ברוך מרדכי חלק ב קפג

פטורים ולכן צריך הקישא דגם עבדים יהי' חייבים הא לפי הנ"ל קושית התוס' הוא רק למה צריך כל לרבות גם נשים חייבות לדרוש הקרא מרישא לסיפא ולא מסיפא לרישא כאשר ביארנו תיפוק ליה בלאו כל נמי ע"כ מסתבר לדרוש הקרא לחיובא מרישא לסיפא משום שאף הן היו באותו נס א"כ קושית התוס' עדיין הוא דההיקש יעמוד דנשים חייבו' וא"כ בה"ג אף עבדי' חייבים דסוף סוף מהיקש ידעינן דנשים חייבות באכילת מצה ובא היא קושית התוס' דלישתוק מהיקש זה אינו כבר ביארנו דלא שייך אלא כוונת התוס' למה דרש כל וא"כ כיון דההיקש יעמוד ע"כ גם עבדים חייבים ושפיר מקשה התוס' ונכון וברור ולית ראיה לענ"ד הקלישה. ובזה ישבתי תמיהת הפלתי ריש סימן א' בהלכות שחיטה ס"ג ועבדים בטור כ' עבדי' משוחררי' ורבינו ב"י מתמה דמשנה קתני שהחיטה כשירה בעבדי' וסתם עבדים היינו בלתי משוחררים דמשוחרר המה בכלל ישראל ולא שייך בהו עבדים, והטו"ז האריך דאף למשוחררים שייך עבדים, והרב הש"ך בנה"כ הישג ויפה הישג וידוע הרמב"ם בהלכות מגילה פ"א הלכה א' שכ' הכל חייבין בקריאת מגילה אנשים וכו' ועבדי' משוחררי' הרי דלא כתב סתם עבדים רק משוחררים אך באמת י"ל דס"ל אף דכללא כל מה שאשה חייבת עבדים חייבים מגז"ש דלה לה במגילה דנשים גופה חייבים מטעם דאף הן היו באותו נס וזה לא שייך בעבדים ולא גזר המן רק על בני ברית ולא על עבדים ולכך עבדים פטורים, ולכך כתב הרמב"ם משוחררים, וזהו באמת נגד דעת תוס' דהקשו למה לי קרא דנשי' חייבין בד' כוסות תיפוק ליה דהיו באותו הנס די"ל דאיצטרך דמכח היו באותו נס היו עבדים פטורים משא"כ השת' דרבינהו קרא אף המה חייבים מגז"ש דלה לה עכ"ל הפלתי אות ואות יעיין. ולענ"ד תחילה תמה אקרא זה לא מצאתי בתוס' שהקשו כן על ד' כוסות למה קרא הא ד' כוסות אינו דאורייתא ורק דרבנן יעיין תוס' פרק ערבי פסחים שם במימרא דרבי יהושע ב"ל דף ק"ח נשים חייבות בד' כוסות מפני שאף הן היו באותו נס ועיין בתוס' ריש עמוד ב' שאף הן שם קאמר תוספות דאי לאו ה"ט הייתי אומר דפטורות מצד עשה שהזמן גרמא אף דד' כוסות רק דרבנן מ"מ מה שתקנו כעין דאורייתא תקנו הרי מפורש להדיא לד' כוסות רק דרבנן ותמה אני על הפלתי בזה, ואמנם יש דהוא רק טעות הדפוס וכוונת הפלתי על קושית התוס' במגילה דף ד' שהבאתי כבר שהקשו כן על מצה למה לי הקיש הא תיפוק ליה שאף הן היו באותו נס כאשר הבאתי שהמגן גבורים הובא קושיא זה בשם עצמו והוב' הפלתי לענין אחר לד' כוסות, ולענ"ד מעולם לא כיון הפלתי לד' כוסות אלא הפלתי כיון לגמרא ותוס' מגילה דף ד' ולהנ"ל מהך לענ"ד לית תמוה כלל והוא איכו נגד דעת התוס' דהא פה ביארנו אינו הקושיא דלישתוק כלל וכלל מקרא מההיקש זה אינו כל קושית התוס' הוא למה הפסוק כל לרבות נשים הא בלא"ה ידעינן לדרוש ככה כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אוכל מצה מצד הסברא שאף הן היו באותו נס מסתבר טפי לדרוש ככה ההיקש אבל ההיקש יעמוד בתקפו וממילא כיון דאיכא היקש גם עבדים חייבים ודוק היטב. ואגב דאיירי בזה הענין אמרתי בעזה"י לבאר תוס' הללו אשר לענ"ד צריכם הבנה והמעיין ירא' כי כנים דברי אשר טרחתי לפרש שיחת קדושים, הנה שם פסחי' ד' ק"ח ע"ב בתוס' ד"ה היו באותו נס הקש' התוס' והא דפטורות מסוכה אע"ג דאף הן היו באותו נס כי בסוכות הושבתי התם בעשה דאורייתא אבל בד' כוסות דרבנן תקנו גם לנשים כיון שהיו בא"נ. וכבר ביאור מגן גבורים כוונת התוס' במצות עשה דאוריתא אין לנו לחייבו מצד שהן היו באותו נס דאטו האי טעמא כתיב בתורה ואין לנו לדרוש טעמא המצות ולכך מוקמינן אדינא דנשים פטורות במצות עשה שהזמן גרמא כמו כל מצות עשה שהז"ג דנשים פטורות, ואנכי הסברתי ביותר למשל דפטורות מק"ש וכי לא שייך גם הן באותו מצוה לאהוב את ה' בכל לבבם ובכל אשר כתוב אלא אעפ"כ כיון דילפינן וגילה לנו הקרא מצות עשה שהז"ג נשים פטורות א"כ פטורות מק"ש וכן נמי במצות סוכה דהוא מצות עשה דאורייתא אף דהמה באותו נס מ"מ רחמנא פטרי אף דשייכן באותו מצוה משום דהוה מצות עשה שהז"ג משא"כ ד' כוסות דרבנן בה"ג יש לומר הרבנן תקנו גם ד' כוסות לנשים משום דכל עיקר טעמא הוא דתקנו ד' כוסות משום הנס א"כ בודאי גם תקנו כן לנשים שאף הן היו באותו נס וזה ברור בכוונת התוס'. ובזה נראה לע"ד ליישב מה שתמהתי פה על קושי' התוס' שהקשו והא דפטורות מסוכה הא אף הן היו באותו נס, ולכאורה מאי מקשה התוספות הא איכא ברייתא מפורשת בסוכה האזרח להוציא נשים דפטורות, ובכן לכן פטורות משום גילה הכתוב בפירש ואף לפי מאי דמסקינן בסוכה רק הלכה למשה מסיני ג"כ לא מקשה התוס' פה טעמא משום דהלכה הוא ואין מושבין, אבל יש לומר תוס' לא ניחא באלה לתרץ דא"כ קשה מאי מקשה הגמרא בקידושין דף ל"ד והרי סוכה דמצות עשה שהזמן גרמא היא טעמא דכ' רחמנ' האזרח הא לא כתב רחמנא חייבין, ולהנ"ל יש לומר פה צריך לכתוב האזרח דאי לא הי' כתיב האזרח הייתי אומר אף שהוא מצות עשה שהז"ג נשים פטורות אבל משום שאף הן היו באותו נס הו"א דחייבו' צריך קרא האזרח לפטור, לכן מתרץ התוס' כיון דהוא מצות עשה דאוריתא וטעמא לקרא לא שייך לדרוש כאשר ביארנו בודאי פטורן מצד מצות עשה שהז"ג כדרך כל מצות התורה בזמן גרמא דנשים פטורות כאשר ביארנו אלא בדרבנן שייך לומר כן כיון דכל עיקר תקנ' הי' רק בשביל הנס בודאי תקנו גם לנשים וא"כ שפיר עולה יפה קושי' הגמ' והרי גבי סוכ' דכ' רחמנ' האזרח ואם מצות עשה שהזמן גרמא פטורות כמה האזרח ומשום שאף הן היו באותו נס לא שייך לחייבן כיון שהוא מצות עש' דאוריי' בלי טעם לדרוש ממילא פטורין גם פה ונכון וברור. ומעתה יש לי לומר בתירץ התוס' פה פסחי' על סוכה מתורץ נמי קושית התוס' במגילה דף ד' שהקשה למה טעמא להיקש דכל שישנו בבל תאכל חמץ תיפוק ליה מצד שאף הן היו באותו נס פה נמי יש לתרץ כזה כיון דמצה מצות עשה דאורייתא אין לחייבו מצד שאף הן היו באותו נס כאשר התוס' ותירץ התוס' על סוכ' משום שהוא מצות עשה דאוריי' אין שייך לחייבן נשאר על דאורייתא דזמן גרמא נשים פטורות ולא שייך לדרוש טעמא לקרא כאשר ביארנו כן נמי פה במצ' שייך תירץ הזה ונכון וברור. ולולא דמסתפינא הייתי אומר זה כוונת תירץ התוס' במגיל' שכתבו ויש לומר משום ה"ט לא מחייב אלא מדרבנן וכוונתו על דאורייתא לא ליתן טעם הזה כי לא דרשינן טעמא לקרא וכוונתו במצות עשה מצה שהתורה חייבו לא שייך לחייבן מצד שאף הן היו באותו נס כיון דמן התורה מצות עשה שהז"ג נשים פטורות ואין לנו לדרוש טעמ' לקרא וצריך להניח על דאורייתא דנשים פטורות משום זמן גרמא אי לאו דכתוב הכתוב ההיקש ורק בדרבנן שייך לחייבן גם במצו' עשה שהז"ג מה"ט ככוונת תוס' (בסוכה) בפסחים הנ"ל שכל עיקר תקנת רבנים היו רק משום הנס בה"ג יוכל לתקן ג"כ משום זה לחייבו נשים אף שהוא זמן גרמא