ברוך מרדכי חלק ב קסג

בחיל יותר ובכבוד גדול יותר וכבר כתב כתב סופר טעמא משום דטעמא אם יזכה יבחין די בפעם אחת וכתב ולפ"ז הרמב"ם וכו' וסיים ולפי שיטות הרמב"ם דמדלגין קאי על תרווייהו משמע דשויא בדינא כמו שמדלגין על ארונ' של מתים לגבי מלכי ישראל כל פעם שבא כן אפילו לקראת מלכי או"ה דלא כספר חסידים. והנה שפיר קאמר הכתב סופר דרק מהרמב"ם משמע כן אבל לא מהגמרא כי לכאורה ג"כ מגמרא משמע דלא כספר חסידים דנקט מדלגין ע"ג ארש"מ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת וכו' אלא אפי' לקראת מלכי או"ה משמע מגמרא כמו שמדלגין לקראת מלכי ישראל בכל פעם ופעם ה"ה נמי דמדלגין לקראת מלכי או"ה דבחדא גוונ' נקטי אבל מגמרא אינו מדוייק דעל הגמרא יש לומר כאשר ביאור המג"א דמשום מלכי או"ה לא רשאי לדלוג ומילתא באנפ' נפשי הוא רק נאמר דמצוה הוא ולכן שפיר שייך לומר לא לקראת מלכי ישראל בלבד הוא המצוה אלא המצוה הוא נמי במלכי או"ה שאם חכה יבחין ולעולם רק פעם אחת אלא דקמ"ל מצוה משום שאם יזכה יבחין אבל אם אמרינן דשייך להדדי כפירש הרמב"ם מדלגין ע"ג ארונו' וזה אפילו לקראת מלכי או"ה קאי נמי על מדלגין אז שפיר איכא במשמע דומיא דמדלגין לקראת מלכי ישראל ה"ה נמי לקראת מלכי או"ה אפילו הרבה פעמים לכן כתב כתב סופר רק מהרמב"ם משמע כן וכן משמע להדיא הלשון של כתב סופר שנקט ולפי שיט' הרמב"ם דמדלגין קאי על תרווייהו משמע דשויא בדינא כמו שדלגו ע"ג ארונות לקראת מלכי ישראל כל פעם שבאו כן אפילו לקראת מלכי אי"ה דלא כספר חסידים עיין היטב, ולדידי שפיר ככה משמע כאשר בארתי לנכון אבל אי מדלגין קאי רק על מלכי ישראל ולא על תרווייהו לא משמע כלל כן ונכון. ובזה נראה לע"ד המשך המג"א בטוב טעם ודעת לפרש לאחר שסיים וכתב דדווקא במלכי ישראל שרי וכתב ומ"ש בגמרא ולא לקראת היינו שמצוה לרוץ לקראת מלכי או"ה שאם יזכה יבחין וכו' ומ"מ אסור לעבור אפילו מצוה דרבנן משום זה אחר זה כתוב ובספר חסידים כתב שאם רואה פעם אחת המלך אל יבטל יותר מלראות אם לא שבא בחיל יותר ודברי המג"א לכאורה קשה לי סדורו שמפרד בין הדביקים בין שיטת הש"ע לשיטת הרמב"ם מפריד בספר חסידים ושיטת הללו שייכם להדדי ואז להביא ספר חסידים. ולהנ"ל נראה דזה הוא ראיה שהביא המג"א לדבריו דמאחר בספר חסידים היחלט רק פעם פעם אחת לקראת מלכי או"ה וקשה הא משמע מריב"ל דקאמר מדלגין היינו עג"א לקראת מ"י דמשמע אפילו הרבה פעמים כי ככה הוא במלך ישראל וא"כ עלה קאי ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי או"ה משמע דקאי אשלפניו וא"כ גם במלכי או"ה משמע דמותר אפילו יותר מפעם אחת דומיא דלקראת מלכי ישראל אלא ע"כ צריך לומר דזה הוא ענין בפני עצמו ולא קאי כלל אשלפניו אלא כאשר ביאור המג"א דזה שכתוב ולא לקראת מלכי ישראל בלבד לא קאי כלל אשלפניו אלא כאשר ביאור המג"א דזה שכתוב ולא לקראת מלכי ישראל בלבד לא קאי כלל אשלפניו רק כוונתו שמצוה לרוץ נמי לקראת מלכי או"ה וא"כ לא צריך ליהיות דומיא כאשר בארנו ונכון ספר חסידים וזה הוא ראיה למג"א וזה שהובא הספר חסידים בתוך בין שיטת הש"ע לשיטת הרמב"ם כי מזה ראיה למג"א ודוק היטב, ואלקי אברהם יהי' בעזרי סתרי ומגני ואמת שיטת הרמב"ם שהביא המג"א אח"כ הוא באמת חולק נמי בזה על ספר חסידים כאשר באמת מבואר בכתב סופר דהרמב"ם חולק ונכון ומסודר היטב ומג"א הביא ראיה לספר חסידים ויעלזו חסידים בכבוד דווקא משום כבוד שרי במלכי ישראל לדלג עג"א כמבואר במג"א ודוק היטב. אך לאחר העיון אמרתי ראיה להרמב"ם אם יהיה כספר חסידים דלקראת מלכי או"ה די בפעם א' א"כ קשה גמרא לעיל דף ט' שהבאתי איך היחלט לומר במאי איתזקת מבעי למהבי' לך אגרא למחזי אפי מלכא דילמא הוא כבר ראה פעם אחת פני המלך מהיכא ידעה דלא ראה עוד ולא ראינו אינו ראיה) ואם כבר ראה פעם אחת לא שייך למהביא אגרא דאז ליכא מצוה כלל מדוע לא שאל אותו מתחילה אם כבר ראה אעפ"כ מצוה הוא, ובפרט שכבר הבאתי דמוכח מר' יוחנן כן דאמר ר' יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקרא' מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי או"ה וקאי ג"כ אשלפניו דר' יוחנן חדא מימרא הוא בענין אחד הוא כי היכא דנקט לרוץ לקרא' מלכי ישראל ה"ה כוונתו נמי לקראת מלכי או"ה אפי' עם ופעמים וא"כ מהכא ראיה ברורה להרמב"ם וכנגד דעת ספר חסידים. ובהדי זה נראה לי ליישב מה שדקדקתי בגמרא שם דהובא ראיה מר' יוחנן דאמר לעולם וכו' מדוע שבק ברייתא ותנא שהובא פה ת"ר וראב"א הנ"ל דנקט פה גבי מדלגין ולא לקראת מ"י בלבד אלא אפילו לקראת מלכי או"ה שאם יזכה יבחין אלמא דמצוה הוא ולמה הביא ר' יוחנן ושבק ברייתא ותנא (אף גם שר' יוחנן נמי חשוב כתנא כמוכח אבל אעפ"כ ביותר טוב להביא מברייתא) ולהנ"ל מאוד מתורץ מזה ליכא ראיה דגם הרבה פעמים הוא מצוה דיוכל לומר כהבנת מג"א דמילתא באנפי נפשי הוא וכדעת ס"ח ופה יוכל לומר אולי כבר ראה פני המלך לכן בחר הגמ' להביא מר' יוחנן דחדא מימרא דילי' הוא וקאי אשלפניו לקראת מלכי ישראל אפילו פעמים ושלוש במשמע וכן נמי לקראת מלכי או"ה דתנא בהדדי ובאמת מלישנא דלעולם ישתדל אדם לרוץ מילת לעולם מרמז אפילו ראה פעם ופעמים לעולם ירוץ ונכון דהביא מר' יוחנן. ומה שנראה לע"ד לומר בהשקפה אחרונה מילתא חדתא ואמינא איפכא מסברתינו הנה אם טעמ' הוא משום כבוד מלכים אזי בודאי סגי מפני הכבוד פעם אחת בחדש דכן משמע פרק הרואה בכל עני שם דווקא לפרקים מל' לל' יום ואם טעמא הוא מצד כבוד המלך די בחדש פעם אחת לרוץ לקראתו ולברך אבל לא יותר ואי אמינא טעמא משום שאם יזכה יבחין אזי בכל פעם שבא מצוה לרוץ לקראתו והיינו טעמא דזה הבחנה להבחין ביותר טוב שייך אם הם זה מול זה בראיה אחת לראות תרתי את זה ואת זה ואז שייך הבחנה וזה מילת הבחנה בשני ענינים בודאי אם שני הענינים המה לפנינו אזי ביותר הבחנה אף גם אם אינו בבת אחת והמה זה אחר זה אעפ"כ מבחין וגם כן מבחין אבל ביותר הוא ההבחנה כל כמה דקרב זה אל זה או זה מול זה וא"כ אם היום ראינו מלכי או"ה ולמחר עוד לא יבוא מלכינו אזי למחר עוד הפעם מצו' לרוץ לקראת מלכי או"ה אולי יבוא מיד אחר זה מלכינו כאשר אנו באמונה בכל יום מצפים שיבוא ויהיה הבחנ' ביותר וגדולה הבחנה שהוא קרוב זה מול זה בה"ג בודאי הבחנה טובה וגדולה וזה נראה בכוונת הגמרא שקאמר שאם זכה והיינו זכה אחישינו לא זכה בעתו והנה אם יזכה אזי מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות ואחישנה ואולי מיד אחריו יבוא משיח צדקינו ויהיה הבחנה גדולה וטובה. ועיין בתשו' כתב סופר סימן ח"י שסיים שם בד"ה ונבוא למטרת כונתינו דלכן לעתיד יקבעו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות בא"י למען