ברוך מרדכי חלק ב קצב

ומהך קושיא שהקשתי איך שייך תבוא מאירה יש ראיה גדולה למלחמות ה' שהוא מיישב הרי"ף דלא הביא זה האבעי כלל וכלל משום דהרי"ף סובר נשים בברכת המזון דאוריתא הה שהביא ובברכת המזון נשים חייבו דלא הוה מצות עשהז"ג ואוקמי דבן מברך לאביו בגדול ובאב שאכל שיעורא דאורייתא וגם באשה שמברכת לבעלה בשיעורא דאורייתא, ולפ"ז שפיר תבוא מאירה כיון דאיירי בדאוריתא א"כ ע"כ מצוה לחלק והכא רק היינו טעמא דאינו יודע לברך ושפיר תבוא מאירה משום דלא ידע ולא למד. הנה בעל המלחמות מפרש דאיירי בשיעורא דאוריית' ובן לאביו היינו בגדול ואשה מחייבת מדאוריית' בברכת המזון וכבר הקשה הביאור מרדכי א"כ עשינו מאי קמ"ל דגדול מברך לאביו אבל תירץ הביאור מרדכי בטוב טעם לפי מהרש"ל בים של שלמ' דבן י"ג שנה אע"ג שלא ידענו אם הביא ב' שערות יוכל להוציא לאחרים וסמכינן בהא אחזקה דרבא ניחא דהכא איירי גם כן בבן י"ג שנים ולא נודע שהביא ב' שערות וקמ"ל דסמכינן בהא אחזקה דרבא עיין ויפה כיון לתרץ בעל מלחמות, ולענ"ד ראיה ברורה לדברי קדשו אם אנו מדקדקין בלשון בעל מלחמות שנקט ממילא שמעינן מהא דתניא אשה מברכ' לבעל' דנשי' בבהמ"ז דאוריי' וכדקס"ד בגמ' וא"ת בן לאביו תפתור כשמגיע לכלל שנותיו ולכאור' קש' מדוע נקט כשמגיע לכלל שנותיו הול"ל תפתור בגדול, ולהנ"ל מאוד נעל' תפתור היינו כשמגיע לכלל שנותיו והיינו כשמגיע כעת לכלל שנותיו להיו' בן י"ג אבל עדיין לא מיקרי גדול ודאי כי עוד לשתי שערות לא הגיע אלא לכלל שנותיו והיינו בבירור עוד לא נדע לנו אם יש לו שתי שערות או אין לו ולא יוכל למנקוט בגדול כיון דאמר גדול הרי הוא ודאי גם שתי שערות יש לו זה מיקרי גדול וא"כ קשה פשיטא, לכן מתרץ תפתור היינו ככה תפתור אתה פותר בה"ג בשהגיע לכלל שנותיו היינו רק לשנותיו לבן י"ג שנה אבל זה לא נודע לנו שהביא שתי שערות ואשמעינן בה"ג סמכינן אחזקה כמהרש"ל וזה בלשונו הנעים תפתור היינו ככה תפתור ובין תבין הענין שהכל נעלה ודוק. וראיה ברורה לדבר ביאור מרדכי הקדושים כי יפה כיון. ראיתי בתשובת חתם סופר סימן מ"ח באורח חיים שהקשה סתירה לרש"י פה הנה בעירוכין ג' ע"א אתיא נשים מזמנות לעצמן ועבדי' מזמנין לעצמן פירש רש"י ג' נשים או ג' עבדים אבל אין ב' נשים או ב' עבדים מצטרפין עם אנשים לפי שיש באנשים מה שאין בנשים שאין הנשים אומרים ברית ואין עבדים אומרים על נחלתינו עכ"ל והקש' וצע"ג שהוא דלא כשיטתו בברכו' כ' ע"ב דאבעי להו נשים בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן ופירש רש"י משום דלא נטלו חלק בארץ ותוס' פליגי וכתב משום ברית ע"ש וא"כ סתר רש"י עצמו כך מתמ' החתם סופר עיין והנראה לע"ד דע"כ שם בעירוכין לא שייך לרש"י לומר טעמא דלכן אין מזמנין כי אם לעצמן מטעם דנשים בברכת הארץ לא שייך והוה רק דרבנן דארץ הטובה לא שייך בנשים כי לא נותן וא"כ הוי ברכ' המזון דרבנן ואם גם דרבנן עדיין יוכל להצטרף לזימון אם נימא דנשים אינם חייבות רק מדרבנן שפיר מצטרפות דלא גרע מאכל עלה של ירק דמצטרף ולהוצי' צריך כזית פת ולשיטת הרי"ף ומחבר דדווקא לענין צירוף מצרפין אבל לא לענין שלשה יהי' קשה רש"י מדוע לא קאמר הטעם משום שהוא מדרבנן אבל יש עוד שיטת דסוברים הוא הרא"ש והר"י דגם לענין צירוף שלשה מצרפין אחד שאכל ירק וב' שאכלו דגן אם כן לא שייך לרש"י פה לפרש מלד דהמה בברכת המזון דרבנן מצד ה"ט ה"ל לצרופי ורש"י רוצה לפרש מדוע לא יצרפו לכן מפרש רש"י טעמא משום שאינו בברית שוב שנית צריך רש"י לפרש בערוכין משום ברית דהא לפירש רש"י פה דטעמ' הוא דנשי' דרבנן משום דכתיב על הארץ הטוב' ונשים לא נטלו חלק בארץ כבר הקשו התוס' פה כהנים ולוים נמי תבעי שהרי לא נטלו חלק בארץ ואם כן כהנים ולוים עם נשים אהדדי נינהו וקושית התוס' כבר תירצתי לרש"י שם בברכות כמה פעמים ובפרט לדעת הרא"ש מתורץ קושי' התוס' דכהני' ע"כ בערבות אינם יוכלו להוציא אף אם אינם מחייבת מדאוריתא מצד אעפ"י שיצא מוצא לענין ערבות ועיין צל"ח:

וא"כ ע"כ כהנים ולוים עם נשים אהדדי נינהו וא"כ עדיין קשה מדוע נקט בערכין נשים מזמנין לעצמן הא יש גוונא דמזמנין נמי עם אנשים והיינו עם כהנים ולוים אם הטעם הוא משום הכי נשים אין מזמנין משום שאינן בארץ הטובה ועל כרחך מדנקט שם להדיא דמזמנין לעצמן ע"כ איכא טעם אחר דאפילו עם כהנים אינם מזמנין וע"כ הטעם הוא משום שינה הנוסחא דנשים אינן בברית וא"כ לפי הנ"ל וכבר ביארנו שם שפיר הטעם הנכון דמפי רש"י ופה בברכות דלא מפרש רש"י משום ברית ותורה טעמא ג"כ נכון דאי היה מפרש טעמא משום ברית ותורה אז הייתי טועה ואמר דכהן ולד חייבים מדאורייתא אבל רש"י רוצה לפרש האמת באמת איכא לספוקי מצד זה רק דרבנן משום הארץ הטובה וע"כ גם כהנים ולוים רק מדרבנן בבהמ"ז והא דלא אבעי גם על כהנים וכו' לא איכפת ליה לגמרא דממילא כיון דאבעי על נשים גם ידעינן כהנים ולוים בכלל ובפרט במתני' רק איירי פה מנשים איבעי על נשים וה"ה נמי על כהנים ולוים ובפשיטות יש לי לתרץ דהרי חזינן כל קושית חתם סופר הוא דרש"י אינו כשיטתו וזה לשונו הטהור דרש"י אינו כשיטתו בברכות ומשמע דעיקר קושי' דרש"י הו"ל לפרש גם בערוכין מצד זה אינן מצרפין משום דלא נטלו חלק בארץ ולע"ד ע"כ לא יוכל לפרש כן דהנה מבואר בתוס' לפי' רש"י ה"ה כהנים ולוים דפטורין וכן הוא במרדכי, לע"ז כהנים ולוים פטורין וא"כ אם נשים אינן מצטרפות מה"ט ה"ה כהנים ולוים נור אינם יכולים לצרפין עם ישראלים ואם כן קשה הא תנינא להדיא ערובין דף ד' הכל מצרפין לזימון כהנים ולוים וישראלים וא"כ קשה איך שייך לצרף ישראלים עם כהנים ולוים הא אינו דומין דאינו על הארץ הטובה אלא ע"כ מוכח להדיא משום הך יוכל לצרפין ועל כרחך צריך רש"י לפרש טעם אחר בנשים משום דאינן בברית ולהנ"ל שפיר רק נשים אין מצרפין וא"ת הא עדיין יוכל לקיים ולומר משום על הארן אינן מצרפין תה הברייתא אתיא כרב יהודא כי פלוגתא הוא בתוספת' והובא במרדכי רבי יוסי אומר משום ר"מ כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ ואני אומר מביאן וקורין כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בשדי מגרש ר"י ור"מ הלכה כר"י וכו' עיין וא"כ יש לומר אתיא זה הברייתא כר"י דקאמר כהנים נטלו חלק בארץ אבל עכ"פ עדיין קשה מאי מקשה הגמרא פשיטא דשעיר קמ"ל דלא כר"מ דכהנים פטורין מדאורייתא וכן לוים אע"כ בה"ג מצרפין אפי' לא נטלו חלק בארץ ונכון וברור. שוב יש לי לומר דרש"י בברכות מפרש משום על הטובה הספק משום בה"ג הספק נמי על ברכ' אחת מעין שלש דקרא על הארץ קאי על ז' מינין ואם כן נשים פטורות משא"כ אם הטעם מצד ברית אז ברכ' אחת מעין שלש מברכין ולזה מפרש רש"י לקושט' מלתי זה טעמא גם אז ברכה מעין שלש הוא ספק אם נשים