ברוך מרדכי חלק ב קסד

לראות זה מול זה כי לא מינ' ולא מקצתה על בהמ"ק וב"מ דלעתיד ולתכלית זה יקבעו ב"כ וב"מ בא"י והרי ראי' ברורה מדבריו שם שהבחנה הוא דווקא זה מול זה דאל"כ למה יקבעו הלא ג"כ לעתיד אם יבנה בית המקדש יהי' לנו די הבחנה במה שהיה מקדם אלא ע"כ לכן יקבעו אז כל ב"כ וב"מ למען יהי' זה מול זה ואז שפיר הבחנה גדולה והבין. והנה לפ"ז יוכל לומר הן אמת ברש"י בתורה וגם הילקוט היחלטו דגם במלכי או"ה שייך בודאי מפני כבוד כי מחויבים אנחנו מלכי או"ה. לכבדם ולרוץ לקראתם אלא אעפ"כ נקט הגמרא ביותר טוב טעמא במלכי או"ה משום דאם יזכה יבחין מה"ט אפי' הרבה פעמים בחדש אחד צרך לרוץ לקראתם ומשום כבוד די בחדש פעם אחת כאשר הוכחתי מגמ' הרואה שרק לפרקים חייב לברך דא"כ אין לדבר שיעור ולפרקי' מל' יום ללמד יום וקושטא דמילתא נקט. ובהיות כן יש לי לומר כוונת רבי יוחנן דף ט' דהנה לאחר שמוכח משום שמא תכה יבחין הוא מחויב לרוץ ע"כ מחויב לרוץ אפי' בכל יום ויום וא"כ ממילא כראה בסברתי נמי לקראת מלכי ישראל הוא מחויב לרוץ אפילו בכל יום ויום דזה הוא מפני כבוד מלכי ישראל שלא יהיה כבוד מלכי או"ה גדול ממלכי ישראל לקראת מלכי או"ה צריך אפילו בכל יום ולקרא' מלכי ישראל פעם אחת בחודש דיים ויהי' בזה פחיתת כבוד למלכי ישראל (ויהי' זה כמו וי איכא מידי דלישראל שרי ולבן נח אסור) לכן ג"כ תיקנו ואמרו דצריך לרוץ לקראת מלכי ישראל אפילו בכל יום ויום וזה שאמר ר"י לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מ"י וכוונתו לעולם תמיד תמיד פעם ופעמים וה"ט דלא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי או"ה וה"ט שאם יזכה יבחין וא"כ כיון במלכי או"ה טעמא הוא משום תכה יבחין אזי המצוה הוא לעולם תמיד רבות פעמים נמי כאשר ביארתי דאז הבחנה גדולה איכא כל כמה דקרב זה מול זה וא"כ ממילא נמי צריך לעולם לרוץ לקראת מלכי ישראל תמיד תמיד דלא יהי' כבוד מלכי או"ה יותר גדול מכבוד מלכי ישראל ונכון ושפיר קאמר לי שם והוכיח דאפילו הרבה פעמים צריך לרוץ לקראתו ושפיר קאמר והישב לו דלא ניזוק בזה ולא צריך לו לשאול אם ראה כבר המלך כי לעולם לעולם הרבה פעמים נמי צריך לראות פני מלכא שאם יזכה יבחין ולזה נקט והביא ראי' מר' יוחנן מאחר שהוא נקט כדבריו לעולם ירוץ והיינו הפי' תמיד אפי' רבות פעמים. ובזה מיושב נמי תמיהת המגן גבורים סימן רנ"ד סק"א שהקשה למה קאמר הש"ס טעמא משום שאם חכ' יבחין ולא קאמר משום דיוכל לברך' ולהנ"ל נעלה מצד ברכה די פעם אחת בחודש אז יוכל לברך אבל מצד שמא יזכה יבחין אז אין לדבר שיעור וזה שרוצה הגמרא. ובזה נראה לי לומר גם פה סוגיא הכי קיימא דלעולם שייך כבוד מלכים נמי במלכי או"ה וטעמ' משום יזכה יבחין רק נקט משום דאז הרבה פעמים צריך לקראתו לרוץ אפילו בכל יום ועיקר קושית הגמ' פה לא משום דהרבה פעמים מצוה לרוץ לקראתו אלא מהך דנקט מדלגין הינו וכו' וקושית הגמרא אפילו פעם ראשונה אינו רשאי ושפיר דמשני הגמרא אז כבוד מלכים שאני והן אמת זה נמי קאי על מלכי או"ה דגם שם שייך כבוד ומשום כבוד התירו לדלג על ג"א אפילו במלכי או"ה וטעמא משום יזכה יבחין זה רק צריך דיהיה מצוה לרוץ רבות פעמים וזה לא צריך פה מזה לא איירי להקשות אלא עיקר תירוצו הוא משום כבוד רשאי וזה נמי שייך במלכי או"ה וממילא פעם ופעמים נמי לרוץ דאיכא אפילו כבוד שמים משום זה בודאי שרי' אבל באמת מותר לדלג ע"א נמי משום כבוד מאו"ה וגם משמע דתמיד מחויב ונכון הרמב"ם והכל על מקומו בשלום ומיושב תמיהת המג"א בעה"י. ובענין זה היה לי שעשועים עם הרב הגאון הגדול בנן של קדושים ע"ה פ"ה ידידי וידיד ה' קדוש שמו מו"ה שמחה בונם סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג יע"א. וזה לשונו הטהור. בעזה"י שוכ"ט לכבוד ידידי המאוה"ג זית רענן יפה פרי תואר בעל פיפיות חריף ובקי כש"ת מו"ה מרדכי פריד נ"י רב בק"ק אסאפא יע"א. בשבוע זו קבלתי מגלה עפה מלא דברי תורה ואני עמוס התלאות וטרדות מכל צד ובפרט בתחילת הזמן הל"ת בסוגי' עמוקה ורחבה ותלמידים מבקשים תפקיד' אבל מ"מ מפני כבודו פניתי וכ' כשעה חד' לעיין בדבריו היקרי' הנאמרי' בפילפול דבר אבא מאוה"ג בתשובת כ"ס סי' ליד ומתמה על דברי ח"ס שהובא שם לחלוק על דברי מג"א בסי' רכ"ד שאסור לעבור על איסור דרבנן משום כבוד מלכי או"ה ומיישב בזה השמטת הש"ע והרמב"ם חולק וכתב דאפילו לקראת מלכי או"ה מדלגין ע"ג ארונות ויהיב חתם סופר טעם לשבח משום דשמא יזכה יבחין עדיף משום דהוה כבוד שמים ומשו"ה לא סיים הש"ס נמי משום שמא יזכה דזה כ"ש מכבוד מלכים יע"ש. ומעכ"ת נ"י קרא תמה על דבריי דא"כ דזה פשיטו' יותר מלקראת מלכי או"ה א"כ מאי אפי' דקאמר ראב"צ דהא כ"ש הוא ממלכי ישראל, וגם אנכי תמהתי כן כאשר ראיתי דברי חתם סופר אבל ברא מזכה אבא ויש ליישב זה בחידושי אבא מאוה"ג ז"ל במה שהעלה שם טעם לשבח לדברי הרמב"ם דאמר שאם יזכה יבחין לא שייך רק בפעם אחת כמ"ש בספר חסידים מ"מ מדלגין בכל פעם שבא משום דיש נמי כבוד מלכים במלכי או"ה כמ"ש בח"מ ובילקוט אלא משום זה לחוד לא הוה דחי דלא עדיף כל כך כבוד מלכי או"ה לדחות בשביל זה איסור דרבנן ורק משום שמא יזכה יבחין וכיון שכבר דחי פעם אחת לא גזרו נמי בכל פעם משום דמ"מ יש גם כן בכל פעם שכבר דחי פעם אחת לא גזרו לא גזרו נמי בכל פעם משום דמ"מ יש ג"כ בכל פעם שבא מצוה משום כבוד מלכים יע"ש ולדברי הרמב"ם ראב"צ גם לענין טומאה נקט לקראת מלכי או"ה וא"כ מוכח כמו שבמלכי ישראל דוח' בכל פעם שיבוא איסור דרבנן הכי נמי לקראת או"ה כמו שמדייק שם בח"ס מדברי הרמב"ם וזה אינו פשיטו' כל כך שידחה בכל פעם כיון שאז כבר לא שייך שאם תכה יבחין ולא הוי רק משום כבוד מלכים לחוד ומ"ה קאמר אפילו דאפילו בכל פעם נמי יוכל לעבור על איסור דרבנן משום דלא חילקו וא"ש. וראיתי למעלתו נ"י שמתמ' על דברי ח"ס מש"ס ברכו' דף נ' דקאמר ר"י לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל לבד וכו' כאם יזכה יבחין והכא לא מיירי לענין טומאה ורק לענין כבוד א"כ אמאי לא נקט בפשוט משום כבוד מלכים כמו במלכי ישראל ומתוך קושית מעכ"ת נ"י מאריך מעכ"ת נ"י בפילפול ליישב. ומה שנ"ל ליישב די"ל בדברי ר"י דאמר לעולם ישתדל אדם ולא קאמר לעולם ירוץ אדם וישתדל שפת יתר הוא בדברי ר"י דאמר אלא שר"י אתיא לאשמעינן דצריך אדם לעשות כל מה שביכלתו להשתדל לרוץ לקראת מלכי ישראל אם אפשר לראותו משים כבוד מלאכים ולא רק אם פגע בו ויוכל לראותו בקל רק שצריך נמי להשתדל במצוה זו משום כבוד מכי ישראל, והנה ר' יוחנן אמר לרב זעירא שניזוק אע"ג