא יוכל לחדש דילמא מטרידנא וצ"ע. ולפי דעת הרבינו יונה שמתרץ בה"ג בעומד בתפלה ונזכר לא מהני אפילו חידוש קשה על הצריכתא דקאמרינן ואי אשמעינן הכא משום דלא אתחיל בה הא בפשיטות יוכל לתרץ דאשמעינן בעומד בתפלה בה"ג לא מהני חידוש שוב מצאתי במשנה למלך שהקשה כן ועיין שם בארכות. הרי"ף הביא פה כל המימרא דכל כתבי אמר ריב"ל כל העונה איש"ר בכל כחו קורעין לו גזר דינו, ועיין ברבינו יונה שמפרש מפני שיש בני אדם שאין הכוונה שלהם מתעורר אלא ע"י הכח וכו' ולע"ד נראה לפרש מילת בכל כחו עפ"י מחבר באורח חיים סימן ה' דקאמר ובהזכר יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכוחת כולם, הה כוונת הגמרא כל העונה אמן והש"ר דהיינו ככה כיון בכל כחו דייקא בכל ובכל הוא כחו של הקב"ה שהוא הבעל הכחות כולם בה"ג קורעין לו גזר דינו מאחר שמכוין כוונה הראוי שהקב"ה כח של כל הכחות והבין. ועוד על פי מוסר ביארתי כל העונה וכו' היינו יש שמי בעת נעורו עוד עמו בכל גבורות