ברוך מרדכי חלק ב קסה

דסמך גאולה לתפלה ומתרץ דהוה לי למיהב אגרא למחזי אפי מלכא ומשמע שצריך נמי ליתן מעות מכיסו ולכבדו גם כן בממונו לראות מלכי או"ה ולפ"ז יש לומר דאף דמצוה נמי משום כבוד מלכים א"ה זה דווקא אם אינו מפסיד בשביל זה ואינו צריך נמי לכבדו בממונו כמו שלא דחי כבוד מלכי או"ה טומאה דרבנן כן לא עדיף כ"כ כבוד מאו"ה ליהיב אגר' ולכבד גם בממונו ועיין בקידושין ספ"ק לענין כיבוד או"א שאינו לכבד משלו מכ"ש שי"ל שא"ל לכבד מלכי' משלו אלא משום שמ' יזכ' יבחין צריך נמי להשתדל ולעשו' כל טצדקי וגם ביהיב אגר' בשביל כך ושפיר נקט ר"י רק הך טעמא משום שמא יזכה דהא קאמר שצריך להשתדל וזה רק משום כבוד מלכי ישראל דעדיף מכבוד מלכי או"ה אבל משום שמא יזכה יבחין צריך נמי ליתן ממונו והאמת דצריך נמי עבור מלכי או"ה לראות ליתן גם ממון אבל מ"מ י"ל דמצוה איכא בכל אופן לראות מלכי או"ה כמ"ש בח"ס ובכתב סופר, ולפ"ז מיושב מה שדקדק מעלתו נ"י מדוע לא מקשה בדף ט' מברייתא דראב"צ דעדיף יותר מלהקשות מר"י דהוא אמורא דבאמת מראב"צ לא הוה ידענן שרק מצוה איכ' נמי לקראת מלכי או"ה אבל שצריך ליתן ממון לא ידעינן מדבריו ומשום הכי מקשה מר"י שקאמר שצריך להשתדל ג"כ לקראת מלכי או"ה וקשה על רב זעירא דע"כ צריך ליהיב אגרא ולפ"ז יש מכאן ראיה לדברי מג"א דראב"צ לא איירי לענין טומאה שנדחה משום שמא יזכה יבחין דאי לענין טומאה נמי דחי ונדחה ונדחה איסור דרבנן משום כבוד מלכי או"ה מכ"ש שצריך נמי להשתדל אלא ודאי ראב"צ לא קאמר רק לענין מצוה ומשום הכי מקש' מר"י ומיישב נמי מה דאשמעינן ר"י דמצוה להשתדל דהא זה מוכח כראב"צ דמצוה הוא לענין משום דדחי איסור טומאה אלא שר"י אתי לאשמעינן ולחדש דגם להשתדל צריך לקראת מלכי או"ה משום שמא יזכה וראב"צ לא מיירי במלכי אמות העולם רק לענין מצוה לבד כמו שכתב מג"א ולפ"ז נדחה נמי ראייתו מכאן שרצה להוכיח מר"י נגד ספר חסידים מדקאמר ומשוה מלכי או"ה למלכי ישראל ומראב"צ ליכא ראיה משום דהא לקראת מלכי או"ה מילתא באפי נפשיה הוא לא קאי לענין טומאה וממילא לא דמי נמי לענין לכבדו בכל פעם שבא אבל ר"י מיירי רק לעיל לצאת לקראתו מוכח ע"כ דשוי' הווה כמו שהוכיח בכ"ס והרמב"ם נגד ספר חסידים ולמפ"ש גם מהכא ליכא ראיה דיש לומר דלא משוה ר"י מלכי או"ה למלכי ישראל רק לענין שצריך ג"כ להשתדל אבל לא משום שצריך נמי לצאת לקראתו בכל פעם שראוהו דזה רק שמא יזכה יבחין ולא שייך רק פעם אחד והא דקאמר ולא לקראת ול"י לבד זה קאי רק הא שצריך להשתדל זה לא אמרו רק במלכי ישראל כי נמי במלכי או"ה אבל לענין לראותו בכל פעם שבא באמת לא דמי אהדדי ועיין. ובדברי מג"א רכ"ד יש לדקדק שמביא דברי ספר חסידים בין שיטת הש"ע ושיטת הרמב"ם שפליגי אי דחי טומאה כבוד מלכי או"ה ומפריד בספר חסידים בין הדבקים ששייכה אהדדי וראיתי במכתבו שגם מעלתו נ"י הרגיש בדקדק זה. ונ"ל שהמג"א הביא מזה ראיה לשיטתו דלא דחינן משום מלכי אומו' העולם טומאה דרבנן דהא באמת הם דאמרינן דמדלגין ע"ג ארונות היינו שאם אינו באפשר לו לראות מלכי ישראל רק אם מדלג ע"ג ארונות ולא במקום אחר ג"כ א"כ הא דאם יזכה יבחין אינו רק ספק שאם יזכה יבחין כ"מש בכ"ס שם וכן אמרינן בש"ס סנהדרין כ"ב ע"ב דתקנתן קלקלתן דהותר לשתות יין לכהנים וא"כ כיון דלא אמרינן דלא הוה מצוה רק פעם אחד י"ל בודאי שלא דחי דהרי יכול להיות שיראה מלכי או"ה פעם אחרת שלא במקום טומאה ולא צריך לדחות איסור דרבנן ומשום מלכי ישראל ניחא דהא בכל פעם מצוה לראותו משום כבודו וכיון שא"א לראות רק במקום ארונות דחי טומאה דרבנן אבל אי הטעם משום שמא יזכה יבחין בודאי אין סברא לומר שדחי טומאה דרבנן דהא אפשר ג"כ לראותו פעם אחרת ויזכה להבחין אז וזה ראיית המג"א דא"א לומר דראב"צ קאי נמי במאו"ה לענין טומאה דהא בספר חסידים כ' דלא צריך לראותו רק פעם אחד א"כ בודאי לא דחי טומאה ומשום הכי מביא מג"א דברי ספר חסידים לאחר דברי הטור וש"ע להביא ראיה לדבריו כנ"ל נכון מסברא. ולפי"ז מוכח מהרמב"ם בפשוט כנגד ספר חסידים משום דכתב דדחי משום אם יזכה טומאה דרבנן וע"כ דמצוה בכל פעם לראותו ואם אינו רואה עכשיו במקום טומאה הוי נמי מצות עוברת כמו במלכי ישראל ולא צריכן אנו לומר משום דמשוי אהדדי מלכי או"ה למלכי ישראל ועיין. ותו לא מידי כעת בעיון בחיפזון ולא כתבתי רק מפני כבודו שעינתי בדבריו והנני ידידו הדש"ת טרוד מאוד, ה"ק שמחה בונם בה"ג מהראשב"ס ז"ל. וזה א"ה. בעזה"י מש"ק לסדר ויצא תרל"ד לפ"ק אסאפא. במוצאי מנוחה, ישא ברכה, מאלוקי מערב' ידיד נפשי היושב מרום במעלות דגדולים על התורה והלכה הרב הגאון הגדול בנן של קדושים המפורסים מופת הדור קדוש שמו מו"ה "שמחה בונם סופר" נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג יע"א:

מכתב יקרת הד"ג נ"י קבלתי עש"ק העבור פתח למען כבודי וסיים למען כבודי. יישר כחו כי זריז בכבוד התורה, ועתה באתי לפנות אל חדושי הדר"ג נ"י מחבב אני דברי תורתו ובחנתי פעם ופעמים לישר ולקיים אבל האמת יורה דרכו כאשר יורנו מן השמים. ראשון מה שכתב ה"ג נ"י ליישב החתם סופר במילת אפילו עם חידושי כתב סופר שגם כבוד לכים שייך במלכי או"ה רק שלא יעבור משום זה על איסור דרבנן אלא משום טעמא דאם יזכה יבחין אז נמי יעבור על איסור דרבנן וזה היה מן הראוי רק בפעם ראשונה דשייך שאם יזכה אבל לא בפעם שניה אבל כיון שכבר התירו במלכי ישראל בכל פעם משום כבוד מלכים לא פלוג עבדו גם במלכי או"ה ותמיד רשאי לדלוג וזה הוא אפילו דאפילו בכל פעם נמי יוכל לעבור על איסור דרבנן משום דלא מחלקי עד כאן לרשון הדר"ג נ"י. אהובי הדר"ג לא הבנתי דברי קדשו, ראשון כבר הראתי לדעת במכתבי הראשון ופלפלת בסוגי' דברכות דף ט' במילתא דר"י וכן הוא בפרק הרואה וא"כ מאי יענה שם במילתא דרבי יוחנן שנקט ואמר לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת ולא לקראת וכו' אלא אפילו לקראת מלכי או"ה שאם יזכה יבחין לדעת ח"ס גם שם קשה מה אפילו שייך הא אדרבה משום שמא יזכה הוא כבוד שמים ושם לא איירי מטומאה לעבור ולדלג ולא שייך תירוצו דה"ג נ"י שוב שנית גם פה לא יעלה תירוצו דה"ג נ"י איך דומה זה לזה הרי חסם סופר היחלט דמעיקר' לא היה קושיא אלא לקראת מלכי ישראל שהוא רק כ"ה אבל ממלכי או"ה דשייך שמא יזכה דהוא כבוד שמים לא היה צריך לשני' כלל ולפי כ"ת הד"ג נ"י שממילת אפילו מוכח וזה כוונת אפילו אפילו בכל פעם ופעם רשאי לדלוג והא בזה לא שייך שאם יזכה יבחין ורק משום כבוד הבריות התירו נמי באלה משום לא פלוג וא"כ עדיין קושית הגמרא שפיר נמי על מלכי