ברוך מרדכי חלק ב קס

איכא עשה ולא תעשה לכן דחינן אבל ברבו איכא רק עשה לחוד ויש לומר פושטן ותו קשה לי על תירוצו דקאמר וצריך לומר דמ"מ כיון דטומאת קרובים ג"כ עשה לה יטמא חובה ואפ"ה לא דחי לאו דכהונה ודחינן לה מפני מת מצוה ע"כ לאו משום כח העשה הוא אלא משום כבוד הבריות הא להנ"ל שפיר יש לחלק מצות עשה לה יטמא לא דחי לטומאת קרובים דרק מצות עשה לחוד הוא אבל מצות עשה תקברני דאיכא נמי בהדי לא תעשה לא תלין דאיכא עשה ולא תעשה בה"ג דחינן לה לאו דכהונה וגם בפסח (דאיכא עול"ת בה"ג דחינן לה) והא דהקשה דאיכא עשה ומאי אולמא האי עשה מהאי עשה יש לומר בפסח איכא רק עשה אבל במת מצוה איכא עשה ולא תעשה דוחה הפסח ומאי מקשה הגמרא מהך בכלאים וקושי' הביאור מרדכי במקומה בחזקה, ולפ"ז נדחה נמי דברי ביאור מרדכי מה שכתב על רש"י ומעת' מה שכתב רש"י בד"ה שב וכו' וטומאה גופא שהותרה לכהן וכו' אינו ר"ל לכהן הדיוט דמהא בלא"ה לק"מ דהרי בהא י"ל דעשה דקבור תקברנו דוחה הלאו דטומאה דהרי גם טומאת קרובים דוחה בכהן הדיוט הלאו דטומאה ולא קשה לי לרש"י רק מהא דשרי לטמא למ"מ אף לכ"ג דלא שרינן לגבי טומאת קרובים אע"ג דהוא ג"כ מצוה ושרינן למת מצוה דכזה יש לומר מפני כבוד הבריות הוא דנדחה והיינו שדקדק התוס' בד"ה נזיר וכה"ג עיין היטב, ולהנ"ל קשה דשפיר יש לחלק בכהן גדול נמי ולומר מצות טומאת קרובים דהוי רק מצות עשה לא דחי הלאו דטומאה אבל מת מצוה שפיר דאיכא עשה ולא תעשה בה"ג שפיר דחינן הלאו דטומא' ולא משום כבוד הבריות אלא משום דהוה עשה ולא תעש' וצ"ע, וגם שאר דברי ביאור מרדכי שם שסיים באלה לא אתי שפיר דוק ותבין ועיין בלחם משנה פ"ד מהלכות אבל שמתמה כן על הרמב"ם בהלכה ח' שנקט כל המלין את מתו עובר בלא תעשה שהקשה עליו הלחם משנ' וקשה כיון דכל המתניתן הוא מלא תעשה אריבוי' דתקברני אם כן הנה ג"כ בעשה דקבור תקברני וכיון שכן נמצא כל המלון את מתו עובר בעשה ולא תעשה וא"כ היה לו לומר לרבינו שעובר בעשה ולא תעשה ואפשר נמשך אחר לשון המשנה עיין היטב. והיה אפשר לומר להרמב"ם ניחא קושית הגמ' פה מאחר שהוא מפרש רק לא תעשה ע"כ גם כאן כלאים כבוד רבו איכא אפילו עשה ואפשר מפה מוכח דאיכא לא תעשה ועשה דאל"כ מאי מקש' הגמ' אבל זה דחוק מאוד לפרש כן אליבא דאמת להרמב"ם דאינו רק לא תעשה במלון את מתו והא שפיר הקשה הלחם משנה אם בכל המת הוא לא תעשה ה"ה דאיכ' נמי עשה מ"ש וצ"ע. אך לכאורה היה נראה קצת ליישב דבריו הקדושים דהנה בתשו' רדב"ז חלק א' הנדפס מחדש סימן שי"א שכתב בהדיא דאינו עובר בבל תלין כי אם במלון כל הלילה והביא כמה ראיות לדבריו דכל מקום שנא' בתורה לא תלין הוא עד עמוד השחר ועשה דקבור תקברני עובר ביום ההריגה אחר שקיעת החמה והיחלט בזה המגן גיבורים דגם בשאר מתים ה"ה כן העשה ולא תעשה בה"ג הלא תעשה הוא רק בלן כל הלילה ועשה הוא מיד אחר שקיעת חמה אם לא נקבר, והנה יש לנו נ"מ גדולה במת מצוה ביום אין לו קוברין ויש לו קוברין בלילה בה"ג איכ' רק מצות עשה דקבור תקברני ואעפ"כ יש לומר הכהן הגדול מטמא למת מצו' כזה נמי וא"כ שפיר דאיכ' רק עש' לחוד' ושפיר מקש' הגמרא כדברי ביאור מרדכי, אך כל אלה צריך עיון וספק גדול אצלי אם בה"ג מיקרי מת מצוה לכהן לטמ' אם יהי' למת קוברין בלילה אם לא צריך להמתין עד הלילה ומת מצוה היינו רק דאין לו קוברין כלל אפי' בלילה וצריך אני לדון נמי אשר הוא ספק בעיני במ"מ אם ימתין עד למחר אז יהי' לו קוברין הרבה רק היום אין לו קוברין ומוטל במקום משומר אם רשאי לכהן לטמא לו משום עשה דקבור תקברני ולאו לא תלין שייך דווקא במת מצוה דאין לו קוברין כלל בה"ג רשאי לטמא. והנה תנינ' בבריי' יבמו' פ"ט ע"ב ונזיר מ"ג ע"ב אי זהו מ"מ כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה והנה ספק לי אם הכונ' אם היום אין לו קוברין אף דלמחר יש קוברין איכא מת מצוה מצד מצוה קבור תקברני או דילמ' כיון דלמחר יהיה קוברין לא מיקרי מת מצוה ואין לו קוברין כוונ' אפילו למחר לא יהי' לו קוברין וגם בסיפא דנקט קורא ואחרים עונין אותו גם כן יש לי ספק זה כוונתו ואחרין עונין אותו אפילו למחר אינו מת מצוה או דילמא מיד אם אינו עונין אותו הו"ל מת מצוה וצ"ע. ואפשר לומר מיתורא דברייתא מדייק הא לכאורה יתר לנקוט קורא ואמרה עונין אותו אין זה מת מצוה הא זה מרישא מדוייק דנקט אין לו קוברין כלל משמע הא יש אחר דיקבור אותו אין זה מת מצוה אלא ע"כ יש לדייק דמסיפא אשמעינן מרישא הית' אומר אין לו קוברין אפילו למחר לא יהי' לו לאפוקא אם למחר יהי' לו ויוכל לשמור המת או שהמת מונח במקו' משומר בה"ג לא מיקרי מת מצוה קמ"ל בברייתא קורא ואחרים עונין אותו דייקא מיד שקורא שאחרים עונין אותו זה אין מת מצוה אבל אם הוא קורא ואין עונין אותו אף שלמחר יוכל למצוא אבל כיון שמיד אין עונין אותו מיקרי מת מצו' וכל זה ספק אצלו, ובפרט ספק אצלו אם בלילה יהי' קוברין דלא יעבור על לא תלין רק על עשה דקבור תקברני אם גם בה"ג מיקרי מת מצוה ורשאי לכה"ג מיד לקבור ורוחב לבב ירחב וה' יתן חיים לעוסק בתורה ויראת שמים. אך גם אם אמת הדבר דאז מיקרי מת מצוה שאין לו קוברין כלל ועובר על לא תעשה ועשה עדיין אמרתי מתורץ קושית ביאור מרדכי אשר הבאתי הא פה גם קבור תקברני וגם לא תכון איכא עשה ולא תעשה ולגבי פסח איכא רק עשה משא"כ בלבוש כלאי' דאינו עשה שפיר משום כבוד הבריות דאינו דוחה, אבל אמרתי דלא קשה דהגמרא שפיר מקש' מפסח מדוע ידחה הפסח דאיכא מצות עשה ואי תימא דקבור תקברני ולא ילין לכן דוחה הא גם פה בפסח איכא עשה ולא תעשה דלא יטמא וגם עשה דפסח ומ"ש האי מהאי אלא ע"כ משום כבוד הבריות הוא דוחה ושפיר מקשה הגמרא מפסח דגם פה אם יקבור המת מצוה עובר בעשה ולא תעשה עשה דפסח ולאו דלא יטמא וע"כ משום כבוד הבריות ושפיר מקש' הגמרא. אבל בהיות כן על כהן הגדול שמטמא למת מצו' שפיר יש לומר לאו משום דדוחה משום כבוד הבריות אלא משום במת מצוה איכא עשה ולא תעשה אבל במטמא רק עובר על לאו דלא יטמא ואתי עשה ולא תעשה ודחי העשה אבל לא משום כ"ה אבל לזה באמת יש לי לומר מכהן גדול שמטמא למ"מ לא מקשה הגמרא מידי ולזה מאוד נעלה לי לתרץ קושית רש"י ותוס' על תירץ הגמרא שמתרץ שב ואל תעשה שאני שהקשה רש"י וטומאה גופא שהותרה לכהן ונזיר לנומאל מ"מ דקא מעקר בידים הוא וכן הקשה התוס' נזיר וכהן גדול קום ועשה הוא דמטמא למת. ולהנ"ל מאוד נעלה על כהן גדול ונזיר בטומאת גופא דמטמא ליכא קושיא כלל שם אינו